כתב סופר גיטין חלק א קכט

שעה לא חוששת והא ר"ה ע"כ לא ס"ל הכי וע"ז מתרץ לא בנדרה מעיקרא וס"ל אין הבעל מיפר בקודמי' מקרא דאם ב"א נדרה ולכן לר"ה בניס' מד ירי' דא"א להפר כלל ולא משו' דמדירי' אותה על ככר זה וס"ל כמי לאיסור שעה ל"ח ולכן בנשא' א"א להדירה ע"י ככר וכיון דר"ה הכי ס"ל לא רצה לומר לר"נ דס"ל לאיסור שעה חוששת כמ"ש מהרמשי"ף לתוס' וא"ש סגנון ש"ס דמקשה לר"ה מבריי' בתר דשקל וטרי מקשה ומפרק לר"נ ומיתבי קאי על המקשן ותרצו לר"נ כמ"ש וא"ש דהוכיח רש"י דע"כ יש דרך לפרש לר"ה וכתי' הש"ס לר"ה אין הבעל מיפר כו' דלא כפי' הפשוט וכמו שפי' בבריי' וא"ש כל הדקדוקי' בסוגי' ופי' רש"י ע"ד פלפלא טובא חריפתא בעזרת החונן דעת:

איבעי' להו צריך לפרט כו' ר"ש אמר צריך לפרט כ' רשב"א דע"כ האי צריך אפי' דיעבד ל"מ כשאינו מפרט דאלת"ה הא דאמר ר"כ א"ל משו' זמנין דגייז כו' מאי כולי האי הא בדיעבד מהני ע"כ אי אמרי' צריך אפי' בדיעבד ולא פרט ל"מ וקשה לי לפ"ז י"ל אינו צריך דאמר ר"נ היינו דיעבד שמא גייז אבל לכתחלה בוודאי צריך לפרט משו' מלתא דאסורא ומרוויחי' עכ"פ דלאו כל אדם יעבור על דרבנן דאמרו לכתחלה יפרט הנדר כי כן מאי מקשה ממתני' דבכורו' דלמא אזיל לגבי חכם כו' לפמ"ש הח"צ סי' ל"א דבאמת א"צ לנדר זה דמקבל עליו דברי חבירו' כמו במטמא למתי' אלא לעשו' לו סיג מדירי' אותו כל שאפשר והא דמקשה דלמא אזיל לגבי חכם כיון דבידו כ"ש למיזל לחכם לא מעלי' במה שמדירי' אותה כלא נדר עיי"ש ולפמ"ש דאפשר דר"נ ג"כ ס"ל דלכתחלה צריך לפרט וסתמא כן הוא דליכא חשש דגייז הרי הרווחנו טובא לעשו' לו סיג דלא יעבור לשאול לכתחלה ולא יפרט וצל"ע. וליישב נ"ל עפמ"ש תוס' דבלא בריי' דנודר ועובד לא הי' קשה די"ל דמגרש תחלה ונודר אח"כ ועובד דחיישי' שמא ישא כשי' פסולות אבל ל"ח דישאל על נדר כדי שישא נשי' פסולות היוצא לנו כי אחר שגירש אין חשש כ"כ שישא נשי' פסולו' או יחזיר' שאין יצרו תקפו כ"כ אחר שגירש כמו קודם שגירש לזה מקשה ש"ס שפיר על הבריי' למ"ד א"צ לפרט הגם דאיכא איסור לכתחלה והרווחנו לעשו' לו סיג שיהי' עליו איסור לכתחלה אם לא יפרט מ"מ כל טצדקי דאפשר לנו למיעבד למגדר טפי עדיף הי' לנו לומר שיגרש תחלה ואח"כ יעבור דלא תקפ' יצרו כ"כ מקוד' גירושין ורחוק יותר שיעבור באיסור לכתחלה אחר גירושין דלא תקפ' יצרו כ"כ וישא פסולו' באיסור לכתחלה מקוד' גירושין וא"ש:

ובזה אתיישב לי מה דקשה על קושי' ש"ס ממתני' דבכורו' י"ל דמדירי' אותו על ככר זה כקושי' תוס' על קושי' ש"ס דלמא אזלא לגבי חכם ומה שתי' תוס' משו' איסור שעה לא חוששי' זה ל"ש כאן דכל מה דאפשר למיעבד עבדינן ועיי' מהרמשי"ף שהרגיש בקושי' זו דלמא מדירי' אותו בככר זה אבל לא ביאר דלמה ל"ש כאן תי' תוס' ולמ"ש ע"פ ח"צ קשי' טובא ולמ"ש בישוב קושיתי בסמוך לק"מ גם קושי' זו ומה דקשה לי עוד דלמא מדירי' אותו בנזירו' שמשון דל"ל התרת חכם ואי דלא איכפת לי' שתי' יין כ"כ מ"מ סיג קצת מיהא איכא מאלו לא נדר כלל מרוויחי' פורתא ואטרוחי בחנם ליכא ולמ"ש דקושי' הש"ס נדירהו עכ"פ אחר שגרשה א"ש הכל ועיי':

ותנן נשים כו' כ' תוס' ה"ה דהי' יוכל למפרך ממתני' דהכא וכבר כתבנו ישוב לזה בדברינו המתני' למעלה. וע"ד פשוט נ"ל דממתני' דהכא ל"ק אם אתי' כמ"ד ברבי' אין לו התרה דהא אפלגו תנאי ומתני' כהאי תנא אבל ממתני' דבכורו' מקשה שפיר עפמ"ש תוס' דבלא בריי' דתני עלה נודר ועובד לא הי' קשה דאחר שגרשה ל"ח דישאל על נדרו כי כן הא דצריך לתרץ מתני' דלא אתי' ככ"ע ותנאי היא וכמ"ד נדר שהודר ברבי' אין לו התרה הוא משו' דתני' בבריי' עלה נודר ועובד וקמ"ל אפי' עד שלא גרשה סמכי' על נדרו ול"ח דיצרו תקפו עד שלא גירש ויעבור על נדרו וצ"ל מתני' לאו ככ"ע ואתי' כמ"ד ברבי' אין לו היתר ביותר הי' לנו לומר מתני' ככ"ע ונודר לאחר שגרשה ומנ"ל לבריי' בפשיטו' דמתני' כמ"ד ברבי' אין לו התרה עד דמוקי מתני' קוד' שמגרש וזהו קושי' ש"ס הניחא למ"ד כו' וזה ל"ק על מתני' דהכא ומתרץ ככ"ע היא כאמימר וא"ש ועיי' חי' ר"ן שכ' דממתני' דהכא ר"ג תיקן י"ל דס"ל כר"י דנדר ברבי' אין לו התרה אבל סתם מתני' דבכורו' לא רצה לאוקמי כר"י ודידי עדיפא טובא כמובן:

ותני עלה נודר ועובד כו' כ' תוס' דבלא בריי' לא קשה די"ל דמדירי' אותו אחר גירושין ועובד אח"כ ול"ח שמא ישאל כדי לישא נשי' פסולות לפ"ז הא דמסקי' דמדירי' אותו ע"ד רבים אין צריך רק אם עובד קוד' שגרשה ובש"ע סי' קכ"ח כ' אם מתה או גרשה צריך שידור עד"ר ואח"כ נושא כפיו וזה דלא כתוס' והרגיש בזה בפמ"ג שם וצ"ע על המחבר דעכ"פ הי' לו להביא שיטת תוס' ולפע"ד דבאמת מ"ש תוס' דאחר שגרשה ל"ק דל"ח כ"כ שישאל לחכם כדי שישא פסולו' ממ"נ אי ל"ח שישא פסולו' גם נדר לא צריך ואי חיישי' למה לא ניחוש דאזל לחכם דקיל הוא וקשה יותר למ"ש הח"צ דקושי' הש"ס משו"ה הוא דלא מרוויחי' כלל במה שמדירי' אותו כאלו לא נדר כיון שבידו כ"ש לילך לחכם וצ"ע:

ונ"ל בכוונת תוס' עפמ"ש לעיל דבאמת י"ל דר"נ ג"כ ס"ל לכתחלה צריך לפרט ומרוויחי' ע"י שמדירי' אותו שיהי' עליו עכ"פ איסור לכתחלה או י"ל דמדירי' אותו בככר זה או בנזירו' שמשון אלא דקושי' הש"ס טפי הי' לנו שיגרשה תחלה ואח"כ להדיר אותו ויהי' איסור לכתחלה או ע"י ככר ונזירו' שמשון דאפשר דכל טצדקי דאפשר למיעבד דכל דרכי' אלו אין ברור דאיכפת לי' כ"כ והא"ש מ"ש תוס' דבלא בריי' ל"ק י"ל דמגרשה תחלה ונודר אח"כ או משו' דל"י על לכתחלה כן דאין יצרו כ"כ אי על ככר זה ונ"ש ותו אי אפשר לנו לעשו' אבל מבריי' קשה שפיר כנ"ל כוונת תוס' אם כי תוס' כ' בקיצור יש להעמיס בטח כי להכי אתכוון ונכון הוא:

והא"ש כ"ז עד דלא ידע שיש לפנינו להדירו רק באופני' אלו הגם שאין ברור לנו כ"כ שיחוש לאיסור לכתחלה או לאיסור שעה דככר זה או שיקפיד ביותר על אניע' שתי' יין כיון דאין לנו לעשו' יותר לאחר שגרשה אבל כד מתרץ מתני' ובריי' דאפשר בע"ד רבים שאין לו התר' גם אחר גירושין מדירי' אותו עד"ר ולא סמכי' על דרכי' אלו כל שיש לנו לעשו' סיג יותר עושים וא"ש נכון בעזה"י פסקא של הש"ע דגם תוס' הכי ס"ל ועיי':

דמדרינן לי' ע"י רבי' דאמר אמימר כ' תוס' מדאמר הלכתא ש"מ דס"ל ברבי' יש לו התרה דאי ס"ל אין לו התרה כ"ש עד"ר וקשה לי לפי דס"ל לתו' דברבי' לדבר מצוה ג"כ אין לו התרה והטע' פשוט דבעד"ר לאו משו' אלמו' הוא אלא משו' דתלי' בדעת' ורצונם ולדבר מצוה כולם מסכימי' בחרט' משא"כ ברבי' משו' אלמות הנדר הוא ועיי' פ"י לעיל בתוס' ד"ה אבל נשא' ופשוט הוא כי כן לא תלי' זה בזה ועד"ר לאו כ"ש הוא די"ל ברבי' אין לו התרה ועד"ר יש לו התרה וכל א' מטע' אחר הוא ואמימר מסברא דנפשי' אמר דבעד"ר כ"ע מודי' משו' דתלי' נדרו בדעת' וי"ל ה"ה אפי' מאן דס"ל ברבי' אין לו התרה עד"ר יש לו. ולכן אמר אמימר הלכתא אפי' למ"ד ברבי' יש לו התרה עד"ר מודה והה"נ למ"ד ברבי' אין לו עד"ר ג"כ אין לו. וכיון דעד"ר לאו משו' אלמו' הוא דאפי' מאן דל"ל טע' דאלמו' וברבי' יש לו מ"מ עד"ר אין לו משו' דתלי' בדעת' ממילא נשמע דלמצוה יש לו התרה עד"ר. משא"כ ברבי' גם לדבר מצוה אין לו התרה ולפמ"ש תוס' לעיל בחד תי' דבאשה עד"ר יש לו התרה דע"ד בעלה נודרה ולא תלי בעד"ר אבל ברבי' למ"ד אין לו ה"ה באשה ג"כ קשה כהנ"ל דשפיר אמר הלכתא ונ"מ לענין הפרה. ולמ"ש פ"י למ"ד ברבי' אין לו התרה דיליף מקרא אין לנו לחלק בין לדבר מצוה או רשו' אפי' בעד"ר וכן לענין הפרה לדבריו לק"מ מה שהקשיתי דאם הלכתא ברבי' אין לו התרה ואפי' לדבר מצוה ה"ה בעד"ר וג"כ אין חילוק לענין הפרה בין ברבי' לעד"ר עיי' בו בד"ה הנ"ל. אלא דלדברי פ"י לא הי' צריך להוכיח דהלכתא ברבי' יש לו התרה מדיוק לשנא דאמימר בפשוטו הי' לו להוכיח מדקאמר ש"מ ה"מ לדבר רשות וכו' ומייתי ראי' מההוא מקרי דרדקי וכו', ואי ס"ל לאמימר ברבי' אין לו התרה גם בעד"ר אפי' לדבר מצוה אין לו התרה כיון דילפי' הכל מקרא. וכן מה דהוכיח תוס' מדאדר ר"א עד"ר ולא ברבי' ש"מ דברבי' יש לו התרה בפשוט הי' לו להוכיח מדאדרי' רבינא לדבר מצוה ש"מ דס"ל ברבי' יש לו התרה מכ"ז מוכח דלא כפ"י אלא החילוק פשוט מסברא דברבי' ל"מ לדבר מצוה משו' אלמו' משא"כ בעד"ר ואפי' ברבי' אין לו התרה מ"מ עד"ר יש לו מסברא דניחא להו וא"כ קשה כמו שהקשיתי. גם ראי' דמביא תוס' מדאדרי' רב אחי עד"ר ולא ברבי' ש"מ ברבי' יש לו התרה דלמא הא דאדרי' עד"ר כדי שיהי' לו התרה כשלא יהי' אפשר בלעדו כשהי' באמת לבסוף דלא אשתכח דדייק כוותי' וצל"ע:

ובתחלה הי' נ"ל דאפשר דתוס' אזיל כאן בשיט' רש"י דעד"ר היינו בפני רבי' כן אי ס"ל ברבי' אין לו התרה א"א שיהי' עד"ר בלי שיהי' ג"כ ברבי' וא"א שיהי' עד"ר ניתר לדבר מצוה רק למ"ד ברבי' יש לו התרה וא"ש. אלא הא רש"י ס"ל עד"ר בפני ב' ואפשר שיהי' עד"ר ולא ברבי' דברבי' צריך ג' לכהפ"ח:

ולשיטת תוס' דברבי' אפי' לדבר מצוה ל"מ נ"ל להוכיח דר' יוחנן ע"כ ס"ל דהלכתא דברבי' יש לו התרה והוא מסוגי' דמכות דמקשה לבסו' מדאמר ועוד אחרת ול"א ועוד שניי' אינו מגרש עד"ר ומתרץ דלדבר מצוה יש לו התרה ואי ס"ל לר"י ברבי' אין לו התרה והא ברבי' גם למצוה אין לו התרה א"כ איכא עוד אונס שגרש ונדר עד"ר ש"מ דר"י ס"ל ברבי' יש לו התרה והיא ראי' מוכרחת לשיט' תוס' אמנם רשב"א בשם ר"ת לא ס"ל הכי דהא ר"ת מביא ראי' מגבעוני' לר"י דהא הי' לדבר מצוה וע"כ לדבר מצוה דלא שייכו בהו ל"ל התרה ומדר"י נשמע לרבנן בעד ר הרי ס"ל לר"ת ורשב"א ור"ן דמביאי' שיטתו ולא נחלק עליו משו' דיש חילוק בין ברבי' בין עד"ר לענין מצוה ש"מ דס"ל דגם ברבי' יש לו התרה לד"מ כמו עד"ר ומר"י נשמע לרבנן בעד"ר וא"כ אזדא ראי' שלי מר"י במכות אלא נגד זה אלימא הראי' מדר"ח דלא אדרי' ברבי' דיש לו התרה למצוה כמו עד"ר ועיי':

והנה הר"ן מביא בשם ר"ת דאין מתירי' לדבר מצוה רק לדבר מצוה שנתחדש אח"כ והי' בטעו' מעיקרא דלבטל דבר מצוה לא נדר ולא הסכימו אדעת' דהכי אבל דעל מעיקרא הי' לבטל המצוה לא ומביא ראי'