כתב סופר יורה דעה קמב

והא ראב"ע משו"ה פליג דל"ל ג"א ולכן נראה ברור דבמכווין לא כ' סיומא דמתני' וטהרו התחתונים משום דלאו הלכת' הוא

אלא דקשה טובא ממתני' פ"ו משנה ח' מטהרים העליון מן התחתון ופסקה הרמב"ם פ"ח הלכה ז' וכן הקשה בתוי"ט והנה הר"ש שם הרגיש בזה וכ' די"ל דמתני' לאו במקוה חסר אלא של שאובין ובדרבנן הקילו וי"ל הרמב"ם ג"כ מפרש כן וכ"כ הפ"י בגיטין ותמה על התוי"ט עיי"ש ולא עיין במח"כ בפי' המשניות שכ' שע"י חיבור העליון לתחתון נשלם השיעור נראה דמפרש למתני' במקווה חסרה וע"י החיבור נשלם השיעו' של חסרה וכן פי' הר"ש בתחלה רק לבסוף כ' די"ל בשאובין ובאמת נראה דמתני' בחסרה ג"כ ס"ל דמהני החיבור מדקתני אח"כ היו בעליון מ' סאה ובתחתון אין כלום ממלא בכתף וכו' נראה דכל מתני' בחסר מים איירי וגם מדלא אמר ובתחתון חסרו המים ממלא בכתף נראה דבחסרה המקוה א"צ למלאות בכתף אלא סגי בהמשכה ע"י סילון ובהכי איירי ברישא והדר אמר כשאין במקוה תחתון כלום ממלא בכתף לעליון והרמב"ם כ' המשנה כצורתה וגם נראה דאיירי בחסר כהא דכ' סמוך לו בהלכה שלפניו בחבור ע"י הנקב כשפופרת הנוד ומוכרחים אנו לומר דהרמב"ם ס"ל הלכה כר"מ ור"י וכמ"ש התוי"ט

אלא דבלא"ה צריכין אנו לומר דמתני' לענין שאובי' איירי דאל"כ קשה למה יועיל חבור בכשער' הא כשפופרת הנוד והיא קושי' הר"ש שם וכ' מכח זה דמתני' בשאובין קאי ובשאובין הקילו בחיבור ע"י כשערה וכן הביא הכ"מ דברי הר"ש הללו וקשה טובא על הרמב"ם בפי' המשניות דמפרש מתני' בחסירה וצ"ל דס"ל לרמב"ם דבקטפרס לא בעי כשפופרת הנוד למאן דס"ל דקטפרס חבור וכ"כ תוס' גיטין ט"ז בשם הר"י דר"י דווקא בקטפרס ס"ל דבטופח להטפיח סגי עי"ש וכן י"ל ס"ל לרמב"ם בפי' המשניות ור"ש כ' דדוחק דכחוט השערה וטופח להטפיח חד שיעורא ורמב"ם ס"ל דחד שיעורא הוא ומתני' כר"י דקטפרס חבור וסגי בטופח להטפיח כנ"ל

ומדפסק הרמב"ם להך מתני' ע"כ דס"ל להלכה דקטפרס חבור ואפי' בכחוט השערה ומוכח ג"כ מדפסק להא דסגוס דהוא חבור דס"ל קטפרס חבור דאין לומר כמ"ש לעיל בכוונת הריב"ש דזה אינו נכנס בסוג דקטפרס חבור משום דלא חסרו מעולם ועדיין מחוברים והא דברגליו של אדם נוגעות אינו חיבור משום דטופח ע"מ להטפיח אינו חבור דלית בי' מששא דהא הרמב"ם דפסק למתני' דמטהרים העליונה מן התחתונה בכשערה ע"כ ס"ל דטופח להטפיח בקטפרס חבור וע"כ הא דפסק דרגליו נוגעות במים אינו חבור משום דאדם גרע כמ"ש הכ"מ בחד תי' שאפשר נגב בקצת מקומות ואינו חבור משא"כ סגוס ועיין

וצ"ל הא דלא כ' הרמב"ם בפ"ה דיטהרו התחתונים מן העליונים כבמשנה דסמך עצמו על מ"ש בפ"ח דמטהרי' העליונים מן התחתונים והא דסמך עמ"ש בפ"ח ולא הקדים להשמיענו זה בפ"ה נ"ל דבפ"ה איירי להכשיר ע"י חבור שאובין דכן משמע דקאי על שנפלו ג' לוגין שאובין ופסלוה אפי' הרבה מים כשרים עד שיצא מלואו או עד שיעשה מקוה כשירה משמע דקאי על בור שהוא שלם רק שפסול מכח ג' לוגין שנפלו בו תחלת שמכשירה ע"י שנעשה כשרה ומהתימא על הר"ש דכ' במשנה שם דאתי' כר"מ ולא כ' דבשאובה כ"ע מודים כמ"ש בפ"ו משנה ח' וצ"ע והא"ש דרמב"ם לא כ' בפ"ה רבותא דיטהרו עליונים וכו' דבשאוב ליכא רבותא כ"כ וסמך על מ"ש יותר מזה בפ"ח דקאי במקוה חסירה דמהני חיבור ע"י קטפרס כנ"ל

