כתב סופר גיטין חלק ב נח

המעשה ללא הוי בכלל תנאי ומעשה בד"א כשיטות תוס' אלא דקשה דהא מעשה קודם ולפמ"ש א"ש דצ"ל דברייתא דווקא בדכפל לתנאו וזה לא ניחא לר"א:

והכא מעשה קודם לתנאי וכו' שיטת הרמב"ם דווקא בעשה מעשה קודם לתנאי ואפי' השלים תכ"ד וטור הקשה עליו פשיטא דל"מ חזרה ול"מ לדיני תנאים. וקשה לי למה לא הקשה יותר מדכ' הרמב"ם אח"כ במעכשיו אפי' עשה מעשה תחילה מהני התנאי וקשה למה יועיל תכ"ד אחר שכבר עשה בפועל וצל"ע:

והנה הט"ז כתב דגם בממון ל"מ תנאי וחזרה אחר שעשה מעשה ואפי' תכ"ד וכבר דחו אחרונים בזה דבריו. אלא כוונת הטור דבקדושין פשיטא דלא מהני דתכ"ד לאו כד"ד במקדש ומגרש. וכ"מ כ' דכתב הרמב"ם דמשלי' תנאו ומישך שייך למה שעשה ומפרש הפלא"ה בק"א כוונתו כיון שלא הפסיק כלל בין מעשה לתנאי עדיף מתכ"ד. ולפע"ד נראה לפמ"ש הר"ן בנדרים פ"ז בטעמא דתכ"ד כד"ד כשאדם עושה דבר דל"ח כולי האי לא בגמר דעתו עושה אלא דעתו שיהי' יוכל לחזור תכד"ד משא"כ בקדושין וגירושין אינו עושה אלא במוסכם בדעתו ומשו"ה חזרה אפי' תכד"ד ל"מ עיי"ש והא"ש דזה דווקא בחזרה אבל בתנאי שאינו חזרה בוודאי גם בקדושין וגירושין אמרי' שהי' מתחילה בדעתו לתנאי ומתחילה עמ"כ עשה ואפי' הפסיק קצת מהני דתכ"ד כדיבור דמי ומתחילה הי' דעתו להחזי' כנ"ל וטור י"ל ס"ל כר"ת שבר"ן שם דכל עיקר תכ"ד כד"ד רק תקנת' היא ובגיטין וקדושין העמידו על הדין וממילא גם בתנאי לא יועיל תכ"ד בקדושין וגירושין כנ"ל לבאר ועיין:

והנה הר"ן מקשה בקדושין מהא דאתקין שמואל בגיטא ומפרש שם דל"א אם כ"ע תחלה דבעינן תנאי קודם ולרמב"ם תלי' במעשה בפועל דוקא והתם דיבור הוא. [א"ה עיין ביישוב קו' הר"ן בתשו' המחבר אה"ע סי' צ"ב בד"ה ומדי דברי בהא עיי"ש]:

והנה הלח"מ הקשה קושי' חמורה איך מתקי' לה רבא לדאביי הא בברייתא שהי' המעשה בפועל קודם ולא מצא מקום ישוב והאחרונים נדחקו ועיין בשעה"מ ונ"ל בישובו שכחומר הקושי' והנה הרא"ש דבזה לשיטת הרי"ף דר"מ ס"ל אפי' בע"מ בעי ת"כ ואנן לא קיי"ל כוותי' ובלח"מ פ"י מגירושין גבי מוציא משום ש"ר ואיילוני האריך בזה דר"מ ס"ל אפי' במעכשיו בעי ת"כ ואנן לא קיי"ל רק באם. ונרא' דבוודאי לא יחלוק ר"מ דיש לחלק בין מעכשיו לאם דבמעכשיו ליכ' ביטול מעשה כ"כ אלא דס"ל כל עצמינו לא נדע דמהני תנאי כלל רק מבגוב"ר ולא ילפינן משום מה חומרת התנאים רק כלעיל דמהני תנאי ואין לך בו אלא חדושו מה דמצינן ולכן הגם שי"ל מעכשיו קיל ולא בעי כל דקדוקי תנאי מנ"ל לחלק ולהקל כיון דלא ידעי תנאי רק מבגוב"ר אבל להלכת' כסתמא דמתני' וכרבא באתרוג דבמעכשיו לא בעי דיני תנאים ס"ל דתנאי מועיל מסברא ידענו לולי שמצינו קפידא בתנאי דבגוב"ר ודקדוקי תנאי' וכיון שיש לחלק בין מעכשיו מנ"ל למילף דקדוקי תנאי במעכשיו ג"כ כן הסברא העליון ע"ש:

ומעתה י"ל לר"י דס"ל הא דמהני תנאי חידוש הוא מוכח ג"כ תנאי קודם בדיבור מדאמר מרע"ה היפך מדאמרו הם ואין לומר דאשמעינן רבות' דאפי' הכי בעי ת"כ דאל"ה ה"א דבתנאי קודם מהני בלא כפול דמניין לומר כן כיון שכל עיקר התנאי מהכא גמרי' ומה דלא מצינו לא נדע ומצריך ת"כ גם במקרי' התנאי ומדהקדים התנאי ע"כ דווקא תנאי קודם אבל לדידן דס"ל איפכא קפיד' תנאים דלולי תנאי דבגוב"ר לא נהי' מצריכ' כלל לדיני תנאים וכל תנאי מהני לולי דילפינן חידש ממרע"ה שפיר הוצרך מרע"ה להקדים תנאי לאוריי לן דגם בכה"ג בעי כפילא והא"ש דמתקיף רבא לאביי דמוקי כר"מ אבל אי כפיל' הוי תנאי הא לר"מ דגם בע"מ ס"ל דבעי ת"כ בעי' תנאי קודם למעשה בדיבור ואסיק משום דתנאי קודם ואתי' בין לר"מ בין לרבנן ור"א דאמר בע"מ היי' משום דהלכתא דבע"מ לא בעי דיני תנאים לא אתי ברייתא שפיר משום מעשה קודם דבדבור מהוי מעשה קודם לכן אמר דע"מ כמעכשיו ומהני תנאי וא"ש הרמב"ם להלכת' פסק שפיר דדוקא מעשה בפועל ל"מ כנלע"ד ועיין בו:

הטור באו"ח סי' תרנ"ח מביא י"א דצ"ל הרי אתרוג זה נתון לך במתנה וצריך שיכפ' תנאו והקשה בכפת"ל הא הוי מעשה קוד' לתנאי ונ"ל דס"ל לי"א ג"כ דאיכא אומדנא באתרוג ואפי' בל"א כלל דאמר ולא כפל נראה דלא איכפ' לי' כמ"ש הר"ן בקידושין גבי ע"מ לעלות לא"י וכ"ז לענין כפילות התנאי אבל לענין מעשה קודם דהמע' דלא אתי תנאי ומבטל מעשה שאמר תחילה כיון שיש אומדנא מיד כשאמר הרי אתרג זה נתן לך הי' אומדנ' שלהחזיר נתן רק אם לא הי' כופל הי' נראה איפכ' דע"כ לא איכפ' לי' אדקצר ולא סיים דבריו אבל כשסיי' וכפל ידענו למפרע כי קפיד וכן הי' אומדנא ולא הוי מעשה קודם דמיד הי' אומדנא שיתנה ויכפיל כנ"ל נכון והבן זה:

אלא אמר רב אדא בר אהבה משום דהוי תנאי ומעשה בדבר אחד כ' רש"י בגט עצמו התנאי והוא המעשה להיות גט נראה דרש"י ס"ל כל שמתנה בדבר אחד לא הוי תנאי ולא משום דסותר המעשה ולפ"ז אפי' במעכשיו ל"מ ודלא כשיטת תוס' ולפ"ז וודאי קשה קושיות הר"ן לרש"י דרבנן מודים בשארי דיני תנאים א"כ גם לר"א התנאי בטל ומשום מעשה קודם י"ל דר"א אמר דאפי' מוקמינ' בריית' בתנאי קודם ושלא בדיוק נישנית מ"מ א"ש אבל מעשה בד"א בוודאי קשה לפמ"ש דגם בע"מ לרש"י הוי תנאי ומעשה בד"א דל"מ וצ"ל לרש"י לא בעי דיני תנאים כלל וכ"כ הר"ן או צ"ל דר"א ל"ל דר"א וכן רבא לא ס"ל כוותי' כמ"ש תוס' ב"ב פי"נ ורא"ש שם:

והנה בשיטת הרא"ש קשו בה טובא דממ"ש כאן נראה דאפי' במע"מ בעי שלא יהא תנאי בדבר אחד וכן מוכח ממ"ש פי"נ דרבא פליג על רב אדא והא עכצ"ל רבא ע"מ כמעכשיו מדהחזירו יצא וע"כ דרא"ש ס"ל גם במעכשיו דלא סתר המעשה צריך שלא יהא בד"א וקשה איך פסק הא דרבא באתרג וכן באשה דלא ניקנו בע"מ להחזיר הא לא בעי להחזיר דתנאי בטל ועיין ב"ש סי' ל"ח ובשעה"מ ויתר גדולי אחרונים קמאי דקמאי. [א"ה עיין בתשו' המחבר אה"ע סי' פ"ה ד"ה ולהיות תלמיד חביב עי"ש עד סוף התשו' ותרווה נחת]:

הרמב"ם לא מביא כלל הך דינא דתנאי ומעשה בד"א ונדחקו ליישבו ולפע"ד יש לומר מסברא היכ' דתנאי סותר המעשה ואין חילוק בשום אופן למעשה לא בעי דין תנאי כלל בין שהמעשה מתבטל מיד כעין מ"ש מל"מ בתנאי דלשעבר כיון שמתברר מיד וביטול המעשה מיד וכמ"ש הראב"ד להסביר דבמעכשיו לא בעי דיני תנאי דבהך צד שלא יקוים התנאי לא הוי ביטול בין דמעיקר' אדעתי' עשה וכשלא יתקיים תנאי אין כאן מעשה אבל באם שאם יתקיים התנאי ויהי' חל המעשה וע"י התנאי יהי' אח"כ זה מקרי ביטול מעשה ולכן בתנאי סותר המעשה ובקיום התנאי א"א למעשה אין מקום למעשה בקיום ובטל מעצמו לא דמהני ת"כ אפי' הא לא בעי כמו במעכשיו אלא לר"מ דס"ל גם במעכשיו בעי דיני תנאי כמ"ש לעיל וע"כ לדידי' אזלינן בתר הך צד דאם לא יתקיים התנאי יהי' המעשה בטל לזה צריך כפילו' התנאי וכל דיני תנאי לבטל המעשה כשלא יתקיים התנאי הגם שמעיקרא הכי אתי ה"ה וכ"ש בתנאי סותר המעשה לגמרי דבעי דיני תנאי וי"ל דלא מהני תנאי כלל כל שעוקרו לגמרי ואין באפשרי' למעשה כלל והא"ש דרב אדא מתרץ ברייתא כר"מ וכמו אביי ורבא ולדידי' שפיר אמר דתנאי ומעשה בד"א אפי' כופל התנאי ל"מ אבל להלכת' דבמעכשיו לא בעי דין תנאי כשתנאי באם וסותר המעשה מהני ואפי' דיני תנאים לא צריך ושפיר השמיט הרמב"ם הא דתנאי ומעשה בד"א דס"ל כתוס' דווקא בשסותר והא דלא כ' במתנה באם בסותר המעשה לא בעי דין תנאי משו' שאין מפורש בגמרא ואין דרכו להבי' כנ"ל והבן זה ועיין:

מתקיף לה רבא והא בעינן הן קודם ללאו. נ"ל לבאר פלוגתא דשמואל ורבא דלכאו' מנ"ל דהן קודם בעינן דלמא כך איקרי ואמר ולתנאי קודם כ' הר"ן הוכחה ולהן קודם ליכ' הוכחה, ורש"י בקידושין במתני' כ' ושמעי' נמי ואנחנו לא ידענו מנ"ל הן קודם:

ונ"ל הנה במל"מ נסתפק אם צריך להקדים תנאי קודם בכפילת התנאי וכ' דבהא פליגי תוס' ורש"י בקידושין ועיין שעה"מ ולפע"ד נראה דוודאי בלאו ליכ' קפיד' כלל אי לקדים המעשה שלא יהי' והכל תלוי בהן שיקדים המעשה שיהי' והא דאמר הכא בעינן תנאי קודם היינו דאם נקדים לא יהי' מגט שוב צריך להקדים ג"כ עפי' סידור הלשון יהי' גט אם ימות והוי מעשה קודם וכ"כ בגליון ש"ס משאלתות וכן מרע"ה משום שהקדים תנאי בהן הקדים ג"כ התנאי קודם סידור לשון כך הוא ופשוט אלא די"ל כשמקדים הלאו קודם ואח"כ ההן כיון שכבר הקדים תנאי בלאו שלא יהי' שוב לא מזיק כשמקדים המעשה בהן כיון שכבר אמר אם לא יתן שע"כ צריך להקדים ההן א"א דבר זה כמובן והא"ש דלא קשה קושי' תוס' על רש"י מסוטה דשם הקדים הלאו משום דחשיב הן כמ"ש תוס' שם שפיר הקדים אח"כ המעשה תחלה בהן ואינו מזיק וא"ש רש"י בקדושי' אלא דקשה מכאן דמתרץ לשמואל משום דבעינ' הן ותנאי קודם הי' כבר הקדים הלאו ומצאתי אח"כ כדברינו האלו בהפלא"ה בקדושין שעלה לפניו לומר כן אלא דקשה לי' מדהכא ואני בעניי קיימתי כל מעצמי ובארתיו ע"כ דשמואל ס"ל דגם בכה"ג חשיב מעשה קודם מנ"ל לחלק אלא דמוכח כן מסוטה מדהקדים מעשה קודם וי"ל שמואל ס"ל בתנאי לשעבר לא בעי ת"כ וכל דיני תנאי וסוטה לשעבר כמ"ש מל"מ והא דהוצרך חנקי צ"ל כו' לרחב"ג בש"ס קדושין אבל רבא לשיטת דמתרץ בגיטין פרק השולח בסוגי' דאיילונ' מני ר"מ היא דבעי כ"ת ולא הי' לו תי' אחר שם ומוכח דאפי' בלשעבר בעי' דיני תנאי' דשם לשעבר היא וצ"ל בסוטה חנקי כתיב והא דלא בעי תנאי קודם ע"כ דזה מקרי תנאי קודם כיון שהקדים הלאו ומדמוכח זה קשה למה שינה מרע"ה ממ"ש הם כמ"ש הר"ן ולא הקדים המעשה והי' לו להקדים הלאו ואח"כ ההן והי' יוכל להקדים המעשה וע"כ מפני שצריך הן קודם ללאו ומזה הוכיח רבא דבעינן הן קודם אבל שמואל לשיטתו מתרץ איפוך ולא רצה בתי' רבא לדידי' לא מוכח דלשעבר בעי ת"כ ודיני תנאי שפיר ס"ל בלשעבר לא בעי ת"כ ולא מוכח מסוטה מידי ומנ"ל להוכיח עוד הן קודם ללאו לכן לא ס"ל הך כלל כנ"ל לבאר ועיין:

ולפ"ז לפי דחידש רבא דבעי הן קודם ללאו עכצ"ל דאם כבר הקדים הלאו לא בעי תו תנאי קודם והן דתיקון רבא שיאמר אם לא מתי ולא שיאמר לא יהי' גט וכ' ויהי' גנו צ"ל דלא רצה משום שופרא לחוש לשמואל וגם כיון שנתקן לשון זה משמואל דא רצה לעקור הסגנון