כתב סופר גיטין חלק א ד

והנה עפ"י הנ"ל אולי יש התנצלות לבני ישראל על שהתלוננו והתמרמרו פעמים שונים בלכתם במדבר ארץ לא זרוע במ"ב מסעות נגד שם מ"ב בגמטרי' ואל"ה מסעיהם למוצאיהם, כי כל עוד היותם במדבר הי' קיומם בדרך הנס אשר נפשם קצה בו כי בקשה נפשם לבוא אל ארץ נושבת ולהתנהג בה מנהג דרך ארץ כי יראו כי עד מהרה תמה זכותם וע"כ אמרו מי יתן מותינו במדבר ע"י רוב הניסים כי הוצאתם אותנו מארץ מצרים בשבתינו על סיר הבשר ולא על השליו באכלינו לחם לשובע ולא המן שהמה מאכלי שמיימים וניסיי' ונפשינו קצה בלחם הקלוקל ההוא כנ"ל:

ואחר שהקדמנו כל זאת נחזור למקראי קודש בסדר וארא ונקדים עוד כי כמו שהנהגה העליונה היא בשני פנים כמ"ש כן ההשגה מאלקות ומבורא עולם בא לו לאדם באחד משני פנים כי יש מי שמשיג מציאת הבורא ב"ה ע"י הטבע כאשר ישים עינו ולבבו על הארץ ומלואה צבאי השמים וחיתי הארץ ועוף יעוף ואדם השלם אופן קיומם תהלוכותם והנהגותם יראה בעיניו ובלבבו יבין כי יש סיבה עליונה עילה כל העילות וסיבה כל הסיבות אשר מהוה מחי' ומקיים את כולם וכמו שפירשו מלפנינו מבהמות ארץ ומעוף השמים יחכמינו וגם השמים מספרים כבוד אל. האמנם יש סיג בני אדם קצרי השכל ודלי ההבנה וכסיל לא יבין את זאת מתהלוכות הנבראים והנהגת הצבאים עד כי יראו בעיניהם ענינים נשגבים אשר למעלה מהטבע בראותם ניסים אותות ומופתים ואז עומדי' משתאה ומחריש לדעת מה יעשה וע"י היראה בעליל יבין כי יש כח עליון בורא ומנהיג העולם אשר ברצונו הטביע הטבע וברצונו משנה ומשדד אותה כי לולא כן איך בפתע פתאום תשונה ותשודד בתהלוכותי' והוקותי'. והנה אבותינו הקדושים שהשיגו מציאת הבורא ב"ה מתהלוכות העולם ומלואה וכמ"ש המדרש כי אברהם אע"ה הציץ בהעולם ושאל וכי בירה בלא מנהיג הציץ עליו הקב"ה ואמר אני בעל הבירה וכן ביצחק ויעקב אע"ה להם לא הי' מן הצורך לשנות תהלוכות העולם והנהגתה התמידי וע"כ אמר הקרא וארא אל אברהם יצחק ויעקב באל "שדי" שהוא ג"כ מרמז על הטבע כמ"ש הרמב"ן שהגביל הטבע ואמר לעולמו די אבל שמי הוי', לא נודעתי להם בשם הוי' שהוא דרך הניסיי שידוד הטבע לא הי' מן הצורך להתודע להם כי הי' להם אמונה טהורה בה' די צרכם, וכל זה הי' בהאבות אבל לא כן בניהם אחריהם שהיו מקטני האמונה וקצרי ההשגה לזאת אמר וגם אני שמעתי את נאקת בנ"י אשר מצרים מעבידים אותם כי לא האמינו שגזירת עליון הוא זה כי לא ידעו עוד מסיבה עליונה ואמרו אשר מצרי' מדעת ורצון עצמם מעבידי' אותם לכן אמור לבנ"י "אני ה'" אתוודע א"ע להם בשם הוי' בדרך הניסיי בשינוי ושידור הטבע ע"י והוצאתי אתכם וכו' והצלתי וכו' וגאלתי אתכם בזרוע נטוי' ובשפטי' גדולים שהוא שידוד הטבע ע"י ניסים ומופתים עד שיאמינו