כתב סופר יורה דעה קח

וצריך דאי ליכא קרא הוי ילפינן משרצים דאסור ולכן צריך קרא וממילא שרצים חידוש הוא, ולכאורה נ"ל משרצים בלא"ה לא ילפינן דחידוש הוא בלא"ה דבמשהו כמבואר ביבמות קי"ד ע"ב דעשה צריכות' משרצים לא ילפינן דבכעדשה וזהו חידושו עיי"ש, אלא הא אנן לר"ש אזלינן דס"ל כ"ש למלקות, ושרצים לאו חידוש הוא לדידי' לולי משום דנטלפ"ג אסור בהו, דאי לא כתיבא קרא דלגר אשר בשעריך, הוי שפיר ילפינן משרצים נגד הסברא דס"מ מותר מלעשות חידוש בשרצים וצ"ע

וע"כ מוכח כמ"ש דשרצים אינו דומה לס"מ דנבילה, וא"א למילף משם, דבשרצי' האיסו' ופגמו בא כא' משא"כ בנבילה לקבל שם חדש אחר שכבר נשתנה ונסרח זה פשיט' לר"ש ול"צ קרא כנ"ל

ולפמ"ש הר"ן והרז"ה דדומה לס"מ וקשי' כהנ"ל, וצ"ל כמה שכתבתי לעיל דלאו לגמרי מדמה להו, או י"ל ע"ד פשוט דס"ל כשיטת הר' יקיר דכ"ש בתערוב' מותר לר"ש, ופשוט דווקא בכל איסורי' דקיל כ"ש גם לר"ש דאינו בקרבן, או משום דלא אמרינן אחשבי', אבל בשרצים בוודאי גם בתערוב' אסור, וא"כ שרצים חידוש בלא"ה גם לר"ש וא"ש, והקצרתי, ופה תהיה שביתת קולמסי כעת והנני חותם בברכה מרובה אוה"נ דוש"ת פ"ב י"ב מנחם תרט"ז לפ"ק

הק' אברהם שמואל בנימין בה"ג מהרמ"ס זצ"ל: תשובה עב

יוצר הרים, קרן עמו ירים, ובתוכם תלמידי צמידי חביב כבן הרב המופלג בהפלגת חכמים חריף ובקי מלא וגדוש כש"ת מו"ה אברהם שטארק בק"ק באנפי הוניאד יע"א

אני פה בקרית חוצות הרחק נדוד מקהלתי, להשיב נפשי הנדנאה ולעסוק במרחצאות ובשתי' מים נאמנים בשליחותם לרפאות חליי בעה"י, ואשיב לך כפי האפשר פה, לפי מסת הפנאי ומעט ספרים אשר אתי ע"פ העולה בזכרון לפני, והנה נפשך היפה בשאלתך בדבר הנוגע להלכה בדיני איסור והיתר, על חידושו של או"ה דהיתר נכבש בכלי איסור מעל"ע אסור דכבוש כמבושל, והט"ז רסי' ק"ה קרא תמה הא בשעה שנעשה כבוש כמבושל נטל"פ הוא, וכן השיג בש"ך עליו, והחו"י בתשובה וכן הפלתי שניהם לדבר א' נתכוונו דס"ל לאו"ה דמיד שנכבש בתוכו ופולט מעט מעט עד רגע האחרון של מעל"ע כלה וגמר פליטתו בכדי נ"ט ונאסר הנכבש ע"י רוב פליטתו שהוא לשבח אלו דבריו ז"ל, ובפלתי קלסי' מאוד, ואתה תמהת על זה, ועדיין מי ניחא סוף כל סוף מעט האחרון שמשלים לנ"ט פגום הוא, ואיך יאסור ע"י רוב פליטתו שהוא לשבח, עכ"פ אין בו כדי נ"ט לשבח ויפה תמהת, ובזכרוני כי כבר קדמוך בתמיה' זו באחרונים, ויש לי לקיים דבריך ע"פ שראיתי בבאר היטיב שיש לי עמי פה שמביא בשם גאון אחד דווקא כלי ריקם פוגם, אבל כלי שנכבש בתוכו מקבל טעם מן המשבח, ומחליף טעם שבפנים לשבח ע"כ, וסברא זו מחודשת היא, ויש בה מן הקושיא, כיון דלא נעשה כמבושל רק ברגע אחרונה של מעל"ע כמו שאין הכלי פולט כל אינו נבלע בתוכ' עד רגע אחרונה של מעל"ע, וצ"ל שבאותו רגע משביח הבלוע שבפנים, וזה רחוק, ויש לצרף ב' תירוצי' יחד דהיינו דמיד שנכבש בתוכו פולט ובולע, אלא שאין בו כדי נ"ט עד רגע האחרון, וכיון שבתוך מעל"ע בולע הכלי מהנכבש בתוכו מחליף לשבח כל הבלוע בתוכו ולא נפגם כלל, אפי' מה שפולט הכלי לבסוף כנ"ל

