כתב סופר אבן העזר פא

ל"ח לחד כן באיסורא רק מדרבנן מחמירים, וכיון דבנדון שלנו אם סימן דרבנן שומא סי' אמצעי והוי שאלה דחד אלא דשומא סי' הוא ספק דאוריית' או דרבנ' ובספק חומרא דרבנן אזלינן לקולא והבן, ומצורף לזה מה שכבר כתבתי לעיל דהעיקר סי' דרבנן בעגונא כל"ב דרבא כ"ע סימנין דרבנן

וליתרון הכשר חכמה נצרף עוד וחזי לצרופי מ"ש מהרי"ט דכל כלים לא ממשלי אינשי, ולא שבק נפשי' ערטילאי ולחלופי ל"ח דלא יעשה מעשה לבטלה והח"צ לא רצה לסמוך על זה וראיתי בכנסה"ג שכ' דיש לחוש למכיר', ועוד כ' בנטבע במים יש לחוש שהפשיט בגדיו כדי שיהיה קל על המים, ולקחם אחר ובנב"י תנינא סי' ס"א חידש חששא זו מדנפשי' וכ' במי שנטבע אין לחוש רק להפשטת בגדו העליון דכל בגדיו א"א לו להפשיט, משא"כ בספינה שנטבע יש לחוש כשראה שנטבע הפשיט בגדיו כולם, וכבר קדמוהו בזה בהג"ה פרישה סי' י"ז אות מ' בשם לבוש עיי"ש, והנב"י מ"ק סי' ל"ב כ' שיש לחוש שנגנבו מאתו כל הבגדים דגנב לא משייר מידי עיי"ש בכ"ז ומאחר שהבאנו כל הפקפוקים והחששות שנמצא באחרונים נגד סברת המביט נחזה במאי דקמן אי איכא חששא דחד מנייהו, הנה מ"ש הכנס"ג לחוש למכיר' עיי' בש"מ ב"מ בשם האחרונים למכירה לא חיישינן דאין אדם עשוי למכור עיי"ש, נ"ל מכש"כ שלא ימכור כל כליו מראשו ועד רגליו, ועוד נ"ל בנדון שלנו שהיו בגדיו לבנים מרושמים בשם הבעלים, מי שקונה בגדים כאלו קורע רושם זה וקל לקרוע בלי קלקול הבגד כידוע, ולמה לו לישא שמות בעלים ראשונים על בשרו וכן נוהגין וכן ראי' ומה"ט נ"ל גם חשש גניבה אין כאן דמונבד דרחוק מאוד מאוד שיגנוב מאתו כתונת שעל בשרו, דאין פושטים אותו בלילה וכן המכנסיים אין דרך לפשוט בפרט בימות הקור, והנב"י שם כ' בזאקין חשש גניבה שדרך לפשוט בלילה, אבל לא בכתונת, והיינו בשאין לו אלא אלו שעל גופו אתו עמו, וכן היה בנדון שלנו שלא היה עמו רק מה שהי' לבוש בו, מלבד זה נ"ל הגונב כלים ובגדים שמרושמים בשם בעלים מוחק וקורע שם בעליו קודם שלבשם כדי שלא יותפס כגנב ע"י שם בעליו, ולכן לגניבה אין לחוש, ולחשש נטבע ופשט בגדיו כולם מרגליו ועד ראשו מלבד מה שכ' הלבוש ונב"י דא"א לו לפשוט רק מלבוש עליון, בנדון דידן בלא"ה אין לחוש שנטבע ע"י סיבה ובחורף אין דרך לרחוץ על היאור בזמן הקור, וזה שנאבד פה הלך לו בחורף ואין לחוש שהלך לרחוץ, ומאבד עצמו לדעת פשיטא שלא יפשיט בגדיו נהפוך הוא כל שיש עליו משא ביותר בקל יטבע וירד עד תהום לקרקע המים, ולשמח הלך על הספינה ונטבע הספינה בזמנים הללו שהולכ' על הדאמפפשוף לא שכיח כלל וכלל על ספינה זו שנטבע במים, ואם יקרה מקרה נודע בשערים ע"י הצייטונג מגידי חדשות ואי קול יצא כי אירע מקרה כזו בימים אלו, א"כ יצאנו ידי כל החששות שחששו האחרונים בהא דמהרי"ט הנ"ל

