כתב סופר אורח חיים מא

אשר יעשה אותם האדם וחי בהם שיש מי שעובד ה' ע"מ שישלם ה' בעוה"ז שיאריך ימים ויחי' בנחת בהשקט ומי שעובד ע"מ כן ישלם לו שכרו בעה"ז וחי בהם בעוה"ז, אבל מי שבלבו יבין כי כ"ז הבל מה יתרון לו בכ"ז, ועובד ה' ע"מ שיקבל שכרו בעוה"ב חיי נצחיי חיים ארוכים וחי בהם בעוה"ב משלם לו ה' שכרו הטוב בעוה"ב היום לעשותם ולמחר בעוה"ב לקבל שכרם עיי"ש. ולזה נ"ל אמר קהלת הבל הבלים וכו' מה יתרון לאדם בכל עמלו ואפי' בעמלה של תורה שיעמול היינו שכונת עמלו תחת השמש בשביל שישיג מבוקשו תחת השמש ורוצה בשכר עוה"ז לזה אין יתרון אפי' בעמלה של תורה כי גם זה הבל ואין, אבל למעלה מן השמש אם עומל לקבל שכר עוה"ב שהוא למעלה מן השמש יש יתרון והארכתי עוד. וזה נ"ל שאמר דהע"ה שש אנכי על אמרתיך כמוצא שלל רב שקר שנאתי וכו' שאפשר ששש על אמרותיו בשביל להשיג שלל רב, ולכן אמר שקר שנאתי וכו' ותורתך לבד אהבתי: והנה אדם יראה לעינים כשאנו רואים אדם עושה מצוה אפשר עושה בשמחה כדי לקבל שכר בעוה"ז או בשביל לקבל שכר בעה"ב וה' יודע מחשבות אדם ועלילותיו ויש אבן בוחן ע"ז מי שחפץ רק בשכר עה"ז, אינו עושה מצוה שהיא לדורות גם אחרי מותו כי מצוה שהוא עושה אחרי מותו כגון בונה בהכנ"ס ובהמ"ד ויש לו זכות גם אח"מ א"א לו לקבל שכר מזה כ"י חייו רק אח"מ ובזה אינו חפץ לכן אינו עושה מצוה רק שהיא לשעה כי"ח כדי שישלם לו ה' עוד בחיי חיותו א"כ כל תכלית מצותיו שעושה כדי להשיג שכר בעה"ז הבל ורעות רוח, וזה כונת המדרש אוהב כסף ונו' אוהב מצות לא ישבע מצות, ואפשר שהאוהב מצות מפני שאוהב כסף ורוצה להשיג ע"י מצות כסף שאוהב, ולכן אמר ואוהב בהמון למי שאוהב מצות ואינו עושה מצוה הקבוע לדורות מזה נראה שתכליתו לשכר עה"ז גם זה הבל כל תכלית מצותיו הבל וא"ש נכון מאוד: ברוך הבא בשם ה' הוא שליח ה' אשר נתן ה' אל לבו לבנות לו בית מכון לשבתו בד"א של הלכה עולמים, הלא הוא מילדי קהלתינו ידידי התורני היקר ירא ה' אוהב ומחזיק תורה והוא בעצמו קובע עתים לתורה הנגיד ה' צבי הרש בערגער ני' זכה לזכות רבים ועשה מצוה הקבועה לדורות לבנות לנו בהמ"ד, והוא רץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביו המנוח הנגיד היקר ה' שמעון בערגער ז"ל, הלא ציוה לו אביו בצואתו לעשות מהונו אשר הניח אחריו דבר טוב, והניח מעותיו על קרן הצבי בנו יחידו שיחי', והוא מצא כי אין טוב אלא תורה ות"ת דרבים כנגד כולם והוסיף כהנה מהונו ועשה לו יד ושם לשמעון אביו וקנה בית מיוחד ועשה אותו לק"ק ולבית ועד לחכמים רץ כצבי הי' זריז לקנות דבר חפץ וחפץ ה' הצליח בידו ותשלם כל המלאכה בתכלית היופי כל האפשר, ברוך הבא בשם ה' ברכנוכם אב ובנו מבית ה' אלו ד' אמות של הלכה, אשריהם שלהם ככה, וקורא אני על אותו ואת בנו יחידו מקרא זה יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יחידך כי ברך אברכך כ' רש"י א' לאב וא' לבן, ותיכף לת"ח ברכה, אשריו שלו ככה, ישלם ה' פעלו לבן אשר פעל ועשה טרח ויגע ומצא ישולם לו שכר פירותיו בעה"ז כי בגלל הדבר הזה יברכהו ה"א בכל מעשיו ובכל משלח ידו בניו כשתילי זיתים וכו' ותהי משכורתו שלימה מה' אלקי ישראל בעוה"ב ברא מזכה אביו ויקבלו