בי. והנה שאל ישאלו וכן התמו רבים וכן שלימים על מה ולמה בשנים קדמונים בצאת בנ"י מא"מ ואחרי כן הראה הקב"ה ניסים ונפלאות גלוים לעין כל חי ולמה בדורות אחרונות אין כל חזון נפרץ מה נשתנו אלו מאלו, ואף אתה אמור לו האמת יורה דרכו כי אז אבל רק אז כדי להשריש אמונת אומן בלבבם הראה להם ית"ש כי כחו וגבורתו מלא עולם ומשנה תהלוכות העולם הארצי וצבאו השמים כרצונו וכחפצו הטוב למען יכירו וידעו כל באי עולם כי לו יתברך העוז והממשלה והוא מהוה כל הויות והוא התקיף ובעל יכולת כולם שמעו עמים ירגזון חיל אחז יושבי פלשת ובגדול זרועך ידמו כאבן ויאמינו בה' ויקבלו עליהם עול מלכות שמים ואז לקח את ישראל לו לעם אבל אחר שנעשה כל אלה וישראל האמינו בה' ובמשה עבדו וכבר לקחם לו לעם מאז והלאה לאו בכל יומא מתרחש ניסא רק עולם כמנהגו נוהג, וזהו ולקחתי אתכם לי לעם אחר שלקחתי אתכם לי לעם אז והייתי לכם "לאלקים" יתנהג הכל עפ"י הטבע ולא ישונה ולא ישתנה. אולם אולי יטעו הטועים ויאמינו כי שתי רשויות יש הנהגה הטבעי היא כה אחד והנהגה הניסיי היא ע"י כח אחר ע"כ מסיים וידעתם כי אני 'ה' אלקיכם. אני אחד ואין שני והכל מאתי תצא יתברך שמו ויתעלה זכרו נצח:

והנה יש אופן שלישי אשר פעולתו נשגבה ותועלתו מפוארה ומועיל להשגה אמיתית שיש אלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת והוא תועלת ישיבת ארץ ישראל כי אוירה צח ומצוחצח אוירה זך ומזוכך אוירה מחכים ומשכיל והעם היושב עלי' עלולה יותר לקבל הארה אמיתית ממי שיושב חוצה לה וע"כ המליצו חז"ל כל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלקי כי אוירה דא"י מעלהו על כמתי ההשגה להשיג את קדוש ישראל ואת גדולתו ורוממותו. ואם ישאל השואל א"כ למה לא נתן אלקים את ארץ הקדושה לאבותינו הקדושי' אברהם יצחק ויעקב ע"ה ונתנו לבניהם וכי לא היו האבות ראוי' למה שהיו בניהם, תשובתו בצדו כי האבות הקדושי' לא הוצרכו לזה כי אמונתם טהורה וחזקה בלתי זאת וקיימו המצות מהשגת עצמם בכל מקום שהם כי שכלם הי' זך ואבריהם מקודשים ונמשכו אחרי כל דבר שבקדושה לא כן בניהם שעמדו בסתר המדרגה וקטני אמנה וקוצרי ההשגה ורצה הקב"ה לזכות ישראל לפיכך הביאם אל הארץ קדושה אשר מעולה בכל מעלה רוחני' המביאי' ומועילים להשגות רמות לשלימות הדעות וגם בעניני הגשמיים לא תחסר כל בה ארץ זבת חלב ודבש ולפי שכתב הרמב"ם כל יעודי התוה"ק בשפע זמנית המה רק הכנה לעבודת ה' וכן חשקה נפש משה רעיא מהימנא לכנוס לארץ וכבר אחז"ל וכי לאכול מפרי' ולשבוע מטובה הוא צריך אלא לקיים מצות התלויות באר' ונראה הכוונה שע"י שהוא אר' שלימ' ומבורכה ברוחני' וגשמי' בנקל יהי' לקיי' בו מצו' הבורא ב"ה והמה המצות וקיומ' תלוי' בארץ על ידו יבוא לתכלי' השלימות וזהוי"ל מה שהתפלל משרע"ה אל הקב"ה ואמר בפ' ואתחנן ואתה החילות להראות את עבדך את גדלך וכו' אשר מי אל בשמים וכו') כי משרע"ה ביקש מהקב"ה מאחר שהח"ל ית"ש להראות לו את הדרך אשר ילך להשלים את נפשו לזאת אותה נפשו ליכנס לאה"ק לבוא על ידו להתכלית ההשלמה וע"כ ביקש (אעברה נא ואראה את הארץ הטוב הזה) אשר בו אוכל לעלות על במתי ההשלמה לזאת השיב הקב"ה (רב לך) אתה אדם השלם (אל תדבר אלי עוד בדבר הזה) כי (עלה ראש הפסגה) הסר ממך מדת השפלות והענוה ועלה ראש הפסגה ותחשוב את עצמך במדרגה אשר אתה עומד עלי' באמת (ושא עיניך ימה צפונה קדמה ונגבה) לכל רוח ורוח וכל צד וצד אשר האדם יוכל להשלים א"ע ותמצא שכבר הגעת לכל מדרגות הללו ואתה אדם השלם וראה בעיניך בעצמך תראה ותבין כי לא תעבור את הירדן הזה שאין לך צורך עוד לעבור את הירדן ולכנוס בארץ בשביל ההשלמה כי אין למעלה ממך וממדרגתך העליונה וק"ל, וזה ושסיים הקרא בפ' וארא והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה) הכוונה שנשא והרים וסילק את ידו מלתת אותו לאברהם יוי"ע כי להם לא הי' מן הצורך כי בלא"ה השיגו השלימות בכל מקום ובכל אופן שהוא אבל ונתתי אותה לכם להבנים יען (מורשה אני ד') כי האמונה בה' הוא שמה מורשה כירושה כי הארץ גרמה זאת להאמין בה' וכל הדר בא"י דומה כמו שיש לו אלקי כנ"ל:

והנה לפי ההנחות שהנחנו השתוקקו ישראל לכנס לארץ הן לפטור ולהמלט מהנהגה הניסיי והן להיות להם מורשה אני ה' שיהי' האמונה הקדושה מושרשת בלבבם מאבות לבנים ובני בנים ולהיות הכל מוכן לפניהם לקיים מצות התלוי' בארץ וכמו שכתבנו למעלה. ועתה נבוא לבאר מקראי קודש שהתחלנו בהן, האמנם פליאה נשגבה אחת אציע בענין הזה והיא לפי פשטות הדברים שמשה רבינו ע"ה ישב לשפוט את העם וכל העם הנצב עליו מבוקר עד ערב היו בעלי דינים הלא מאד יפלא מה היו כל המשפטים והריבים האלו ועל מה אדניהם הטבעו הלא המן ירד להם מן השמים דבר יום ביומו איש לפי אכלו וכמו כן השליו בערב והי' להם בשר לאכול ולהם לשבוע והבאר הלך עמם והי' להם מים לשתות ואמר הקרא שמלתך לא בלתה ורגלך לא בציקה זה ארבעים שנה והי' להם בגד ללבוש ומנעלים לא הי' בהן צורך וגם לא זרעו ולא קצרו בארץ ציה ושממה וגם לא סחרו ולא תגרו ועסק מו"מ לא הי' ביניהם והלא לפי ידיעתינו וראות עין במעשים בכל יום ועולם כמנהגו רוב ככל הריבים והמשפטים יצמיחו מצרכי בני אדם הגופני' ומעסקו מו"מ זה עם זה ומאחר שבמדבר לא החסיר להם מים ומזון וגם לא הי' ביניהם לא חייטים וסנדלרים ולא סחרנים תגרנים ולא כורמים ויוגבים וגם לא בקניני עבדים ושפחות היו דעות חלוקות ביניהם כי לפי דברי חז"ל המן הודיע למי העבד והשפחה וגם אחז"ל לא נתנה