כתב סופר אבן העזר מו

הלשון אלא על הענין, אבל במח"נ שגה, כי הזמנה לסעודת מצוה כגון לסעודת ברית, וקו"ח לשמחת חתן וכלה דבר מצוה יחשב הגם שמזמינים לרחוקים שיבואו, וידוע לשניהם כי אין באפשר שיבואו והוא רק לכבוד ולחבה נודעת, זה בעצמו כבוד המצוה שיתכבדו מכובדים לכבוד המצוה, ובדידן לכבוד התורה ולומדי' ואוהבי' ומנהיגי' וכן כל כיוצא בו, וזה פשוט

ובכ"ז עלה במחשבה לפני שיש לדמותו להא דאיתא בב"י שם מתשובת הרמב"ם ור"י, וכן הוא בש"ע סי' רפ"ג שאין לארוג פסוקים בטליתים, משו' שתשמישי מצוה נזרקים, ומשתמשים בו תשמיש גנאי בבה"כ וכדומה, ופתקאות אלו נזכרים ונשלכים ומשתמשים בהם תשמיש של גנאי, וגדולה מזה איתא ברדב"ז ח"א סי' מ"ה, שהוסיף על הרמב"ם דאפי' דברים של חול אסור לרקום בכתב אשורית, וז"ל שהרי הכתב בעצמו יש בו קדושה רבה, ותלוי' בו ובצורות האותיות כמה סודות עמוקים, ואסור להשתמש בהם תשמיש של חול כ"ש הכא שאם בלה הטלית מתוך הזהב ונמצא מאבד הכתב בידים עכ"ל, הרי החמיר שלא לאבד הכתב, וכ"ש לשמש בו תשמיש בזיון ומסור בידי כל שאין נזהרים ואין יודעים להזהר

ובזכרוני שגם בשטרי הזמנה של אבוהון ורבן של ישראל כבוד קדושת אאמ"ו מאוה"ג החת"ס סופר זצוק"ל הי' כתובי' באשורית ולשון לועז, ובל"ס הי' טעמו ונימוקו אתו דלא חש לכל זה, ומ"מ טוב לבחור בכתב רש"י או כיוצא בו ותו לא, הכ"ד ד"ש חותם בברכה ידידו

הק' אברהם שמואל בנימין בה"ג מהרמ"ס זצ"ל: העתק גביית עדות

איש אחד שמו ר' וואלף גרינהוט, סופר סת"ם שהי' דר במחוז טארץ, בא אצלינו לדור בגליל שלנו הוא וכל ב"ב, ובתוכם האשה מלכה או מארי, והנה נזדמן לאשה הזאת שידוך הגון ונתקשרו בשדוכין, והי' בבואם אלי שאבוא לסדר קדושין שלהם ביום המוגבל להם התחלתי לדרוש את האשה הנ"ל מהיכן יודעת שהיא אלמנה האם מת בעלה על מטתו והשיבה בזה"ל, זה יותר מי"ג או י"ד שנים אשר היתה נשואה לאיש יקיא עבער ובלשון הרגיל יאזף שולץ, והיו דרים אחר החתונה בגליל טארץ בקראסנע, והי' בעלה איש אשר יין ידליקהו איש משתכר, ועי"ז נפלו ביניהם מחלוקת גדולות עד שלבסוף עזב את אשתו והלך לו לאשר רוחו הוליכוהו מני אז לא ראיתיהו, וזה ח' שנים שמעה שמת עוד בשנתו 1849 בארץ סלאוואניען והי' בבית איש בשמו האפמאן ובעיר פאשעג מת בחולי וואססערזוכט שבא לו ע"י ריבוי שתי', וגם אמרה שהי' איש גבוה רם הקומה, ומראה פניו שחרורי' וגם עפעפי עיניו ושערות ראשו וזקנו הי' שחורי', ואמרתי אלי' שעפ"י דברי' כאלו אין להתירה להנשא אם לא תברר יותר את מיתת בעלה, והשיבה שבעיר קרעמניץ דר איש יהודי א' ושמו מארקוס שווארץ שהוא אחי ר' יודא ליב שווארץ, שניהם מכירים את בעלה יאזעף שולץ, והם יודעי' דבר ברור ממיתת בעלה הנ"ל, כי הם הי' דרים אז בסלאוואכיען, וגם אצל ה' האפמאן אשר בעלה הי' בביתו דרשה וחקרה והגידו לה שעזב האיש מקומו פלעטערניץ והלך לדור לעיר קאניזע ועל פיהם אוכל לברר דבר ברור, ובאו הגב"ע כולם בלשונם לשון דייטש ואותיות דייטש ואעתיקם פה: עדות הראשונה מקרעאניץ. איך מארקוס שווארץ וואר בייא מיינעם ברודער יאקאב שווארץ אין פלעטערניץ פאשעגנאר קאמיטאט אין סלאוואניען אנא דא האט מיר מיין ברודער ערצעהלט דאס איין געוויססער שולטץ, וועלכער אין קאנדיציאן וואר אין ברעסטאוואן אין בענאננטען קאמיטאט, בייא העררן האפמאן אלס שוחט, דאס דיעזר שולטץ אן דער וואססעזוכט אין דער שטאדט פאשעגא געשטארבען, ווארויף איך צו מיינעס ברודער זאגטע דאס ווירד וואהרשיינליך דער שוויעגער. זאהן דעס ווילהעלם גרינהוט טוראצער סופר'ס זיין, דארויף שוויעג מיין ברודער, מעהר דענקע איך ניכט פאן דיעזען געגענשטאנד הערצתאגען נאכדעם דאס שאן זא לאנגע איזט

קרממניץ, אם וכו' מאיר שווארץ, ובלשונם מארקוס שווארץ. דאס דער הערר מארקוס שווארץ דיא אבגעשריעבענען ווארטען אין אונזערער געגענווארט אויסגעזאגט האט בתורת עדות בעקרעפטיגען וויר מיט אייגענער אונטערשריפט

יאזעף קריזער, בערל ווייס, יאזעף לאמניטץ. עדת שנית מקאניזא. אייער האכווירדען

איך ווייס אין בעטרפף דער מיר פארגעלענטען פראגען אב איינעס געשטארבענען שחטערס בייא מיר אין סלאוואניען בלאס זא פיעל צו זאגען, דאס וואהל צו מיר אלס איך נאך אין סלאוואניען וואהנטע – יעדאך דעס יאהרגאננעס ווייס מיך ניכט מעהר צו עראיננערן – איין רייזענדער שעכטער קאם, אונד דא בייא מיר דיעזע שטעללע לעהר וואר, זא איבערליעס איך איהם דיעזען פאסטען. יעדאך באלד נאך אייניגען טאגען, ענטדעקטען וויר איס הויזע דאס ער איין טרונקענבאלד זייא, ווא וויס איהן אויך בייא איינער פעראונטרייאונג אן געטרענקען ערטאפטען, אונד נאך איינעס אויפענטהאלטע פאן טאגען אין מיינעם הויזע, איהן דעס דיענסטעס ענטליעס. ענטליעס פאן מיר גינג ער נאך פאזעג איינער שטאדט אונגעפעהר איינער שטונדע ענטפערנט אונד נאך איינער פריסט פאן טאגמן פערנאהם איך, דעס דיעזער שלעכטער גע שטארבען איזט, יעדאך ווייס ניכט אן וואס אדער בייא וועס וואס זיינע פערזאנבעשרייבונג בעטריפט, ער וואר זא ציעמליך האך פאן שטאטור, שווארצער געזיכטספארבע אונד שווארצען הארען, אויף איבריגען פראגען ווייס ניכט צו אנטווארטען, אבער וויא מיר מיין געדעכטניס זאגען ווילל, נאננטען וויר איהן איס הויזע יאזעף. מיט נעהערער אויסקונפט ווייס אייך אייער האכווירדען ניכט צו דיענען, ערגעבענסטער

מ. האפמאן, גר. קאניזא ומקוים מהרב דקאניזא. עדות השלישית ע"י הערכאות. ואח"כ הלכה האשה מלכה וכתבה כתב בקשה להשטוהלריכטער אמט שיכתבו להשטוהלריכטעראמט אשר בפאזעג והמה יצוו לדרוש ולחקור שם על מיתת וקבורת בעלה, ובא תשובה להאמט פה מקוים בחתומם ושלחו אותו אלי, וז"ל

אקטום פלעטערניטץ, אם וכו'. פראטאקאלל וועלכעס אויס אנלאס דעס אויפטראגעס דעס ק בעצירקסאמטעס צו פאזעג איבער דיא פאמיליענפערהעלטניססע דעס יאזעף שולטץ אויפגענאממען ווארדען איזט, אונד צוואר

הערר אדאם שלעזינגער אויס פלעטפרניטץ, דאנן דער היער אנוועזענדע הערר סימאן קערשקאוויטץ אין לענעק צו שטענדיג ווארען היעראיבער בעפראגט, אונד דיעזעלבען געבען פאלגענדעס אן

עם איזט אונס בעקאכנט, דאס דער פראגליכע יאזעף שולטץ בייס העררן האפמאן אלס שעכטער געוועזען, דארט ערקראנקט, קראנקער נאך פאזעג אין דאס גאסטהויז צום שטיינערנען טהאר געקאממען, אונד דארט איס יאהרע אין דען הערבסטמאנאטען ביילייפיג אין סעפטעמבער געשטארבען אונד בעערדיגט ווארדען, וועלכע אויסזאגע וויר אויך בערייט זינד נעטהיגעכפאללס איידליך צו בעקרעפטיגען, פלעטפרניטץ וכו'

החתימות הללו בלשון דייטש אבל ח"י ממש. אדאם שלעזינגער, סימאן הערשקאוויטש קאראם כאביס, קאוואטשאוויץ, עמריך מידציניטץ, געמיינדעפארשטעהער. ק. נאטער. געזעהען, ק. ק בעצירקסאמט פאזעג וכו'. דער ק. ק בעצירקסריכטער קראאג. דער ק. ק. בעצירקסאדיונקט סינעציני. תשובה כג ה' ישפות שלומו, ויראה בנועמו ה"ה הה"ג המאוה"ג מעוז ומגדול חריף ובקי כש"ת מהר"ש ני' אבדק"ק אפ"ש יע"א

גי"ה קבלתי זה שבועות בעסק עגונא דאתתא ונפשו בשאלתו מאתי לשמוע דעתי העני' אחר שפתח לה פתחא בכחא דהתירא, ולאשר הענין חמור ועמוק וטרדותי רבו מאד לכן אחרו פעמי תשובתי עד היום ויצאתי עתה להשיב תשובה שלימה כיד ד' הטובה עלי, ומאתו ית"ש אתחנן דיעה ובינה שלא אכשל ח"ו

אחר שימת עין על ג' גב"ע שהציע לפנינו לא מצאתי בהם ממש ואפילו לצרופי כמעט לא חזו והנבחר אקרב והוא המאוחר שבהם שהוא ע"פ שופטי כפר ומקוים מערכאות הבצירקסאמט שבעיר פאזעג, ויש לנו לחקור על ג' דברים א) אם שופטי הכפר נאמנים שכך הועד לפני' מחזק' שלא ישקרו בפה ובכתב, ב) אם לא יאמנו מה"ט, אם נאמנים מצד חזקה דלא חציפו כולי האי לזיופא