אלא דממ"ש פ"ח הלכה ח' בג' גממיות נראה דס"ל דקטפרס אינו חיבור, ותוי"ט כ' דממ"ש שם אין נראה דלא ס"ל גוד אחית כמ"ש הכ"מ דמ"ש הרמב"ם משום דאין הנזחלים מתערבים אין זה משום דל"א ג"א וטעמא דרבנן קאמר, והנה באמת לשון זה ושפת יתר תמוה, וכבר כתבנו ביישובו לפי שיטתו של הריב"ש וכן משמע בשיטת הרמב"ם דל"ל גוד אחית, אבל לפי התוי"ט בשיטת הרמב"ם וכפי שהוכחנו כדבריו דרמב"ם ס"ל להלכה ג"א בקטפרס, צ"ל דבמ"ש שאין הנזחלים מתערבים צ"ל דעי"ז גרע משאר חיבור של קטפרס, ואנחנו לא נדע למה יגרע, והכ"מ בסוף דבריו והתוי"ט דסמך עליו סתמו ולא הגידו לנו מלתא בטעמא, וראיתי לאאמ"ו מאוה"ג זצ"ל בח"ס יו"ד סי' ר"י שכ' דמ"ש לרבנן דג' גממיות דווקא בקטפרס שיורד למטה ושם ינוח בגומא התחתונה זו היא חבור אבל מי גשמים שנזחלים ע"פ הגומות ויוצאים חוץ לגומא התחתונה אין זה מחבר הגומות יחד אלו דבריו הקדושים זצ"ל והאריך עוד, והנה הסברא מתוקה מאוד בעצמותה אבל ברמב"ם קשה להעמיס מדכ' ואפי' נכנסים ויוצאין מתוכן זהו גרעות' דידהו, ובאמת מ"ש ואפי' יוצאין אין לו מובן דמה טיבות' ורבות' דיוצאין לא הול"ל רק דאפי' נכנסים לתוכן, ועכ"פ נראה דלאו גרעות' הוא מה שהדר יוצאים, ועיין ח"ס סי' ר"ח וסי' ר"ט ד"ה ובחי' פ"ב דגיטין

לכן נלפע"ד בכוונת הרמב"ם דס"ל לרבנן מה"ט פליגו דס"ל דווקא אם מים נזחלים ויוצאים מן גומא זו לגומא אחרת היינו מן מי הגומא עצמה שותת זוחל ויורד לגומא שתחתיה אז נתחברו המים ע"י זחילה שמתחברים ומתערבים יחד ע"י שזוחל מזו לזו וכחד דמי', אבל אם שטף הגשם עובר על הגומות ועובר ע"פ מגומא עליונה לתחתונה אין זה מי גומא אלא מים בעלמא באו לכאן וזוחלים מזו לזו לא מתחברים הגומות כי לא נתקשרו מימיהם של עצמן עד שנאמר דכחדא חשיבא ואין דרך זחילת ימים ונהרות עד"ז, וזהו שכ' ואין הנזחלים מערבים עד שיעמדו היינו נזחלים כאלו מערבים עד שיעמדו ויתערבו בעליונים ואז הם כמימי הגומא ושוב כשזוחלים למטה מתקשרים ומתאחדים הגומות ע"י מימיהן, והא"ש דנקיט מתני' חרדלי' של גשמים דווקא ומדויק לשון הרמב"ם כנלפע"ד בע"ה

וזאת תורת העולה בשיטת הרמב"ם כמ"ש התוי"ט דס"ל הלכת' כר"מ דקטפרס מצרף ואפי' גוד אסיק אמרינן, וגם מוכח דס"ל דבקטפרס עדיף ואפי' כחוט השערה מחבר, ואין לומר דרמב"ם ס"ל כל שאין הכותל מפסיק לא בעי כשפופרת הנוד ובטופח סגי כמ"ש תוס' חגיגה י"ט והר"ש בטהרות דהא כ' הב"י ביו"ד סימן ר"א דרמב"ם ל"ל לחלק בין ע"ג הכותל או בתוך הכותל, ועיין ש"ך ס"ק י"ח, אלא דב"י ס"ל ברמב"ם דל"ל קטפרס חבור, והא דמטהרי' המקוה עליון מן התחתון היינו בשאובין ובהא סגי במשהו, אבל לשיטת תוי"ט ברמב"ם ולפי שהוכחנו דלהשלים השיעור קאי אין לנו מנוס רק לומר דקטפרס עדיף דסגי בכ"ש כסברת ר"י שבתוס' גיטין ט"ז, הגם שי"ל דרמב"ם ס"ל אפי' באשבורן כל שאין הכותל מפסיק סגי בשערה, והא דלא חילק וכ' מפורש כן משום דסמך על מ"ש מטהרי' מקווה עליון מתחתון בכשערה מנ"ל דס"ל אפילו באשבורן כן אולי דווקא בקטפרס הא עכ"פ מוכח דס"ל בטקפרס סגי בכשערה אפי' לענין חסר כנ"ל