והנה לפי החו"י ופלתי דווקא בשכבוש בכלי מיד אחר שבלע מן האיסור ולכה"פ לא יהיה חצי או שלי מן מעל"ע דבכה"ג כבר נפגם מחצה או חלק גדול מן הבלוע, ולפי מה שצרפנו דבריהם עם דברי הגאון הנ"ל אין שיעור לדבר כל שכבוש בכלי קודם שנעשה מעל"ע אפי' עבר רובו של מעל"ע מ"מ אוסר הנכבש בתוכו כיון שמתחיל הכלי לבלוע נעשה הבלוע שבתוכו לשבח וזמן העבר שהיה בכלי אין עולה לזמן מעל"ע וסברא זו בעצמותה היא כעין שכ' הש"ך סי' צ"ב בשיטת הטור בהוחמו מים תוך מעל"ע עיי"ש אלא דסברת הש"ך כשבלוע בכלי יוצאות לחוץ ומתעכבת עם המים אבל שישביח מה שבלוע בכלי בפנים לא שמענו מן הש"ך וכ"ז לא שוה לנו ליישב חו"י ופלתי דסגי להו בהא לחוד דפולט מעט מעט וקשה מה שהקשית מה יועיל לנו זה דסוף כ"ס ליכא נ"ט לשבח

ולקיים דברי פלתי וחו"י כהווייתן, נ"ל דיש להם מקום ע"פ מ"ש הר"ן בע"ז בהקשותו הא נטלפ"ג דווקא באין ראויה לגר מותר ובלוע של כלי ראויה לגר, ועיין רא"ה שבבדק הבית, שס"ל באמת שבלוע בכלי נפגמת כ"כ, ורשב"א הרבה בראיות לדחות דבריו, והעלה הר"ן דמה"ט סגי בפגמא זוטא משום דאינו נהנה ונוח לו שלא היה ולא נכנס לתבשילו ודומה לאין ראויה לגר דאין נהנה, ומזה חידש ביצא הפסדו בשכרו שהגדיל מדתו אסור, ולזה י"ל כל שרוב פליטה לשבח ומעט מזעיר דמשלים לנטלפ"ג אסור כיון דרוב דג"ט לשבח לא מפסיד התבשיל וגם אם אפשר מפסיד קצת שבח יתר על ההפסד ולכן אסור כנ"ל ונתקיימו דברי הגאונים ז"ל

וכ"ז לשיטתו של הר"ן אבל לשיטת הרש"בא בתוה"ב שמביאו הר"ן שם, ושם נאמר דלכן פגמ' זוטא בטעם מותר דטעם ופגום כזה לא אסרה תורה דממשרת וגיעו"נ לא נמצא כמוהו, וכל שפוגם אינו טעם, ולפי שיטתו אפי' רובא לשבח כיון שמעט האחרון המשלים לנ"ט פגום הוא ואינו טעם שאסרה תורה, ממילא לא נאסר הנכבש כיון דליכא בנ"ט דאסר' תורה כנ"ל ברור והבן

ועיין פלתי סי' ק"ה דמביא ראיה לשיטת או"ה מתוס' ורא"ש ע"ז דהוכיחו דסתם כלי ש"נ אב"י מדהתירו שמנן של נכרי משום נטלפ"ג וקשי' לי' הא ע"כ מתני' בכבוש דהא משחא שליקא מלתא אחריתי היא ע"כ מתני' בכבוש, ומנ"ל דסתם כלי אינן ב"י הא נטלפ"ג הוא ע"י מעל"ע של כבישה וע"כ דס"ל כאו"ה וכסברא הנ"ל דפולט מעט מעט

ואני אומר דיש ראיה נגד או"ה מרמ"בם דס"ל סתם כליהם ש"נ ב"י וקשה עליו ראי' תוס' ורא"ש ולומר דס"ל דשמן פוגם בעין דלא כתוס' ורא"ש רחוק דיפלגו במציאות, ויותר נראה לומר דמתרץ מתני' משום מעל"ע דכבוש בכלי הו"ל אב"י דלא כאו"ה, ולמ"ש דדינו של או"ה תליא בשיטת ר"ן ורשב"א מובן פלוגתת תוס' ורא"ש ורמב"ם, דתוס' ורא"ש ס"ל כר"ן ואו"ה והוכיחו שפיר ממתני' דסתם כליה' אב"י ורמב"ם כרשב"א ס"ל וליכא הוכחה כנ"ל

