כתב סופר אבן העזר קפב

שבמקום כו"נ לא נודע רק בשם זה, וראו עיניו מ"ש בס' ג"פ סי' קכ"ט ס"ק פ"ט דצריך להקדים שם נתינה הגם שהוא של לעז לשם מקום הכתיבה שהוא בלה"ק ויותר מזה ראה ראי' שני' מ"ש בג"פ ס"ק נ"ח בדאית לי' במקום כו"נ שם אחד ובמק"א שם אחר דאם הקדים שם של מק"א דפסול לכ"ע והה"נ בנדון שלפנינו ואפי' לדעת מי שסובר בחיי' ביבנט שבס"ק פ"ט מודה כאן דפסול אלו דבריו, וטרם אענה בנדון שלפנינו אבאר בקצור כל האפשר הך דינא דאם עשה טפל עיקר ועיקר טפל בכל פרטי' ומה שגזר אומר בג"פ ס"ק נ"ח ואח"כ נבוא אל המכוון בעזה"י. הנה מקור דין זה דאם פי' ב' שמות כשר בדיעבד גם לרמב"ן דפוסל אם כ' על שם העיקר ושום יוצא מריב"ש שורש פ"ג ושם נאמר דהרמב"ן ס"ל דכשר לכתחלה כיון שמפרש ב' שמות ובשכ' ושום פסול אפי' בדיעבד לרמב"ם, והנה הריב"ש כ' בשיטת הרמב"ם דפוסל בעושה טפל עיקר די"ל דוקא כשכותב ושום כהא ולא שרה וכל שום אבל מפרש אפי' לכתחלה וכן ס"ל לרמב"ן, והנה כ' די"ל כן בשיטת הרמב"ם ולפע"ד יש להוכיח כן מגמרא מדלא קמ"ל יותר ולא שרה דמתקרי' מרים דודאי איכא רבותא יותר כשפירש מדלא פירש וכלל שם עיקר בושום ואי דרוצה להשמיענו דמהני בשכולל שם הטפל בושום ול"צ לפורטו לאפוקי שיטת ר"ת הא דבר זה נשמע ממתני' דכותב וכל שום ואי ממתני' אין מוכח כ"כ די"ל דכונתו דמפרש לר"ת רשב"א לר"ת א"כ גם מהא דאמרו מרים וכל שום ג"כ לא נדע יותר מדנדע ממתני' ולרמב"ם דוכל שום בדיוק הוא דא"צ לכתוב רק וכל שום וכלשון מתני' לא קמ"ל מידי מה דלא ידענו ממתני' ועיקר הרבותא דאזלינן בתר רובא לעשות עיקר השם וגם ולא שרה וכל שום ולרמב"ם פסול הוא הו"ל לאשמועינן רבותא יותר ולא שרה דמתקרי' מרים, ועוד אי רצה להשמיענו דסגי בוכל שום לכלול שם הטפל ואפי' לכתחלה הו"ל להשמיענו תרתי מרי' וכל שום ולא שרה דמתקריא מרים ונשמע תרתי אלא ש"מ דכשמפרש ב' שמות או דליכא קפידא כלל ואפי' לכתחלה או דלכהפ"ח בדיעבד כשר. וכ"ז לפי הגרסא שלפנינו מרי' וכל שום וכו' אבל הר"ת דגרס מרים דמתקריא שרה מוכח דעכ"פ לכתחלה איכא קפידא גם כשמפרש ב' שמות וכ' הרי"ף גם לר"ת י"ל דוקא לכתחלה אבל בדיעבד כשר ובספר ג"פ מביא תשובת הראנ"ח דס"ל לר"ת גם דיעבד פסול ומביא לו חבר ממ"ש רשב"א בחי' בישוב קושי' רמב"ן על ר"ת אי במפרש מה קפידא יש בהקדמת השמות וכ' הרשב"א דגרוע כשעושה טפל עיקר דאין דרך בכך ומשמע לג"פ מתוך דבריו דס"ל לרשב"א דלר"ת אפי' בדיעבד פסול ועושה פלוגתא בין רשב"א לריב"ש בשיטת ר"ת ולבסוף כ' דדעתו נוטה כרשב"א וראנ"ח, ואני תמה איך אפשר דר"ת לעצמו ס"ל דאפי' פירש דבדיעבד פסול הא כ' רשב"א ורא"ש בשם ר"ת דהקשה לנפשי' דס"ל דאפי' לא כ' רק שם הטפל דכשר דלא גרע מחניכתו והא דמרים דמתקרי' שרה היינו לכתחלה צריך לכתוב שניהם, ואי ס"ל לר"ת דעושה טפל עיקר גרע טובא דאפי' בדיעבד פסול לא הי' צ"ל דמרים דמתקרי' שרה לכתחלה הוא מה דלא משמע כן מדכפל ולא שרה דמתקרי' מרים שהוא ללא צורך מזה נראה דקמ"ל אפי' דיעבד, ונ"ל מזה יצא לו לרמב"ם בכותב על העיקר וכל שום דפסול, ואי ר"ת הכי ס"ל במפרש למה לי' לדחוקי וע"כ דפשיטא לר"ת דבדיעבד ודאי כשר הגם די"ל דעושה טפל עיקר גרוע מלא כ' כלל, אבל לא כ"כ דיהי' פסול בדיעבד ואפשר ס"ל דשוין הם, והרי רמב"ן ס"ל דאפי' לכתחלה כשר דליכא קפידא כלל ועדיפא מלא הזכיר כלל שם א' ודי שנאמר דר"ת ס"ל דלכתחלה יש קפידא, אבל לא נעשה פלוגתא רחוקה כ"כ דאפי' בדיעבד פסול והראי' שהבאתי מדלא מתרץ ר"ת הא דמרים שרה משום דמהפך ועושה טפל עיקר כמ"ש רשב"א לפי שיטתו דסגי בחניכה ובשם הטפל לכתחלה דמהא ולא מרים שרה ל"ק דמגרע גרע שינוי כזה מלא כ' כלל ש"מ דס"ל דבדיעבד כשר וליכא פלוגתא בין ר"ת לרמב"ן רק בלכתחלה, ומינה מ"ש רשב"א בישובו קושי' רמב"ן על ר"ת אין כונתו דגרע כ"כ דאפי' בדיעבד פסול דלר"ת עצמו א"א לומר כן כמ"ש וגם ממ"ש רשב"א אח"כ לשיטת עצמו דחניכה כשר לכתחלה וגרע ממנו עושה טפל עיקר ליכא הכרעה ומשמעות דבריו דאפי' בדיעבד פסול

וליישב לר"ת דס"ל דבדיעבד אם עשה טפל עיקר כשר בשפירש ולפי גרסתו קשה מדכפל ולא שרה וכו' דמיני' הוכיח הרמב"ם דבושום בדיעבד פסול ולגרסת הר"ת דמתקרי ואי דיעבד כשר קשה כהנ"ל ומשו"ה כ' הראנ"ח דלר"ת דפסול בדיעבד כמ"ש הג"פ בביאור כונתו וקשה על הריב"ש וביותר לפי שהוכחנו דהדין עם הריב"ש בשיטת הר"ת עצמו דמוכח מתוך דבריו כן ומצאתי מקום ישוב לזה ע"פ שיטת הר"ת דלכתחלה צריך לכתוב ב' שמות עיקר וטפל כדמוכח בירושלמי ומשו"ה צריך לכתוב שם מרים ושרה לכתחלה, וי"ל אי מהא דאמרו דיכתוב מרים דמתקריא שרה לא נדע דיש קפידא בהקדמת טפל לעיקר אפי' לכתחלה והא דאמרו מרים דמתקרי שרה דאי הוי אמרו שרה דמתקרי מרים ה"א משום דכותב שם הטפל תחלה צריך להזכיר גם שם העיקר דבטפל לחוד כ"ש כשמקדומני' לא סגי אבל כשכותב שם העיקר סגי בהכי ול"צ אפי' לכתחלה שם הטפל כלל ולכן אמרו מרים דמתקרי' שרה דאפי' כותב שם העיקר וכותבו לכתחלה צריך עדיין להזכיר גם שם הטפל וה"א דאם מזכיר שתיהם ליכא קפידא איזהו עושה עיקר ואיזהו טפל לכן הוסיפו ואמרו ולא שרה דמתקרי' מרים דיש קפידא לכתחלה בהקדמה השמות וא"ש ועיי'

והנני מוסיף והולך להביא סייעתא לריב"ש בשיטת הר"ת דגם הוא ס"ל דעדיפא במפרש מכשכותב ושום לענין הקדמת השמות ולעדיפותא דפירש כ"ע מודים, והוא ממ"ש תוס' בשם ר"ת דחולק מסברא על בה"ג דאין כותבין בכל גט ושום שמא אין לו שם אחר אלא ביש לו ב' שמות כותב דמתקרי' ומביא ראי' ממרים דמתקרי' שרה. והקשה פ"י לגרס' ר"ת מה לי לחלוק על בה"ג מסברא דנפשי' והי' לו להביא ראי' מפורשת נגדו מהא דמרים דמתקרי' שרה ונדחק, ונ"ל דמהא ליכא ראי' די"ל דסגי בושום ור"ג הכי אתקן ובודאי עדיף כשמפרש וכ"כ ראשונים דודאי עדיף לפרש והא דאמרו נהרדעי שיכתוב דמתקרי' ולא קמ"ל דסגי בושום דרבותא קמ"ל דצריך להקדים שם העיקר ואי הוי נקטו שיכתוב ושום ה"א דוקא כה"ג איכא קפידא אבל במפרש אפי' לכתחלה ליכא קפידא כקושי' רמב"ן קמ"ל אפי' מפרש ב' שמות צריך לעשות עיקר השם עיקר ומ"ש ר"ת מהא דמרי' דמתקרי' שרה לאו נגד בה"ג מביא דמשם ליכא ראי' נגדו כמ"ש אלא נוסח הלשון דכותב דמתקרי ולא ב' שמות ביחד מרים שרה. ובחדושי למסכת' גיטין הוספתי עוד דר"ת מביא ראי' משם נגד בה"ג ולא סגי לי' בהכי מבלי שחולק תחלה על בה"ג מסברא דילי' דאין לכתוב בכל גיטין וכל שום שמא יש לו עוד שם, דאם ל"ל מגרע גרע ע"י שכותב וכל שום ובה"ג נ"ל דס"ל מאחר שתיקן הוא לכתוב כן בכל גיטין וידוע הוא לכל שכ"כ אפי' מי שאין לו שם אחר תו ליכא לעז ור"ת לא נראה לו שתיקן ר"ג כן מעיקרא והנה דחי' זו של ר"ת מסברא דילי' לאו דחי' לכל שיטת הבה"ג מה דס"ל ביש לו ב' שמות דכותבין וכל שום אלא במה דס"ל דבכל גיטין כותבין כן זה דוחה ר"ת מסברא ועדיין י"ל דתיקן ר"ג ביש לו ב' שמות שיכתוב וכל שום כמשמעות לשון מתני' ותיקן כן פן ואולי יש לו עוד שם אחר במק"א הגם בכל גט א"א לכתוב וכל שום שמא אין לו אבל בזה שיש לו עדיף לכתוב וכל שום לצאת מספק שמא יש לו עוד ש"א, ועוד מאחר שיש לו ב' שמות במקומות נפרדים יש לחוש גבי' יותר מבגט דעלמא וא"כ מ"ש ר"ת אחר שדחה שיטת בה"ג דס"ל דכותבין בכל גט וכל שום דהה"נ דביש לו ב' שמות כותבין דמתקרי מנ"ל דלמא תיקן ר"ג לכתוב וכל שום כמשמעות לשון מתני' דמחד צד עדיף וכל שום דכולל עוד שמות אחרים ואינו מגרע דעכ"פ ב' שמות יש לו בודאי וצ"ע, ונ"ל דלזה מביא ראי' ממרים דמתקרי' שרה דלא תיקן ר"ג שיכתוב ושום ביש לו ב' שמות מחשש כיון שיש לו ב' שמא יש לו יותר דאם תקנת ר"ג כך לכתוב משום דעדיף מחד צד לצאת ידי כל החששות אסור לשנות ולכתוב רק ב' שמות מאחר שר"ג תיקן לכתוב ושום. ע"צ היותר טוב ואיך אמרו נהרדעי שיכתוב דמתקרי כיון דא"א בלי שיכתוב ושום ואין לומר דכותב גם ושום אחר שכ' ב' שמות, והא דאמרו שיכתוב מחיים דמתקרי' שרה ה"ה בוסום לחוד סגי וקמ"ל הגם שכותב ב' שמות מפורש מ"מ יש קפידא בהקדמת השמות, אבל ושום ג"כ צריך והואיל דבר ידוע מתקנת ר"ג ואצ"ל ולא פרטו רק מה שחדשו בו דבר עיי' ר"ן שכן שיטת הראב"ד באמת הנה בודאי י"ל כן אם כתיב' ושום הגם דלית לי' עוד שם אחר אינו מגרע אפשר לפרש הא דנהרדעי כמ"ש אבל מאחר דדחה ר"ה מסברא דבכל גיטין א"א לכתוב ושום שמא ל"ל ש"א תו א"א לומר דתקנת ר"ג היא ביש לו ב' שמות דיכתוב ושום משום דיש בו תועלת מצד א' שמא יש לו עוד ש"א ואינו מגרע דהא יש לו עכ"פ ב' שמות א"כ איך אמרו נהרדעי דיכתוב מרים דמתקרי' שרה וגם וכל שום מאחר דפרט ב' שמות שוב א"א לכתוב עוד וכל שום דלמא ל"ל עוד ש"א ובלא ושום הוא נגד תקנת ר"ג, ומוכח דליתא לכל דינו של בה"ג דאפי' ביש לו ב' שמות בודאי אין חוששין שמא יש לו עוד שם אחר וכיון דאין חוששין בודאי עדיף לפרש ב' שמות ולכתוב על הטפל דמתקרי וא"ש כל דברי ר"ת וסרה קושי' פ"י וקושי' דידי והדברים עתיקים בעזרת החונן דעת להבין משפטים וחוקים.