שניהם שכרם ממצוה זו הקבועה לדורות בעה"ב יהי חלקם בחיים נצחיי' ליום שכולו טוב, אלו דברים שאוכלים פירותיהם בעה"ז והק"ק לעוה"ב: ברוך הבא בשם ה' ברכנוכם מבית ה', איתא בש"ס ברכות ר"ה ורב אסי הגם דהוי להו י"ג בי כנישתא בטברי' לא הוו מצלו רק ביני עמודי היכי דהוו גרסי, וכ' רש"י ביני עמודי שהי' בהמ"ד נשען עליהם מלמעלה, וצ"ל מה השמיענו בזה דהוי מצלי ביני עמודי שהי' בהמ"ד נשען עליהם, ונ"ל לפי ענינינו, איתא בש"ס חולין שלחו מתם בקשו רחמים אתכלי' על עלי' דאלמלא עלי' לא מתקיים אתכלי' הכונה כי שלחו מתם מא"י שהיו ת"ח שבא"י עשירים ושבבבל עניים כמ"ש תוס' בקדושין גבי הא לן והא להו, ושלחו מתם ועוררו לבב ראשי ישיבה ותלמידים שיכירו בטובת המחזיקים כי לולי המחזיקים לא הי' אפשר להם להתקיים וכמ"ש במתני' אבות אם אין קמח אין תורה, ונ"ל דלכן בחרו לומר אם אין קמח ולא אמרו אם אין מזון או אם אין לחם וכו' דרמזו בזה כי יש ג' זמנים שצריך למזון ומחי' בש"ק ויו"ט מצוה לאכל לשמוח ולענג ואם העוסק בתורה אין לו מה לאכול בשבת ויו"ט מעורבב בדעתו ודואג כ"י החול מחד בשבא לשבא וכן כשאין לו מה לאכול כ"י החול הגם שאין מצוה לאכול מעדנים מ"מ דאגתו מרובה שא"א לו בלי מזון ומחי' לכהפ"ח היותר צורך פת במלח ומים במשורה וכשחסר מכ"ז בטל מלימוד התורה כי תורתו של דואג אינה כלום וזהו שאמרו אם אין קמ"ח ר"ת קודש, שבת קודש מועד חול אין תורה, וכן הקדים משרע"ה זבולון ליששכר מפני שתורתו של יששכר ע"י זבולון כמ"ש רש"י ונ"ל מפני זה העמיס הקב"ה על הכהנים שיברכו את ישראל שלא הי' לכהנים חלק ונחלה כדי שיעסקו תמיד בתורה ועבודה כדכתיב לא יהי' לכהנים הלוי' חלק ונחלה וכו' כי ה' הוא נחלתו והי' להם ספוקם מאת ב"י כ"ד מתנות כהונה כעין יששכר וזבולון וצוה ה' על הכהנים שיברכו את ב"י ויתפללו בעדם כדי להראות עצמם מכירי טובתם ואלמלא הם לא הי' אפשר להם להתקיים ולעמוד לפני ה' ולשמור משמרת ה' ולעבוד עבודתו ולהורות לעם ה' כדכתיב כי שפתי כהן ישמרו דעת וכו': ואלו מחזיקים הם המה עמודים שבהמ"ד נשען עליהם, ויש תועלת לת"ח להתפלל בבתי כנסיות שציבור מתפללין כדי שיהיו המחזיקים נגד עיניהם בשעת התפלה ויבקשו רחמים עליהם ממעמקי הלב. אבל יש קדושה יותר להתפלל היכא דגרסו דמקודש ביותר ויעצו עצה וצרפו אותם שיהיו בבהמ"ד מן המחזיקים כדי שיהיו לפניהם בשעת תפלה ויזכרו להתפלל עליהם וזהו שאמר דהוו מצלי ביני עמודי היינו בין המחזיקים שבהמ"ד נשען עליהם ונתאחדו ב' המעלות יחד כנ"ל: ויש להעמיס כן בכונת רש"י עמודים שבהמ"ד נשען עליהם מלמעלה כי באמת אין לבטוח באדם וכתיב ארור הגבר וכו' ומסיים ומן ה' יסיר לבו היינו שמסיר לבו מן ה' וממשיך בטחונו על האדם לבד זה בכלל ארור אבל מי שבוטח בה' ולבו אליו והוא מחובשי בהמ"ד ותורתו אומנתו מאין יבוא עזרו ויברכך בכל אשר תעשה כתיב והרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידם, והוא בוטח בה' שישלח שלוחיו אוהבי תורה וטובי לב שיחזיקו אותו שיעמדו לימין צדקו עליהם נאמר ברוך הגבר אשר יבטח בה' והי' ה' מבטחו והן הן דברי רש"י ביני עמודי שבהמ"ד נשען עליהם מלמעלה הם המה העמודים המחזיקים וסומכים לת"ח במשען לחם ומים שבהמ"ד נשען עליהם, ומי העמיד העמודים אלו ומי מחזק לבבם ומעורר אותם, מלך עליון נותן התורה ית"ש, והיינו שכתב שבהמ"ד נשען עליהם מלמעלה שהם שלוחי ה' נותן התורה והרבה שלוחים לפניו ית"ש ויתעלה זכרו: ברוכים אתם לה' עושה שמים וארץ, הבאים בשם ה' שלוחי דרחמנא הם ב"ב דקהלתינו מחזיקים בני ישיבה זה יותר מק"ן שנים מקיימים מצות משלחם ארוחת מזון על שולחנם בשבת קודש מועד וחול ר"ת קמח, דור אחר דור, דור לדור ישבחו מעשיהם פה קהלתינו המפוארה, עץ חיים למחזיקים בה דאמרו ז"ל ללומדיה ל"נ אלא למחזיקים בה הם עמודי בהמ"ד שלוחי מעלה אשר נטוע בלבם אהבת התורה טובים ומטיבים ובוררים בטובה של תורה לסעד ולסמוך לומדים ועוסקים בה, וחיוב עלינו להכיר מה רב טובם ולבקש רחמים בעדם שיברכם ה' בברכה משולשת בני חיי ומזוני שפע ברכה אורך ימים ושנות חיים כדכתיב כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים אורך ימים ושנות חיים ושלום, ברכנו אתכם מבית ה' משער המצוין בהלכה כי כן יבורך גבר ירא ה' מנותן התורה ית"ש ישאו ברכה, אשרי העם שלו ככה: וכה תברכו העוסקים בצרכי בני ישיבה באמונה גבאים ור"ח של ד' חברות לפקח על עסקי החברא משגיחי' בעינא פקיחא על כל א' וא' מן התלמידים וכל העוסקים בצרכי ציבור באמונה הקב"ה ישלם שכרם ויסיר מהם כל מחלה, וצ"ל מה ענין תפלה זו לכאן אנו מתפללין בעד כל חולי ישראל, נ"ל כי הגבאי שנפשו איותה לעשות צדקה לחלקה בזמנו ואין לאל ידו מאוד יכאב לבו משתתף בצער' של המבקש ולכן מתפללים ויסיר מהם כל מחלת לב, ויסלח לכל עונם, ע"פ דאמר ר"ח יהי' חלקי מגובאי צדקה ולא ממחלקי צדקה ובו' כי לפעמים נכשל וטועה בדמיונו וא"א למשקל הכל בשקל הקודש ויצא ח"ו שכרו בהפסידו, ובמדרש כי א"א צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, וכי יש צדיק חוטא אלו גבאי צדקה כונתו כי ג"צ בא לפעמים ע"י צדקתו לידי עבירה בשוגג כי טועה בדמיונו והיינו אשר יעשה טוב בשעה שעושה טוב ולא יחטא בשוגג ולכן אנו מתפללם בעדם ויסלח לכל עונם, וישלח ברכה והצלחה בכל מע"י, כי מי שיש לו מסחר ועוסק בצרכי ציבור בטל הוא ממסחרו לשעתו ולכן מתפללים שישלח להם ה' ברכה והצלחה במע"י שירויחו בקל בזמן מה כמו אלו שעוסקים כה"י במסחרם והיינו וישלח ברכה וכו' עם כל ישראל אחיהם בשוה כמו אלו שעוסקי' תמיד במו"מ ע"ד שאמרו ז"ל כיון שחסידים היו מלאכתן נעשית מאליהם : וחתימת דרושינו מעין פתיחה בפסוקים שהתחלנו פתחו לי שערי צדק וכו' זה השער לה' צדיקים יבואו בו, ע"פ שאמרו ז"ל דקב"ה מצוי בבהכנ"ס ובהמ"ד אלקים נצב בעדת אל ואפי' א' שמתפלל הקב"ה עמו דכתיב בכ"מ אשר אזכיר וכו' אלא כל בי עשרה שכינה קדמ' ואתי', ונ"ל להעמיס זה במקרא שלפנינו פתחו לי שערי צדק שיפתחו לו שערי צדק שיטה ה' אוזן לו וישרה שכינתו אבוא בם יחידי אודה יה לבדו, אבל זה השער לה' היינו זה השער מיוחד לה' ושכינה שרי' וקדמ' ואתי' אם צדיקים הרבה יבואו בו אח"כ בתוכו שכינה מקדמת ואתי' וא"צ להתפלל שיופתחו כי כבר פתוחים קודם שצדיקים יבואו בו והבן: ואמרו ז"ל דעתידים ב"כ וב"מ שיוקבעו בא"י, וצ"ל מה תועלת ומה צורך יש בו הלא יהי' לנו אז בכנ"ס וב"מ גדולים הרבה יותר