ועשיתי סמוכים לכל דברינו אלו, דבדברינו ארווח לנו ליישב קושי' תוס' ע"ז פ' השוכר סוגי' דנט"לפ שהקשו טובא על דחתר ש"ס למצוא מאן דס"ל נטל"כ אסור הא מפורש במתני' דשמנן ש"נ שאסרו תחלה משום דנטל"פ אסור עוד הקשה תוס' לעיל ממתני' דבש ש"נ מותר מ"ש שמן מ"ש דבש, משו"ה נכנסו לחלק בין פוגם בעין, בשר בדבש פוגם בעין, וע"פ דברינו א"ש י"ל דתחילה אסרו שמן שנכבש בכלי מעל"ע דס"ל דאין זה נטל"פ דמותר כיון דרוב הפליטה נ"ט לשבח, וס"ל כר"ן דפגם זוטא של כלי מותר משום שמזיק לו ודווקא ברוב של נטל"פ וחזרו והתירו דס"ל כרשב"א דכל טעם שאינו לשבח גמור אינו טעם ולכן גם בכבוש בכלי מותר ומיושב קושי' תוס' מ"ש מדבש דלכ"ע מותר דשאני דבש שנפגם מתחלתו ועד סופו וכולו לפגם כמבואר בש"ס שם נטל"פ כזה גם למשנה ראשונה דשמן מותר וא"ש ומיושב ממיל' קושי' תוס' דמשנה מפורשת מאן דס"ל דאסור בשמן למ"ש י"ל דווקא בנטל"פ שרובו לשבח אבל בנטל"פ כמו חומץ לתוך גריסין וכדומה שכולו לפגם מנ"ל מאן דאוסר והראיה מדבש גם מאן דאוסר בשמן מתיר בדבש והוצרך להביא מר"מ דאומר סתם כל נטלפ"ג ויליף מגיעולי נכרים אפילו כל נטלפ"ג ור"ש מתיר בכל ענין ועיין

ומיושב ג"כ מה שהקשה תוס' עוד דהיה לש"ס להביא ברייתא דלקמן וכולן שנשתמש בהן תנא חדא אסור ומוקי כמ"ד נטלפ"ג אסור ולמ"ש י"ל דלכאורה לא היה צריך לתרץ ב' ברייתות הא כמ"ד נטל"פ אסור והא כמ"ד מותר דהא יוכל לתרץ תנא חדא אסור בב"י ומאן דמתיר באב"י וכ"ש דקשה לרמב"ם דסתם כלי' ש"נ ב"י אלא דהא לק"מ אי בב"י פשיטא דאסור אלא למ"ש דת"ק דשמן ס"ל כבוש בכלי אסור דרובו לשבח י"ל דקמ"ל בריית' דאוסר דכל תשמיש אסור בכל ב"י אפילו בכבוש לאפוקי דלא נימא דרוב לשבח ג"כ מותר וי"ל באמת היה יוכל לתרץ הכי אלא כיון דבאמת לנו תנאי דר"מ ס"ל כל נטלפ"ג אסור אפי' כולו לפגם ור"ש מתיר בכל ענין מתרץ הברייתות בקצרה הא כמ"ד נטלפ"ג אסור הא כמ"ד מותר והא"ש דעד דלא מייתי תנא דס"ל נטלפ"ג אסור לא יוכל להביא מבריית' הנ"ל די"ל דאיירי בכלי ב"י וקמ"ל דכבוש בכלי ג"כ אסו' משום דרוב לשבח אבל בשכל הטע' לפגם עדיי' מנ"ל ועיי'

נחזור לעיקר דברינו כי שיטת או"ה לאסור כבוש בכלי של איסור תלי' בשיטת ר"ן ורשב"א ורא"ש ותוס' כר"ן ס"ל ורמב"ם כרשב"א ובש"ע סי' ק"ג מביא ב' שיטות דרשב"א ור"ן בשם י"א וי"א ונקטינן להחמי' כר"ל בהגדיל מדתו ולמ"ש גם תוס' ורא"ש ע"כ הכי ס"ל ובכ"מ הלכה כתוס' אם לא דרי"ף חולק ועיין מג"א רס"י תמ"ז בוודאי ראוי' לנו להחמיר כחומרת הר"ן בהגדיל מדתו ומינה בכבוש בכלי דתלי' זה בזה

ועיין ש"ע או"ח סי' תמ"ז ס"ח ובמג"א ס"ק ח' ד"ה ודע וכו' דמשמ' אם הקדירה ב"י אסור משום כבוש וכן ס"ל לד"מ שמביא המג"א שם והמג"א שם כ' ביישוב קושי' ט"ז הא נעשה נטלפ"ג דצ"ל דמשום דהבליעה והפגימה באים כאחד וכ"כ מהר"מ פ' צו על בליעת נותר ודבריו תמוהים ודמיונו במח"כ אינה עולה יפה דמהר"מ כ"כ על קושי' ראשונים אי לינת לילה פוגמת למה הצריכה תורה שבירה בכלי חרס ומריקה ושטיפה בכלים הבלועים מנותר כשנעשה נותר כבר פגום הוא וע"ז מתרץ מהר"מ דפגמא ונותר