כתב סופר אבן העזר רו

שהקילו בקיום, אבל לפמ"ש בשיטת המחבר ורמ"א דאין לנו טעם דמהני קיום בכתב רק משום קולא דהקילו בכמה דברים בקיום שטרות והיכא דבעי קיום מדאורייתא ל"מ קיום בכתב כנ"ל ויש לעיין עוד בדין האחרון שכתבנו לעת הפנאי ולהיות כי אין בו צורך לנדון שלפנינו הקצרתי בו, והנלפענ"ד כתבתי וה' יצילנו משגיאות, ויראני מתורתו נפלאות ויעשה עמנו לטובה אות הכ"ד אוה"נ דש"ת. הק' אברהם שמואל בנימין סופר. תשובה פ"ז

שיל"ת פ"ב יום ה' פ' יתרו תורה לפ"ק ישאו הרים שלום להרב המופלג בתורה המאוה"ג חרוץ ושנון איצק ני אבדק"ק א"מ יע"א. בנחוצה רבה היום קבלתי שאלתו ע"ד אשה אחת העומדת לפניו לקבל גט פטורי' מבעלה ושם אבי' ישעי' וראה מכתב ישן נושן כי חתם ישעי' ואינו יודע קריאתו לתורה ולסדר שני גיטין יכבד עליו מטעם שכבר קבלה ג"פ מבעלה הראשון במק"א והיא אומר' שלא סידר לה המסדר הגט רק ג"א ואיכא חשש לעז לדעתו, וגם כי קשה על הזוג לשלם שני גיטין כי השעה דוחקת אותם אלו דבריו, יפה כתב כי די בגט א' בשם ישעיה כי כן נראה מספר טיב גיטין היכא שידוע חתימתו, הגם מה שכ' שיש חשש לעז לא נ"ל כי יאמרו הרבנים מסדרי גט הראשון חקרו ועמדו על בירור הדבר האיך עלה בתורה ונקרא בפי כל אבל עתה שאין אני יודעים צריכים לסדר שני גיטין מספק, מ"מ הנני מסכים כמ"ש מעלתו נ"י, וכנראה מספר טיב גיטין הנ"ל ומסתמ' הי' נקרא בפי כל ישעיה כי לא שמענו במדינתנו מי שנקרא ישעיהו, וכי כן לא גרע מחוניכתו כמבואר כ"ז בשמות כדומה לזה, וחתימתו מורה כי נקרא ישעי' כמ"ש בספרן של צדיקים כי אינם עושים קו על שתי תיבות ולכן אני מסכים בפרט כי שם אביה הוא שיש להקל במקום שאין לחוש לשינוי' השם, ולרוב הטרדה אקצר ואומר שלום ידידו דש"ת. הק' אברהם שמואל בנימין סופר: תשובה פ"ח

בעזר"ה יום ה' פרשת כי תשא תר"כ לפ"ק

שלומים, מרובים כטל ורביבים, לכבוד מחותני חביב נפשי הרב הגאון הגדול, חריף ובקי צדיק תמים כקש"ת מו"ה שמואל שמעלקי ני' אבדק"ק חוסט והגליל יע"א

זה שבועי' אשר קבלתי גי"ה בזמנא דטרידנא טובא מלבד טרדת התלמידים יחיו בלימודי' עוד נתוספו טרדות שונות והיות כי הענין דבדק לן מר לא נחוץ לשעתו הנחתיו מן הצד עד שבוע זו התחלתי לעיין בו, ואשיב מפני הכבוד ולעשו' רצון צדיק כמותו לחוות לו דעתי ע"ד המאורע' אשר בא לפניו אשר זה תואר' בלשונו של פר"מ נ"י, וז"ל אשה א' שמת בעלה, וזה כ"ב שנים אשר הלך אחיו הקטן של בעלה למרחוק והי' אז בן י"ב שנים ולא נשמע היכן הוא, ועתה באתה אחותו של בעל הנ"ל והיא אמה של האשה ואמרה ששמעה מבעלה של האשה אשר אחיו הקטן הנ"ל מת, וגם אחיו השני אמר לה כן רק לאחיו השני לא רצתה להאמין יען שהי' נוגע מחמת ירושה שנשאר מאחיו הקטן הנ"ל והי' ת"י ונתן לה כתב שאם יבוא לביתו יוחזר והכתב הי' תחת יד האשה היא אחותו וביקש ממנה הכתב ע"כ אמר כן, אבל אחיו השני מחל חלק ירושתו בפי' ואעפ"כ אמר שמת האמינתו האשה כך אמרה בפנינו, גם אמרה בפנינו שאמר זאת קוד' שנשא אשה הזאת בעוד אשתו הראשונה קיימת, גם ע"א העיד ששמע ממנו שמת אחיו ואולם זה העדו' לא הי' רק אחר שנשאה עכ"ל השאלה ופר"מ נ"י פתח בכחא דהיתרא וכ' כי האשה זאת ילד' היא ומכובלת בכבלי העיגון, והנה אחר שימת עין בענין הנ"ל כפי מסת הפנאי אחוה דעה גם אני כיד ה' הטובה עלי וקוד' שנבוא למטרת כוונתינו לדון בנדון שלפנינו, נברר ונבאר תחלה שיטו' ראשוני' ופוסקי' בעזה"י

א' הרז"ה בקדושי' ס"ד כ' דהלכתא כרבי וכאוקימתא דאביי ואפי' בחזר בו אח"כ אינו נאמן ואפי' אמר ל"ל אחי' נאמן וכן שיטת הר"ן שם דכן ראוי' לפסוק, ונראה מר"ן שם דס"ל דאפי' אומר בפי' שלא הי' לו אחים ועוקר החזק' מעיקר' נאמן דהר"ן לא נחית לחלק אם אמר אין לי או לא הי' לי עד דמייתי אח"כ שיטת רמב"ן דמחלק בכך, ומשו"ה הוצרך הר"ן לתרץ מהא דב"ב באיכא עדים במדה"י ולפ"ז ה"ה כשאמר על מוחזק שהוא אחיו שאינו אחיו דנאמן וכ"פ הטור סי' קנ"ז על שמו של הרז"ה, וכ' וכן דלא מבעי' באמר שאין לו אחי' דאפשר לפרשו שכוונתו שמתו אפי' אמר על זה שמוחזק שהוא אחיו שאינו אחיו ומכחיש החזקה דנאמן ובאמת בהרז"ה לא כ' מזה כלום, אלא דנראה לו להטור לפי סתימ' הרז"ה דס"ל דלעולם נאמן ואפי' אמר שלא הי' לו אחים וה"ה בשאמר על מוחזק באחיו שאינו אחיו

וכן הוא שיטת תוס' בב"ב קל"ה ע"א ד"ה הא אמרו כו' שכ' דאמר אין לי בנים נאמן וה"ה אין לי אחים וכן נראה מדברי רשב"ם שם שמפרש ועוד הא אמר בשעת מיתתו כו' אפי' מוחזק באחי' נאמן ואמרינן נמי לעיל יש לי בנים נאמן, נראה דמפרש ועוד אפי' הי' מוחזק באחים מ"מ הי' נאמן הגם דאיירי התם דמוחזק בודאי שאין לו בנים כמ"ש רשב"ם שם מ"מ ס"ל דאפי' מוחזק באחי' ג"כ נאמן במגו, וזו קושי' נוספת על שיטת הרז"ה ור"ן

והנה הר"ן הקשה לנפשי' מסוגי' דב"ב קל"ה דאמר אביי והא איכא עדים במדה"י ורבא אמר חוש לה, ותי' יפה כיון דאיכא עדים צריכים אנו לחוש ולברר דודאי נגד עדים ל"מ מגו דקיי"ל מגו במקום עדים ל"מ הגם דעכשיו ליכא רק קלא דאיכא עדים צריך לברר כל האפשר וכמו דאזלי' בתר רובא, מ"מ כל דאפשר לברר מבררי'

ולפמ"ש תוס' בחד תי' בקידושין דכל סמוך למיתה ליכא מגו יש ליישב בלא"ה הא דב"ב דלתוס' הנ"ל צ"ל ועוד הא אמר לאו משום דנאמן במגו דהא אמר בשעת מיתה אלא לסני' לחזקה הוא דאמר או משום דבשעת מיתה רחוק שישקר כדאמר רבא בקידושי' ס"ד אבל מגו ליכא, ולפ"ז י"ל דוקא נגד חזקה חיישי' לקלא דאיכא עדים, אבל כל דאיכא מגו דעדי' מחזקה דנאמן במגו כזו נגד החזקה ל"ח לקלא דאיכא עדי' וא"ש, אלא הר"ן לא כ' רק תי' ראשון של תוס' בקידושין וגם לי' דחש לתי' ב' שלא לשתמט שום פוסק דלומר כן ועיין ב"ש סי' קנ"ו ס"ק יו"ד, וגם תוס' ב"ב קל"ה ד"ה הא איכא כו' נראה דס"ל בפשיטו' דגם בשעת מיתה איכא מגו וז"כ שם דנאמן אין לו אחים והיינו על דאיירי התם שאמר בשעת מיתתו ש"מ דס"ל דגם בשעת מיתה איכא מגו, ובאמת תי' ב' של תוס' קידושין צל"ע מהא דב"ב קל"ה בעובדא דהאי דשכיב שאמרו אשתו למאן כו' דדחי אביי מהא דר"י אמר בעל שאמר גרשתי אינו נאמן ואמר אשנוי נסמוך אבל אי הי' נאמן גרשתי הי' נאמן גם בעובדא ההוא והא שם סמוך למיתה ממש שאלוהו ואמר דחזי' לכהנא ואז ליכא מגו וצלע"ג

והנה הרא"ש כ' עוד ראי' דאינו נאמן לעקור החזקה מדקתני מתני' ב"ב האומר זה בני נאמן ואוקמי התם במוחזק לן באחי ודוקא זה בני נאמן אבל דלי' לי' אחין אינו נאמן לעקור החזקה לגמרי, נ"ל לבאר הא דל"ק לרא"ש ממתני' דקידושין דלאמת איירי במוחזק באחי' ומתני' דב"ב מגלה למתני' דקידושין ורישא בהכי איירי ולא קתני רבותא יותר דנאמן אין לי אחים, י"ל דמתני' איירי במוחזק דל"ל בנים ואמר יש לי והה"נ מוחזק באחי' ואמר אין לי אבל מדמוקי שמואל דקמ"ל מתני' אפילו מוחזק באחי' ואמר אין לי ודוקא יש לי בנים נאמן ולא אין לי אחי' ש"מ דאינו נאמן לעקור לגמרי ואי דמתני' איירי במוחזק שאין לו בנים הו"ל לשמואל לומר דקמ"ל במוחזק שאין לו בנים וע"כ דבשני' אינו נאמן זה בני במקום מוחזק דאין לו ואין לו אחים במוחזק דיש לו כנ"ל, וראי' זו של הרא"ש כ' רשב"א וריטב' ג"כ, ולפי ראי' זו מוכח דרא"ש ורשב"א וריטב"א כולהו ס"ל דגם במוחזק שאין לו בנים אינו נאמן דיש לו, ודלא כהה"מ הלכות יבום פ"ג דצידד לומר דביש לו בנים נאמן יותר נגד חזקה דאין לו ובס' בית מאיר סי' קנ"ו כ' דנראה לו מתשובת הרא"ש כהה"מ אלא שאינו מוכרח, ולפמ"ש מוכח מרא"ש קידושין ע"פ ראיתו דאינו נאמן ועיין

ומצאתי ראיתי ישוב נכון לראי' הרא"ש דלא תקשי על דסוברים דנאמן ל"ל אחים והוא ביש"ש קידושין שכ' לאמור דאיכא רבותא יותר דמוחזק באחי ואומר יש לי בנים דנאמן דכל שטוען נגד החזקה ואומר אין לו אחים אלימא המגו בודאי הי' לו יותר לאטרוחי וליתן גט מלטעון נגד החזקה, אבל בשאומר יש לי בנים זה בקל לו לשקר שאין דבר המנגדו וה"א דטריחא לי' ליתן גט ולא לו לומר יש לי בנים קמ"ל דמ"מ נאמן אלו דבריו ז"ל ונכונים הם

ואני בעני' הכינותי וקיימתי סברא זו מנפשאי מאי בחידושי כתובות י"ט ליישב פי' רש"י שם מודה בשטר שכתב' דצריך לקיימו כ' משום דשטרו בידו נראה משום דהוי מגו נגד