ולא נשאר לנו לחוש רק לחשוב ב"י שמביא הב"ש שס"ל גם בכלים דלא מושלי חיישינן לשאלה א"כ גם כל כלים דלא מושלי מ"מ חיישי' הגם דאין דרך בכך, אלא דכ"ז א' סי' דרבנן ס"ל המביט גם בדלא מושלי אינשי ה"ה בכל כלים דל"ח נשאנה וא"כ בנדון שלנו אי סימני דרבנן וחיישינן לשאלה בכל כלים הרי שומא לכמה דיעות סי' מובהק, וגם אי רק סי' אמצעי הוי מ"מ נשאלה דחד לא חיישינן, או דנעשה צירוף כלים עם סימנים שומא, ואי סי' דאוריי' ושומא סי' גרוע אז אולי בסי' גרוע חיישינן נשאלה מ"מ הרי כתבנו אי סי' דאורייתא בט"ע דכלים נ"ח לשאנה אי סי' דאוריית' ל"ח בשאנות כל הכלים כמ"ש, וא"כ איכא היתר ממ"נ ועיין

תבנא לדינא אחר כל ההה שצרפנו כצרוף כסף וכל הסברות חדשות גם שונות שכתבתי אחר עיון היטב הדק בעהשי"ת

נלפע"ד דאתתא זו אשת שמעון ג"ש מפה שרי לכל גבר דתצביין בלי פקפוק ובתנאי כפול שיסכימו עמדי דייני קרתא בקיאי בהוראה המאוה"ג מורים כהלכה ני' ואז למטינא שיבא מכשורי אחר שתחלוץ מיבמה כדמו"י, הנלפע"ד כתבתי וחתמתי שמי יום ד' אה' דשבועות הברי"ת לפ"ק פה פ"ב המעטירה יע"א

הק' אברהם שמואל בנימין בה"ג מהרמ"ס זצ"ל: העתק גביית עדות

קרה איש מלחמה אחד בשמו ליפאן בן ר' אברהם עקסעל, ובל"א פיליפ עקסעל יניגדי קהל פישאן נסע מכאן עיר קאמארן לעיר נייהייזל עם הפאסט לעת ערב יום ה' ב' דר"ח אייר שנת תרכ"ד ולמספרם אם מאי, ובהיותו עם בעל העגלה על הפאסט וואגען בדרך בא גזלן אחד יהרג את האיש מלחמה הנ"ל, עם בעל העגלה ולקח הרוצח את כל החפצים שהיו על העגלה וברח, ומיד בבקר נמצא בדרך מכאן ככייהיידל שני הרוגים בעל העגלה מהפאסט וישראל אחד, יהעגנה וסוסים עומדים שם, ומיד ביום א' ב' אייר נתפשט הקול פה עירינו שאיש מלאמה אשר שמו פיליפ עקסעל מפישאן נהרג הוא, ובעל העגלה, וב' הנפשות הנמצאים מתים הוליכו אותם לעיר נייהייזל, ופיליפ הנ"ל יש לו פה עירינו אחות משרתות אצל א' מבעלי הבתים דפה, וכשמעה אחותו הקול הנ"ל, כי נודע לה שאחיה פיליפ נסע ביום הקודם לעת ערב עם הפאסט לנייהייזל, והלכה מיד להפאסטאמט דפה לחקור אם אמת הוא כאשר הקול מכריז ואומר, והשיבו לה אמת הדבר כי בעל העגלה ואיש עמו נהרגו יחד בדרך הנ"ל והתחלה לבכות בקול מר, ואחר זה מיד הלכה העלמה לנייהייזל ובאה לשם ש"ק ג' אייר, ושני הרוגים הנמצאים היו שוכבים בחדר אחד, אים שטאדטהויז צו נייהייזל, ולפני המדור הזה היו עומדים שומרים, והמה נתנו לה רשות לבוא בתוך החדר ומיד כשראתה המתים הנ' ל הכירה כי זה הישראל אחיה פיליפ הנ"ל הוא, כי היה כל גופו דהנ"ל שלם בלי חסרון אבר, ורק פניו היה מלוכלך בדמים, ולקחה הזאקטיכל הנמצא אצלו, אשר הי' נותנת לו קודם נסיעתו מפה, והעבירה בזה הלוכלך הדמים מעל פניו והתחילה לבכות בכי תמרורים אהה אחי ובעוד שהיתה שם בחדר הזה, בא גם איש מלחמה וישראל בשמו שלמה בן יהודא ליב באאר מילדי קהל גיירינג כי הוא אוהב נאמן לפיליפ הנ"ל, וגם הוא מיד הכיר בט"ע שישראל הנהרג הוא פיליף הנ"ל, ואף הוא התחיל לבכות בקול מר על אוהבו, והעלמה הנ"ל ושלמה בחאר הנ"ל, נתעכבו באותו חדר עד הערב לשמור את המת, וביום א' ד' אייר נקבור הנהרג הנ"ל קבורת ישראל ע"י חברא קדישא דנייהייזל, וגם נמצא אצלו שלשה מכתבים הא' האורלויבספאס, משרי הצבא מלחמה דעירינו פה, ושם נזכר שמו לשון אשכנז פיליפ עקסעל והשני הוא הכתובה מאשתו דבורה בת ר' מאיר הירטר מילדי ק"ק פעזינג וגם שם נזכר שמו ושם אביו בלשון יהודית, ועוד שלישית והוא כתב מכתב מא' דבעלי בתים דקהלתינו, ותוכן דברי הכתב שהוא מודיע לאביו של הנ"ל שקיבל מבנו פיליף הסך הממון אשר שלח לו על ידו, (ואיש הזה העיד לפני שהוא נתן ליד פיליפ כתב הנ"ל), ואחר הקבורה שבה הנערה לכאן וגם נהגה אבילות על אחיה הנהרג, וכשבאה השמועה לאשת פיליף הנ"ל באה הנה לחקור על הדבר, ואשה הנ"ל הי' בא לפני ושלחתי אחרי הנערה הנ"ל, וגם אחר איש מלחמה שלמה בחאר הנ"ל ושאלתי אותם ואף כי הנערה היתה אחת מחמשה הנשים שאינן מעידין זה על זה שהוא אחות בעלה, מ"מ אמרתי לשאול אותה כדי לעמוד על האמת ביותר

