כתב סופר גיטין חלק א ה

תורה אלא לאוכלי מן כי היו פנוים מכל עבודה ומלאכה א"כ מה ובמה הי' להם משפטים הרבה כ"כ עד שהוצרכו לעמוד על משה מבוקר עד ערב ולא עוד אלא שמיהר וחפזו כ"כ עד שכולם יחדיו נועדו ולא סיפק להם הזמן להמתין אחד עד שנגמר דינו של חבירו הלא דבר הוא, אי לזאת נלע"ד בהתר ספיקות אלו כי באמת לא הי' להם משפטים וריבים אמיתים בעת ישיבתם ארבעים שנה במדבר והיו פנוים ומופשטים מכל עסקי מו"מ רק בילו ימיהם בעסק ולמוד תורה ולזאת שמו עצות בנפשם הלא לא לעולם חוסן והנס לא יתמיד להם כהבטחת משרע"ה ובוא יבואו אל ארץ נושבת אשר שמה ישבו איש תח' גפנו ותחת תאנתו ויסחרו את האר' וכמנהג העול' ינהגו גם הם ויפגע איש ברעהו הן שיבוא אחד במיצר חבירו לבנות לו כותל והן שיפתח חלונו לחצר חבירו והוא יטעון טענת היזק ראי' וכדומה עניני עסקי מו"מ אשר יפלו ביניהם ויצמיחו עי"ז דין ומשפט ע"כ למדו וחקרו במשפטי התורה וכל אחד המציא לו איזה עשק וריב אשר יוכל לצמוח לו בישובו על אדמת הקודש ומאחר כי אין להם עתה עסק אחר רק ללמוד תורה ולהעמיק שאלה למדו להלכה לברר כל דין ומשפט והציעו לפני משרע"ה להורות להם מה יהי' משפט אדם אם יאנה את חבירו במדה ומשקל או בסחורה נפסדת עד כמה אונאה וכדומה שארי ענינים ומשה השיב להם כמשפטי התורה וחוקותי' ויען כי הי' רק להלכה ולא למעשה כי באמת לא הי' להם עסק משפט זה א"כ נפלו כל חקי דין של דיין ובעל דין והמסתעף מזה כמובן:

ובזה יתפרשו ויותרו כל השאלות שהצענו אחת לאחת כי שאלת יתרו מדוע אתה יושב לבדך שאלה כללית הי' מה כל עסקך בזה כי ראה שמשה ע"ה עושה משפטים וספוקי מספקי לי' ליתרו אם הוא רק לימוד כי מאין יביאו להם משפטים ואם אולי יש ד"ת אמיתים למה (אתה יושב לבדך) ולא תצרף עמך דיינים אחרים הלא אחז"ל אל תהי דן יחידי ומשה ע"ה לא החזיק א"ע ליחיד מומחה ברב ענותנותו וגם אם יש ד"ת ממש איך "כל העם. ניצב עליך וכי לכולם יש ד"ת ואם לכולם יש וכי בפעם א' ש לכולם עד שבאו ונקבצו יחדיו, ועל כל זה השיב משרע"ה והאיר עיניו באמת אין להם שום ריב ומשפט למעשהלפי שעה רק בחשבם ויודעים כי ימים יבואו אשר יתפרק מהם עול דרך הניסיי ויתפרנסו בדרך הטבעי וכגמול ידם ופעולתם בעסקי מו"מ והלכות ד"א ישולם להם וחי' יחיו ע"י הליכות עולם להם ובהכרח יפולו ביניהם חלוקי דעות בעסקיהם זה יאמר כולו שלי וזה יאמר חציו שלי וזה לוקה ומשתלם ע"כ המה ממציאים להם משפטים כל א' וא' לפי מה שהוא ולפי שכלו יהולל איש בהמצאותו, וזהו כי יבוא אלי העם לדרוש אלקים. כשיחיו בדרך הטבעי או י"ל כי דרישה הוא חקירה וחיפוש כמו דרשו ה' בהמצאו ואלקים הוא מדת הדין ולא שיש להם ממש משפט רק דורשים וממציאים כי "יהי'" להם לעתיד דבר כשי בואו אל ארץ נושבת וינהגו מנהג העולם ויפלו ביניהם ריב ומשפט איך ומה יהי' הדין וע"כ "בא אלי אחד לשאל ולא שייך בזה שמוע בין אחיכם כי הלא אין כאן בעל דין שני רק האחד שואל שאלת חכם ואין לו לא משפט ולא בע"ד ממש ולהלכה ולא למעשה יכולי' להשיב אף לאחד כמובן, וע"כ אמר ג"כ ושפטתי בין איש לרעהו כי אין לו מתנגד ושונא כלל כי אין מי שישפוט עמו רק והודעתים את חקי אלקים ואת תורותיו להלכה ולא למעשה והמה לגרמייהו עבדו ללמוד להלכה למען ידעו את הדרך אשר ילכו ואת המעשה אשר יעשון כשיבואו לא"י להיות הכל מוכן לפניהם כשלחן ערוך ולא יצטרכו אז לבלות זמן רב לבוא לפני ב"ד ושופט כי כל א' ידע לעשות דין לעצמו וא"כ דבר הלימוד והפשטות הספיקות של עתה נוגע לכל א' וא' כי מי יודע מה יולד לו יום וע"כ הכל נקבצו ובאו יחדיו ועמדו על משה מבוקר עד ערב כנ"ל:

ובזה מובן ג"כ מאמר הקרא (כחיצים ביד גבור כן בני נעורים וכו' ולא יבושו כי ידברו את אויבים בשער) וידוע מה שפי' קדוש זקיני בעל חתם סופר זצ"ל כמו הרובה קשת אשר החיצים מוכנים באמתחתו למען בעת הצורך לא ישתומם רק עד מהרה ישלח חציו כן בני הנעורים המה הרעיונות וההלכות אשר יולידו לומדי תורה השוקדי' ביום ונעורי' בלילה ואשרי מי שמילא אשפתו מהם שיהי' הכל מוכנים אצלו כל דין ומשפט שילמוד הכל להלכה וכעת שישאלו לו לא יהי' נבהל להשיב רק ישיב מיד הלכה למעשה עכדה"ק וש"י. ולפי שהקדמתי למעלה עשו כן בימי משרע"ה ואשרי מי שמילא אשפתו מהם ועי"כ לא יבושו לא יהי' להם זילותא דבי דינא כי ידבר את האויבי' בשער כמו אם יבואו שני בע"ד אויבים בשער המצוין בהלכה לפני ב"ד שבושה הוא להם רק כל א' יהי' באמתחת תורה שלימה ויכול לעשו' דין לעצמו בידעו האסור והמות החייב והזכאי ולא יצטרך לבוא עם חבירו כאויבי' בשער לפני ב"ד וכמו שעשו עם בנ"י במדבר כי למדו תורה להלכה לשום למשמרת לעת מצוא כנ"ל:

והנה קורא נכבד! כמו שעשו אז בימי משה רבינו ע"ה כל בני ישראל במדבר כי הכינו את אשר יביאו בארץ נושבת ומילו אמת אמתחותם ותם בדיני ומשפטי התורה למען יהיו מוכנים אצלם לעת הצורך כן יעשה כל לומד תורה אשר חננו אלקים להיות מחובשי ביהמ"ד ללמוד לעצמו וללמד אחרים תורה לשמה לברר הלכה לאמיתה והי' כי יבואו אליו לדרוש אלקים או כי יהי' צורך שעה לו לעצמו יהי' הכל מוכן לפניו כשלחן ערוך בכל מיני מטעמים על הראשונים ועל האחרונים דבר טוב וקיים כי אחרי ששם מעיינו בראשונים ואחרונים אחר כ"ז יחדש דבר טוב ולא רק לפלפולא בעלמא כ"א וקיים לעולם ועד שיהי' לאמיתתה של תורה כמו שהי' רגיל בפי אבא מאה"ג זצ"ל. ואמרו חז"ל (על שלשה דברי' העולם קיים על הדין ועל האמת ועל השלום) ונ"ל כי שלשתן אגודים ואחוזים יחדיו כי מלך במשפט יעמיד ארץ אבל לא על דין מרומה ואשר על אדני תוהו ובוהו הטבעו העולם קיים כ"א הדין צריך להיות מיוסד על האמת לאמיתתו בסברות ישרות ומושכלות נכונות ואז אבל רק אז נעשה שותף להקב"ה כמאמר חז"ל כל הדן דין אמת לאמיתו נעשה שותף להקב"ה כי הוא ית"ש עשה שלום במרומיו בין אש ומים אשר לא נמצאו שני הפכים ומתנגדי' יותר מאלו והקב"ה כול יכול נשאם בנושא אחד ועשה מהם שמים והשלימם זה עם זה כן יעשה הלומד תורה יעמיק שאלה אם ימצא דעות מתנגדות והפוכות בין שני התלמודים ובין הראשונים והאחרונים יתוך ביניהם להשוות המחלוקות והדעות לאחדם ולאגדם זה עם זה כי אלו ואלו דברי א"ה ויעשה שלום ביניהם כי זהו הדרך ישכון אור לכוון הלכה לאמיתה ומן השמים יסייעוהו וישלח עזרתו מקודש ומציון משערים המצוינים בהלכה יסעדו וזהו על הדין ועל האמת ועל השלום כי דין אמת לאמיתתו יבין וישכיל רק ע"י שיעשה שלום בין הדעות והחלוקות כנ"ל:

קורא נכבד! ככל החזיון הזה עיניך לנוכח יביטו בחיבור גדול הזה אשר אנכי נותן לפניך היום כי בנה בניתי בית זבול לאאמ"ו הגאון זצ"ל שבתו לעולמים בחיבורו הנחמד על מסכת גיטין אשר הניח אחריו ברכה ואשר למדה חקרה והבינה עם בני ישיבתו גדולה לאלקים במשך כמה שנים כי כן הי' דרכו בקודש להעריך השלחן אשר לפני ה' ולפני תלמידיו אשר עמדו לפניו למאות לשמוע בלימודים יגע וטרח ואסף באמתחתו אמתחת בנימין כל שיטה וכל דעה בין בשני התלמודים בבלי וירושלמי ובין בהראשונים גדולי אחרונים וזיקקן וביררן אחת לאחת ותוך ביניה' עד שאיחדן ואיגדן ובירר הלכה מביניהם כסולת נקי' ניפה אותן בשלש עשרה נפה בשלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן וסופרן ומניחן בבית גנזיו והי' כל מבקש דבר ה' מאתו בימים הבאים הלכה למעשה להבדיל ולהורות בין האסור והמותר בין טהור לטמא בין דין לדין הי' הכל מוכן לפניו ועד מהרה ירוץ דברו וכחיצים ביד גבור כי מילא אשפתו מהם וכדרך הזה דרך בקודש בחיבור נפלא הזה כאשר עיני הלומדים תחזינה מישרים ואם כי לפעמים העלה חידושי' אשר הולידו רעיוניו לפלפולא ולחדודא גם אלו לא הלילה בפלפול של הבל כי אם על אדני פז וחזק ויסודתם בהררי קודש ואם אין ענינם לכאן בבירור ההלכה תנהו לענין אחר וכל חכם לב יבוא בכם ויעשה ויסגל מהם הלכה למעשה במקום אחר כי סברתו נכונה וישרה מעולפת ספירים וכזוהר רקיע מזהירים כאשר אלפי' אלופי' תלמידי' אשר עמדו ושמשו לפניו בישיבתו הרמתה יעידון ויגידון כמה טרחות טרח וכמה יגיעות יגע בהצעתו לפניהם שיעורן כסדרן וכהלכתן בזיעת אפו אכל להם לחמה של תורה בגודל התלהבות ורוב חשק למר לימודו עד שמרוב התחממותו באורה של תורה וזקוקין דנורין דנפקו מפום ממלל רברבן גם בגדיו נטפו