ולולי דמסתפינא הייתי אומר שאין ממשניות דפ"ג ופ"ו ראיה דקטפרס חבור, די"ל דווקא כשמעצמו יורד במדרון בהא פליגי רבנן ור"מ ור"י בחבורו, ורבנן ס"ל דאין קטפרס חיבור כלל שאין דרך חבור רק כשמתערבים לאט בהשקט כמ"ש הריב"ש, אבל כל שאדם מתכווין לחבר המקוואות ע"י קטפרס ומתחלה עושה מעשה לחברם כהא דמתני' פ"ג עושה מקווה בחצר ומחברן או שבפ"ו עושה סילון ומחברן מחשבתו משווי' ליה חיבור וכה"ג מצינו בדוכת' טובא לענין טהרות ודיני שבת דמת שאינו חבור בלא"ה ע"י מחשבתו נשתנה הדבר כיון שחפץ ורוצת בכך ומחשבתו ניכרת מתוך מעשיו, ולפ"ז א"ש המשניות וגם פסקי הרמב"ם וע"פ דס"ל לריב"ש וכ"מ דס"ל לרמב"ם כרבנן דתוספתא דל"א בכ"מ קטפרס חבור, ומ"מ פסק שפיר להנך מתני' במחבר במכווין ע"י קטפרס, וי"ל בכה"ג אפי' בחבור ע"י כחוט השערה סגי כיון דמחשב לי' לחבר ע"י כך כן היה נלפע"ד נכון הגם דאין נראה כן מר"ש במשניות אלו דלא נחית לחלק בכך, מ"מ לרמב"ם י"ל כמ"ש לולי דלא שערום אבותינו ורבותינו זצ"ל בשיטת הרמב"ם וצ"ע

והנה הטור סי' ר"א פסק כר"י ברגליו נוגעות במים דהוי חיבור וב"י תמה למה פסק כר"י נגד רבנן דרבים נינהו, ובתוי"ט כ' דטור ס"ל דסתם משנה פ"ו כר"י קטפרס חבור ופסק כסתמא דסגוס הוי חיבור ואינו מחלק בין סגוס לאדם עיין בו, והנה מוכח ג"כ דטור ס"ל דטופח להטפיח חבור, וצ"ל ג"כ דקטפרס קיל הגם בכ"מ בחבור באשבורן צריך כשפופרת הנוד, וגם הטור לא כ' חילוק בין ע"ג הכותל לתוך הכותל מ"מ בקטפרס מהני כסברת ר"י שבתוס' גיטין

אלא דצל"ע למה לא הביא הטור בסי' ר"א דינא דמתני' שמטהרי' מקווה עליונה מתחתונה ודוחק דכיון דפסק כר"י דרגליו נוגעות במים תו א"צ להביא הך דמרגליו נוגעות לא מוכח רק דס"ל גוד אחית ולא אסיק אם לא שנאמר דלא פסק כהך מתני' והא דפסק כר"י משום דמתני' סותם בסגוס כר"י ומהך דסגוס לא מוכח רק דגוד אחית ולא אסיק ופסק הטור רק גוד אחית וזה אשמועינן במה דפסק ברגלי אדם ובסגוס דהוי חיבור ותו ל"צ להביא דמטהרי' מקוה תחתונה מן העליונה דכבר נשמע מזה ומתני' דס"ל דמטהרים אפי' עליונה בהא לא פסק כמתני' דאתי כר"מ כן צ"ל, והיותר נ"ל דס"ל לטור דהך דרגליו נוגעות במים וסגוס עדיף מכל קטפרס משום דלא חסרה מקווה רק ע"י מים שע"ג אדם וסגוס וכיון שעדיין מחובר לא חסרה מעולם וזו סברת הריב"ש שהבאתי לעיל וכ"כ פ"י בגיטין, אבל לחבר מקווה חסירה עם מקווה אפי' שלימה ע"י קטפרס לא ס"ל לטור להלכ' כנלפע"ד ודלא כתוי"ט שכ' דטור פסק בכ"מ דקטפרס חבור: