כתב סופר גיטין חלק א קח

אומדנא כלל וצל"ע ומ"ש תוס' כיון דלא מסרו בעדי' כוונתו כיון של"מ בעדי' ולא חש שיכחיש בו מאמר שלא בטלו ס"ד לצעורי לפמ"ש לפי' דקושי' תוס' לפי' רש"י א"כ עדיין גם אם לצעורי שלא יתן רק אחר זמן למה הניח בידו שמא יתן מיד וצ"ע וי"ל:

מהו דתימא כי ל"א לצעורי לשליח אבל בדידה וודאי אמרינן לצעורי כו' צ"ל איך ס"ד לומר בדידה בוודאי לצעורי מכוון למה לנו לומר כן בהגיע יש הוכחה קצת מדלא רדף אבתרי' כמ"ש רש"י אבל בדידה איך ס"ד לצעורי וכ"ש לומר וודאי לצעורי נ"ל משו' דאמר לה וקדם אצלה ולא קידם השליח דקרוב לו יותר וגם הוא דבר השייך להודיע לשליח שמבטל שליחותו לכן ה"א לזה הוכחה גמורה דוודאי לצעורה קמכווין קמ"ל ומיושב בזה קושי' תוס' דלא נקיט רבות' נזדמן אצל אשתו די"ל דאין זה רבותא כ"כ יותר מבשליח כמו בשליח שהגיע ונזדמן אתו דל"א לצעורי וכתבנו דמשו"ה לא רדף אחריו שלא עלה על דעתו לבטלו רק אחר שראה שמתעצל בשליחותו כן י"ל בנזדמן במקרה אצל אשתו וראה שעדיין לא בא השליח שם והתעצל לכן מבטל שליחותו וליכא באשה מקו' לומר יותר מבשליח ולכן קמ"ל קיד' אצל אשתו יש הוכחה מדלא קידם אצל שלוחו ש"מ לצער אותה מכווין קמ"ל דל"א בכ"ז לצעורי והטעם י"ל אולי בטח לבו בה יותר שלא תקבל תו הגט משליח ולא בטח לבו בשליח אולי יתן הגט לאשתו ולא יאמר לה מבטולו וא"ש ועיי' פ"י בדבריו מעורב קצת ממ"ש והמעיי' יבחר. ומ"ש מהרש"א בכוונת תוס' או בשליח שנזדמן אצלו כוונתו שאמר לשליח כשתמצא אותה תודיע לה שאני מבטלו ועיי' בתוספ' רע"א זצ"ל מ"ש באורך בזה ועיי' תוי"ט בישוב קושי' תוס' ע"פ דברי הר"ן:

או ששלח אצלה שליח ל"ל כו' יש להקשו' טובא קמ"ל דה"א דווקא כששולח שליח לבטל השליח בפניו של שליח מהני ול"א דלא אלימא שליח בתרא אבל כשמבטל ע"י שליח שלא בפניו של שליח הא כה"ג הגם דבטולו של הבעל עצמו מהני דאלים אמיר' פיו אפי' לבטלו שלא בפניו אבל אמירת פיו של שלוחו ה"א דל"מ שלא בפניו קמ"ל סיפא וזה לא נשמע מרישא דשלח אחריו שליח וחילוק שבין ביטול בפניו ושלא בפניו עיי' תוס' קדושין ר"פ האומר בלשנא אחרינא בפלוגתא דר"י ור"ל ובמהרש"א שכ' דמקשה לר"ל משלח אחריו שליח דהוי שלא בפניו נראה דמהרש"א ס"ל דשולח שליח והודיעו שבטלו כבר וכבר כתבנו במתני' דמוכח דשליח הוא המבטל בפניו של שליח ול"ל לקושי' מהרש"א דמ"מ קלישא ביטול של שליח משל בעל דבר עצמו ומדמה ש"ס ביטול האשה שלא בפני שליח דס"ל לר"ל דל"מ לביטול של שליח לשליח בפניו ודוחק וע"כ צ"ל כן. הדרן לדברינו דלא מוכח מרישא דשלח אחריו רק בפניו של שליח אבל שליח שלא בפני שליח דמהני לא ידענו קמ"ל סיפא והא דנקיט ששלחו לאשה ולא שאמר לשליח שיבטלו בפניו שלא בפני השליח ושלא בפני אשה משו' דמתני' בהתירא קמיירי שיבטל לכתחלה כדין כמ"ש תוס' במתני' ושלא בפני שליח או בפני אשה הוא שלא כדין ובאסורא לא קמיירי וצל"ע:

אם משהגיע הגט לידה כו' פשיטא צ"ב דלמא קמ"ל מיד שהגיע לידה א"י לבטלו אפי' תוך כד"ד דהא בקדושי' תוך כד"ד כדיבור דמי שוב מצאתי שנתקשה בזה בט"ז סי' קמ"א והניח בצ"ע ולדידי לק"מ דדין זה לא שייך כאן בדין ביטול השליח דזה ג"כ אם הבעל נתן בעצמו שא"י לחזור תוך כד"ד ואינו ענין לכאן ופשוט:

אלא דבאמת יש לעיין אם הבעל אין יוכל לחזור תוך כד"ד של נתינ' השליח לפמ"ש הר"ן בנדרים מה"ט בגירושין וקדושין ומגד' תוך כד"ד לאו כד"ד דבכ"מ אמדו חכמי' דעת האדם שאינו מוסכ' בדעתו ורצונו שיהי' יוכל לחזור תוך כד"ד משא"כ באלו ג' שחמורי' מסכי' בדעתו קוד' עשותם עיי"ש. לזה י"ל כששולח גט ע"י שליח שכ' הר"ן ריש פ"ק דחששו שיבוא ויערער שעדיין לא הסכי' בדעתו לגרש ולכן בש"ק לא חששו לערעור ולעז הבעל עיי"ש הנה חששו שיערער אחר הנתינה כיון דמעיקר' בשעה שמסר הגט ליד השליח לא הי' מוסכ' אצלו לפעמי' לגרשה לפ"ז נראה דאם השליח מסרו לאשה יוכל הבעל לחזור כד"ד דמעיקר' בשע' מסירה לשליח לא הי' מוסכ' אצלו לגרש אולי תשונה דעתו כ"ש כשבא הבעל תוך כד"ד של מסירה ולסברת הר"ן הנ"ל לא ידעתי מנ"ל לראשוני' והר"ן בעצמו כאן דלא יוכל לבטל תוך כד"ד של מסיר' שליח ועכ"פ רבותא רבתא איכא בשליח יותר מהוא עצמו שנותן לאשה והדרא הקושי' של ט"ז דלמא קמ"ל אפי' תוך כד"ד וקמ"ל דין זה כאן אפי' ע"י שליח אין הבעל יוכל לחזור תוך כד"ד וצל"ע:

ודע דיש לי מקו' עיון השליח עצמו שיוכל לבטל שליחותו לומר שאינו שליח עיי' ט"ז סי' קמ"א והוא פשוט אם אחר שמסרו ליד האשה אם יוכל לחזור תוך כד"ד ולבטל שליחותו דטעמא דר"ן משו' דחמיר' לי' היינו לענין קדושין וקדושי' אינו עושה רק אחר הסכמה בדעתו דווקא המקדש ומגרש עצמו אבל גבי שליח לא שייך זה כמובן וי"ל איפכא המוכר או נותן ע"י שליח השליח לא יוכל לחזור משליחותו תוך כד"ד דגבי המקנה עצמו י"ל דאין מוסכ' בדעתו שלא יחזור עד אחר כד"ד אבל השליח מה איכפת לי' ואין לו בו תועלת רק שליח חזקה עושה שליחותו והוא עומד בשליחותו מתחלתו עד סופו שיעשה כמו שציוה לו המשלח לעולם לא יוכל לחזור תוך כד"ד וכן מסתבר ולא מצאתי כעת ראי' נגד זה ולדינא צ"ע:

לא צריכא דמהדר עלי' מעיקרא לבטולי כו' עיי' רשב"א שהקשה לרשב"ג דבטלו אינו מבוטל מה מהני אם הי' דעתו לבטלו אפי' אמר בפירוש ל"מ לפע"ד הי' יוכל להקשו' גם לרבי כיון דאיכא איסור מיהא לבטל ומכי מכות מרדות מסתמא אין דעתו לבטלו עד שבא לשליח ויבטלו בפניו ואפי' נאמן שהי' בדעתו בוודאי דבריו שבלב הוא דאומדנא איכא שאין רצונו לבטל שלא בפניו ואפי' לא ידע שיש איסור בדבר אם הי' ידע שיש איסור לא חפץ בבטולו והוי דברי' שבלב שם אם יודע שיש איסור ובלבו הי' כנ"ל לולי דרשב"א לא ס"ל כן ואפשר לקצר בא והקשה לרשב"ג וה"ה דקשה לרבי כהנ"ל:

מהו דתימא אגלאי מלתא כו' הקשה רשב"א אביי דלא ידע מהא דאשור והב הו"ל להקשו' לרבא ממתני' ותי' דבמתני' אינו מפורש וצריך הסבר הא אין מנוס אלא לפרש מתני' דקמ"ל כדמפרש הש"ס ונ"ל להוסי' ע"פ קושי' ט"ז שהבאנו לעיל די"ל קמ"ל תוך כד"ד לאו כד"ד וכתבנו דאין לו שייכו' לכאן לענין ביטול השליחות ולכן מתרץ במרווח יותר דמתני' קמ"ל בשליח מה דל"ש לגבי בעל עצמו שמסר הגט ומ"מ לא יוכל להקשו' על רבא דיש לתרץ דקמ"ל תוך כד"ד לכן הקשה בחוזק יותר ממעשה שהי' ופשוט:

וי"ל עוד ע"ד הנ"ל בשנאמר בישוב קושי' ט"ז די"ל ע"פ סברת הר"ן שהבאנו לעיל בסמוך דמשו"ה בגירושין תוך כד"ד לאו כד"ד משו' דחמירא לי' ומוסכ' בדעתו י"ל בוודאי מוסכם בדעתו לגרש אשתו אבל אין מוסכם אצלו לגרש ע"י שליח זה ויוכל לחזור תוך כ"ד של נתינ' שליח ולכן א"א לפרש דקמ"ל תוך כד"ד לאו כד"ד דמתני' שמגרש ע"י שליח וחזרתו מהני תוך כד"ד שלא יהי' שלוחו וכ"ז לר"נ דס"ל דמבטל השליחות ולא הגט אבל לר"ש דמבטל הגט וחוזר מכל ענין הגירושין זה ל"מ תוך כד"ד וכיון דל"מ הביטול לגבי גט גם שליחו' ל"ב כיון דלר"ש הגט בטל היינו הגט וממילא נתבטל השליחו' וכיון דל"מ ביטול הגט גם השליחו' ל"ב תוך כד"ד והא"ש דאביי לא הקשה על רבא ממתני' דס"ל כר"ש וי"ל דקמ"ל דתוך כד"ד א"י לבטל וש"ס מקשה פשיטא להלכתא דקיי"ל כר"נ ועיי':

עוד נ"ל בישוב קושי' הרשב"א לפי דס"ל לר"ל ר"פ האומר בקדושי' בל"ק דתוך למ"ד ל"ת לחזור והכא משו' דמחסר מסירה לפ"ז אם מגרש ע"י שליח אחר למ"ד יום ומסר השליח לאשה שתהי' מגורשת אחר למ"ד יום אין הבעל יוכל לחזור ולבטלו שאין חסר עוד דבר וי"ל מתני' קמ"ל משהגיע לידה א"י לחזור גם כשמסר לה על לאחר למ"ד וסתמא דש"ס קאמר צריכא משו' דקיי"ל הלכתא כר"י ואפי' בקמייתא שחוזרת וה"ה כאן במגרש לאחר למד והא"ש דאביי לא הקשה לרבא די"ל דס"ל כר"ל הגם דרבא ס"ל הלכה כר"ל בג' דברי' זולת ג' דברי' בכ"מ הלכה כר"י י"ל רבא ס"ל כלשנא בתרא שם דפליגי ר"י ור"ל בעשתה שליח ודמתני' ר"פ האומר ס"ל לר"י ג"כ דל"ת לחזור וניהי דהלכתא כר"י היינו בעשתה היא שליח דלשנא בתרא ובקדשה לאחר למ"ד גם ר"י אפשר דס"ל דאינה חור' ורבא הכי ס"ל ומתני' דהכא כה"ג איירי ולא מוכח נגד רבא ממתני' דהכא וא"ש נכון:

עיי' רמב"ם פ"ו שכתב דיני ביטול השליחות דמתני' וכ' ה"ה בטל ואפי' הגיע ליד האשה אח"כ וכ"כ הטור סי' קמ"א ולא אבין מה שכ' ואפי' הגיע לידה אח"כ הרי ממילא כשמע ממ"ש כשבטלו בטל והיינו כשהגיע לידה דאי בלא הגיע גם בלא ביטול ליכא גירושין כלל ומה האי דכ' רבותא אפי' הגיע לידה אח"כ היינו הך שכ' דבטל ושפת יתר הוא ולא ידעתי פתר למו רק לומר דכוונתו הוא שהגיע גט לידה אח"כ והבעל נתרצה אחר הביטול שיתן לה דל"מ לא מבעי' לדסוברי' דמינוי שליחו' בעי בפני עדי' לא מהני מה שנתרצה הבעל אחר שביטלו דצריך מינוי מחדש בפני עדי' גם לדסוברי' דל"צ מינוי בפני עדי' והוא שיטת הרמב"ם מ"מ ל"מ מה שנתרצה לפי שכתב במכתב מאלי' בטעמא דסוברי' דאין שולחי' גט עי"נ לתתו לשליח דבעי שיקבל השליח מיד הבעל או מיד שלוחו דאל"ה הוי כטלי גיטך מע"ג קרקע ולאחר שבטלו צריך שיקח השליח מיד הבעל מחדש מיד ליד וזה קמ"ל הרמב"ם וטור אפי' הגיע לידה אח"כ והיינו ברצון וידיע' הבעל ל"מ או משו' דליכא עדי' או משו' טלי גיטך מע"ג קרקע כנלפע"ד:

פסול הוא כו' ל"א כלום כ'. הרשב"א ואינו נאמן דנכתב שלא לשמה או מחובר או מזויף ויאומן במגו דמבטלו עכשיו דהוי מפרש דבריו עיי' בו מדכ' רשב"א דנאמן משו' מגו נראה דבלא מגו אינו נאמן וקשה הא עיקר בפ"נ ובפ"נ צריך משו' ערעור דבעל אחר הנתינה דליכא מגו דמבטלו ומ"מ חוששי' לו וצ"ל דס"ל התם אינו נאמן רק דחיישי' ללעז אבל כאן קתני לא אמר כלום היינו מעיקר הדין ל"א כלום וליכא רק לעז ול"ק על הבריי' ולכן הקשה רשב"א דנאמן מדינא משו' מגו ולענין מזויף נאמן בלא מגו או מדאוריי' או מדרבנן מ"ה כ' רשב"א משו' מגו משו' מחובר ולשמה כצ"ל ועיי':

למימרא דבטל לשנא דלבטל כו' הקשה הרשב"א למה הקשה ממתני' ועוד גם אם לשעבר משמע א"ש דנאמן שבטלו לשעבר