וזה ת"ד העדות שאמרה הנערה יענטל בת ר' אברהם עקסעל בתורת עדות באם לא יגיד וכחרם גמר בגמ', גלייך וויא איך אין דאס ציממער געקאממען בין, ווא דיא ערשלאגענען געלעגען זינד אין נייהייזל, ליידער ערקאננטע איך גענוי דאס איינער דער ערשלאגענען מיין ליעבער ברודער פיליפ, זיין קערפער וואר גאנץ נור מיט בלוט וואר דאס געזיכט, איך האבע גענאממען דאס זאק. טיכל וואס איך בייא איהם געפוכדען האבע דאס האב איך איהם גע געבען אלס ער פאן היער נאך נייהייזל גערייזט איזט אונד האבע דאמיט דאס געזיכט אבגעוואשען זא האט ער אויסגעזעהען פאסט וויא בייא זיינעם לעבען, ואני שאלתי אותה בלשון הזה פילייכט איזט זיא זיך טועה בדמיונה איהרער פארשטעללונג, וע"ז הושיבה ליידער, ליידער, איך קאנן בייא אללעם הייליגען שווערען, דאס דער ערשלאגענע מיין ברודער פיליפ איזט, אויך דער בעל מלחמה סאלאמאן באאר דער אויך דארט וואר אין נייהייזעל האט איהם גלייך ערקאכנט

ואחר זה שאלתי בתורת עדות באם לא יגיד ובחרם גמור את בעל מלחמה שלמה בן יהודא ליב באאר מגיירינג וזה תוכן עדותו שהעיד לפני בנ"א, גלייך אלס איך אין דאס ציממער געקאממען בין ווא דיא ערשלאענען געלעגען זינד, נאך גענויער בעטראכטונג ערקאננטע איך דאס דער עלשלאגענע יהודי זיכער איזט מיין גוטער פריינר פיליפ עקסעל ע"כ

עוד יש על האשה הנ"ל זיקת יבם כי ליפמאן הנ"ל גם זרע אין לו, רק מה שנולד לו מאשה הנ"ל מזנונים ויש בכאן יבם קטן בן ו' שנים, והעיד התורני בר אוריין ובר אבוהן ר' יחיאל פאשקעס לפני, שהאשה הנ"ל לא היתה לה שום קורבות עם שום אדם רק עם פיליפ הנ"ל, וכמו ד' או ה' חדשים אחר שנתעברה האשה בא פיליפ לר' יחיאל פאשקעס הנ"ל, ואמר שאריסתי נתעברה ממנו, ואין רצוני עוד לגור עמה באיסר לכן הוא מבקש ממנו שיסדר הוא להם קדישין בסתר לפני עשרה בעלי מלחמה ישראלים, ור' יחיאל השיב לו, שא"א לו לעשות דבר זה לסדר הקדישין בלא רשות ובלא רשיון, ועוד יש כאן אנשים ונשים אשר האשה הנ"ל, היתה משרתת אצלם, שידעו בבירור שלא היתה האשה דיימא משום אדם, ורק פיליפ עקסעל היה אצלה כמעט בכל יום ויש ביניהם התקרבות מאוד: