כתב סופר גיטין חלק א קכ

ר"י שמא נתן לסופר זוזי שיתרצה שיכתוב הוא הבעל פרשה זו והו"ל ככתבי ידו דל"צ אפי' חתימ' ידו כל שנתקיי' כ"י דכ"ע עדי' דיודעי' שיצא מידו לידה דלנפילה ל"ח וכ"כ פ"י ריש מכילתי' ולקמן פ"ז וא"ש לכאורה אלא דעדיין קשה לי תינח בכ"י שכותב גט הוי כמו שיש עדי' בלא חתימ' ידו כל שנתקיי' כ"י מהיכן בא לידה אם לא מן הבעל בתור' גירושין אבל בעובדא דר"י שנתן לה ס"ת אין שום ראי' דבתור' גירושין נתן לה דלמא במכיר' או במתנה ודוחק דאם נתקיי' פרשה זו למה כ' הוא פרשה זו ע"כ לגירושין נתן לה זה ודאי רחוק מן הדעת וצלע"ג:

ובעיקר הדין אי בעי שמו ושמה מדאוריי' או מדרבנן ורמב"ן פשיטא לי' מדאוריי' ותוס' נראה דלא נכנס להאי סברא כיון שלא כ' מזה כלום הי' נ"ל לחלק דשם הבעל דאוריי' ושם אשה דרבנן דאם ל"כ שמו של בעל ליכא כאן ספיר' דברי' לא לאשה ולא לאחרי' דממ"ש אנא לא ידענו מי הוא זה הוא ואפי' לרבנן דל"ב מוכח מ"מ גם ספיר' דברי' ליכא אבל כשכתוב שם הבעל והוא מדבר ומספר דברי' לאשתו אנת אנתתי ומוסרו לידה הרי במסירה זו איכא ספיר' דברי' לה וכל הרואה הגט בידה יודע כי היא מגורש' מבעלה שכתוב שמו שהוא המדבר לה שהגט בידה ומניין אתי לידה אם לא ממנו בתור' גירושין דלפקדון ולא בידה ל"ח כנ"ל נכון מאוד בעזה"י. ושם עירו ושם עירה עיי' חי' רמב"ן כ' ע"א דשם עירה לכל היותר מדרבנן ועירו אפשר מדאוריי' ועיי' ב"ש סי' קכ"ט ס"ק כ"א בשם ש"ג דשם עיר דאוריי' עוד כ' רמב"ן שם בשם ר"א כיון שכותבי' כדמו"י ע"ד דרבנן מגרש וכל מה שפסלו הם פסול מדאוריי' ולא נרא' לו לרמב"ן ועוד הוכיח מכח קושי' מדהקשה ש"ס לר"י פשיטא הא טובא קמ"ל וקושי' זו יש לדחות דהא בלא"ה פסול מדאוריי' משו' שמו ושמה ולא נשמע מר"י משו' שם העיר פסול מדאוריי' אלא דגוף הדבר תמוה א"כ יהי' כל פסולי דרבנן בגט מדאוריי' הגט בטל ועיי' מהרמשי"ף סוגי' דשמא יחפה שעלה בדעתו לומר כן ועיי' פ"י לקמן ע"ג גבי גט שכ"מ וצ"ע:

מפני תיקון העולם כ' רש"י שלא יוציאו לעז ובדיעבד ג"כ הגט פסול ותוס' לעיל כ' דמתני' שלהי מכילתין דשינה שמו ושמה בהך שינוי דמתני' דהכא ומסיק שם אפי' לרבנן תצא ובני' ממזרי' ותמה הפ"י למה כיון שאינו רק משו' לעז ונדחק כיון שעבר על תקנת ר"ג ובכתבי קידש של אבא מאוה"ג זצ"ל כתוב לאמור תחלה לא הי' אלא לעז בעלמא אבל מאחר שתיקון שיכתבו ב' שמות של נתינה וכתיבה אם לא נכתב רק שם מקו' הכתיבה אי איפכא בוודאי יאמרו שאין זה בעלה דאם יש לו ב' שמות בוודאי כתקנה הי' עושה לכתוב שניהם לכן אפי' בדיעבד פסול ותצא וכל הדרכי' אלו בה אלו דבריו הקדושי' זצ"ל וש"י זכותו יג"ע:

וכל שום שיש לה. שיטת בה"ג דר"ג תיקן לכתוב בכל גיטוי' וכל שום ור"ת פקפק דיהי' לעז למי שאין לו רק שם א' ורוב ראשוני' ס"ל כבה"ג ולפקפוקו של ר"ת דאין נכון לכתוב כן בכל גנו נ"ל כיון שכך מתוקן שכן כותבי' בכל גט שוב ליכא לעז גם כשאין לו רק שם א' דהא כותבי' בכל גיטין ונוסח' הגט הוא כנ"ל פשוט. ונראה דרש"י ג"כ כהלכ' גדולת ס"ל היינו במקצתו דמי שיש לו ב' שמות כוללי' שם הא' בושום אבל בכל גיטין לא ס"ל כוותי' דבה"ג והוא ממ"ש רש"י וה"מ דאתחזק אבל לא אתחזק לא צריך לכתוב ושום ואי ס"ל כר"ת ושום היינו שכותבי' מפורש שני שמות איך ס"ד לכתוב בלא אתחזק שם שלא ידענו מה שמו והיא קושי' רשב"א על ר"ת ולכן פ"י רשב"א פי' אחר לר"ת וע"כ רש"י לא ס"ל כר"ת וגם למ"ש הפ"י דכונ' ר"א דלא נימא בלא אתחזק לא נכתוב עד נעמוד על הבירור וא"ש לר"ת אבל רש"י לא מפרש כן דכתב דאצ"ל ושו' וע"כ ס"ל האי וכל שום היינו שכותבי' זה הלשון וכל שום ואי ס"ל כבה"ג לגמרי בכל גט כותבי' כן וכ' מהרש"א דלא אתחזק דאמר ר"א דלא היינו דיעבד והא רש"י כ' וא"צ לכתוב וכל שום אלמא דס"ל בהא דלא כבה"ג דאין כותבי' וכל שום רק במי שנתחזק בב' שמות והא גופא קמ"ל ר"א דלא נטעה דהתקין ר"ג בכל גיטין קמ"ל לא אתחזק לא צריך לכתוב ושום וגם אם נדע אח"כ שהי' לו לא מגרע כיון שלא עבר על התקנה כנ"ל ועיי':

והנה ר"ת התקין לכתוב דמתקרי ומביא ראי' ממרים דמתקרי שרה וכ' הפ"י דע"כ לא הי' הגרסא לפניו כמו שהיא לפנינו דאדרבא משם ראי' קצת דלא כוותי' וע"כ דגרס מרים דמתקריא שרה והקשה א"כ הי' לו לר"ת להביא ראי' נגד בה"ג מהא ולא למפלג עלי' בסברא בעלמא וטרח בקושי' זו ולפע"ד י"ל מהא ליכא ראי' נגד ה"ג די"ל דסגי בוכל שום ועדיף מאפרש דשום כולל יותר כל חניכא ודשלחו מנהרדע' מרים דמתקריא לאורוי לן באו דצריך לעשי' העיקר עיקר ועל הטפל דמתקרי' ורמב"ן הקשה אי צריך לכתוב מפורש מה לי איזה מהם כותב תחלה ורשב"א השיב דמגרע גרע דאין דרך לכתוב הטפל ועל עיקר השם דמתקרי' והא קמ"ל נהדדע' דאפי' בכותב ב' שמות מפורש מ"מ צריך לכתוב עיקר השם תחלה ואין כאן קושי' על בה"ג ולכן לא דחה הבה"ג רק דיש לחוש ללעז מי שאין לו ב' שמות ותיקן הוא לכתוב דמתקרי לאפוקי דלא לכתוב יוסף יוחנן כמבואר בטוש"ע ולזה מביא ממרים דמתקרי שרה כנ"ל:

ונ"ל להוסיף דברי' דלאמת מביא ראי' דלא כבה"ג היינו אפי' ביש לו ב' שמות לא כותבי' וכל שום אלא מפרש ב' שמות דהנה מה שפקפק ר"ת על בה"ג דלפעמי' יצא מכשול לעז למי שאין לו ב' שמות מכח זה לא נדחה כל שיטת בה"ג דעכ"פ י"ל כשיש לו ב' שמות כותבי' וכל שום דכן משמע לשון מתני' ועדיף כדי לכלול אולי יש לו עוד שם במק"א שכבר אנו רואי' שיש לו ב' שמות בשינוי מקומו' וכיון שבאמת יש לו ב' שמות אין מזיק כשכותבי' וכל שום גם אם אין לו עוד שם שלישי דוכל שום קאי על א' מב' שמות שיש לו ומנ"ל לי' לר"ת לתקן לפרש ב' שמות ולכתוב על א' דמתקרי וצ"ע. ונ"ל דלהכי מביא ר"ת ראי' ממרי' שרה דכותבי' מפורש ומה שדחיתי דלמא באמת כותבי' וכל שום דתקנתא דר"ג הכי אלא דקמ"ל נהרדע' אפי' ב' שמות מפורש לא יעשה הטפל עיקר ועיקר טפל כיון שר"ג תיקן לכתוב וכל שום צריך לכתוב דווקא וכל שום דכולל יותר וע"כ דתקני ר"ג לא הוי לכתוב וכל שום ולא חש כלל שמא יש לו עוד שם שלישי אלא לפי דס"ל לבה"ג דבכל גט כותבי' וכל שום ולא חשש לשמא אין לו עוד שם י"ל דנהרדע' קמ"ל מי שרוצה לכתוב ב' שמות מפורש ואינו עובר בתקנת ר"ג שכותב ג"כ וכל שום כמו בכל גט מ"מ צריך לכתוב שם העיקר תחלה ואין ראי' נגד בה"ג אבל בתר דדחה ר"ת מסברא במה דס"ל לבה"ג בכל גיטין כותבי' דכשאין לו יהי' לעז אלא דעדיין י"ל ביש לו ב' שמות עדיף לכתוב ושום מלפרש ב' שמות כדי לתקן הכל היכא דאפשר אולי יש לו עוד שם שלא נודע ולא יצא קלקול מזה היינו בשאינו מפרש ב' שמות וכותב תחתי' וכל שום אבל כשכותב ב' שמות לא יוכל לכתוב עוד ושום אולי אין לו עוד שם ויהי' לעז וכיון דהכי הוא שפיר מביא ר"ת ראי' דליתא וכל דינו של בה"ג אפי' ביש לו ב' שמות לא תיקן ר"ג שלא לפרש ולכתוב וכל שום תחתי' מהא דמרים דמתקרי' שרה חזינן דתיקון לכתוב מפורש וסגי בהכי ואין לומר דקמ"ל כשמפרש מדעתו הגם שאינו צריך וקמ"ל דגם שמפרש צריך שיהי' שם העיקר ראשון דהא א"א לכתוב רק כתקנת ר"ג דוכל שום עדיף לכלול יותר ואי כשכותב גם וכל שום זה א"א דיצא תקלה כשאין לו ומאחר דדחה ר"ת מסברא דאין לכתוב וכל שום במקו' שאין לו שם אחר מביא ראי' דתקנה היתה לפרש ולכתוב דמתקרי מהא דמרים דמתקרי שרה וא"ש נכון בעזרת החונן דעת:

אמר ר"י א"ש שלחו לי' כו' איך מגרשי' נשותי'. מלשון זה דייקו דס"ל אם שינה בשם כזה פסול ובטל עד ששלחו איך מגרשי' ומלשנא דהתקין משמע תקנה בעלמא הוא ומשום תק"ע משום לעז ומעיקר סדין אין בו פסול ומשו"ה י"א שבר"ן לחלק יצאו בין אתחזק שקוראי' בב' שמות פסול מדינא ובלא נקרא רק בש"א תקנתא בעלמא הוא. עוד הרגשתי שהם שלחו דקרו לי' יוסף יוחנן ולא הזכירו משינוי שם אשה בב' מקומו' דכתיבה ונתינה לר"ג ועמד והתקין שמו וכל שום שיש לה פלוני' וכל שום שיש לה. נ"ל עפמ"ש הר"ן דשינוי שם העיר נתקן ע"י שכותב וכל שום עי"ז יתוודע שהי' במק"א ויאמרו כי היא שם העיר שהי' בה בשע' כתיבה. ולכאורה יהי' סגי כשכותב רק פלוני וכל שום עי"ז ידעו שהי' במק"א תו ל"צ לכתוב וכל שום שיש לה דיאמרו כמו שהי' הוא במקו' אחר ושינה שם שמו כן היא והאמת שכן הי' כמ"ש שהלכה עמו ושינתה שמו ושוב אח"כ חזרה למקומה הראשון וכמו שסומכי' בשם העיר כן יש לסמוך בשמה וצ"ע לכאורה וי"ל דבשמו ושמה השווה אופן הידיע' והזכיר' ובשם העיר סומכי' ויש להסביר דבשם העיר אי לא סומכי' על וכל שום של שמות בעל ואשה שעי"ז נדע שהי' בעיר אחרת הי' צריך לכתוב מפורש שם עיר הנתינה דל"ש וכל שים דהא עיר זו אין לה שם אחר רק ב' עיירו' הם שם עיר הכתיבה וש"ע הנתינה ושלא להצריך כ"כ סמך על וכל שום של השמות דבעל ואשה שנדע שהי' במק"א אבל בשם אשה יש לכתוב וכל שום להתקין שיהי' כותבי' כנוסח שכותבי' שמו של הבעל כנ"ל. וי"ל הנך דשלח לר"ג לא בקשו תיקון רק לשם הבעל ולא בקשו תיקון ועצה לשם אשה ועיר דע"י תיקון בשם הבעל ליכא למיחש עוד כיון שיהי' מתוך הגט בשם של הבעל שהי' במק"א ואפשר ידעו עצה של ר"ג אלא שלא רצו לפסוק דין מעצמם או כדי שיתקן ר"ג תקנה שיש כח בידו לתקן או אולי יש תיקון אחר לפניו לכן לא שאלו רק על שמו ור"ג השיב ושאלו איך מגרשי' דבלא תיקון שם הבעל איכא חשש ושינוי שיש בו עכ"פ לעז ומקו' להאמין ללועזי מוציאי לעז והי' ר"ג יוכל לתקן זה ע"י דכותבי' פלוני וכל שום אלא שרצה לתקן תקנה טוב יותר לכתוב גם בשם האשה כן שיהי' מוכח מתוכו יותר שהי' במק"א והיינו עמד והתקין תקנה בעלמא מפני תק"ע שיהי' כותבי' בין באיש בין באשה וכל שום כנ"ל:

ועוד י"ל עד"ז לפמ"ש במתני' דעת פעוט כמוני דשם האיש צריך מדאוריי' ושם האשה מדרבנן ממילא נשמע שינוי מועטת כזו דלכ"ע אפי' הזכר' שמות דאוריי' אינה פוסלת רק מדרבנן ולמ"ש דשם האיש לבד דאוריי' יש לחוש ביותר לכתוב שמו כהוגן משם האשה דעיקרו רק מדרבנן ולכן שלחו שמו יוסף יוחנן איך מגרשי' דקרוב שיהי' הגט בטל דיש שימי בשמו שהוא דאוריי' אבל על שינוי כזה בשמה לא שאלו ור'