כתב סופר אבן העזר קפא

הנה כבר כתבנו לעיל דלא מביא רשב"א ראי' מדלא תנן שם אביו ואביהם דא"צ להזכיר ואפי' לכתחלה דאי תימא לכתחלה צריך ממילא שינוי שמו פוסל וע"כ דלכתחלה ל"צ שם אביו ואבי' דאין מזה ראי' כלל כמ"ש בתה"ד דהכל בכלל וכמ"ש אני בדחי' ראי' זו וכוונת רשב"א דלא קתני שם אביו ואבי' דלא מפורש נגד זה וי"ל דהא דמספקא לרשב"א דאפשר דא"צ לכתוב שם אבי' דוקא בשם אביה מספקא לי' דאפשר לכתחלה כשר דליכא חשש לעז כ"כ האי כמ"ש אבל בשם אביו אפשר דפשיטא לי' דחוששי' ללעז ואפשר אפי' בדיעבד פסול אלא ממ"ש בתשובה אחרת במי שבא מארץ מרחקים ולא נודע שם אביו אם לא כ' כשר והגע עצמך הי' גר או שתוקי מה תדע איזהו שם אביו שיכתב נראה דגם בשם אביו ס"ל דכשר, ויש לדחות דהתם שאני דאין לעז כ"כ דהא אפשר דלא כתבו שם אביו משום שהוא שכיח ממנו ומנ"ל להוכיח דאחר גר או אסופי כתבו אלא היכא דיודע שם אביו לא יתלו לומר דשכוח ממנו דלא שכיח שישכח וגם אפשר וקרוב שיתודע דיודע דהא עומד לפנינו ויודע ואיכא בשם אבי המגרש לעז גמור ובאבי האשה לעז כ"ד דלרא"ש פשיטא לי' דלכתחלה לא ולרשב"א מספקא לי' אבל בדיעבד לכ"ע כשר אבל בשם אביו אפשר פשיטא לרשב"א דלכתחלה לא ואפשר אפי' בדיעבד פסול אבל בתשובה אחרת שאין המגרש יודע שם אביו וכן אומר בפה מלא ואחר הבירור יתודע האמת לא חיישי' שיתלו כי גר או שתוקי כתבו מדלא נזכר שם אביוכיון דיש לתלו' שכוח הוא לפניו ויתלו בשכחה או יתברר להם דאמת כן הוא כה"ג ס"ל אפי' בשם אבי המגרש דל"ח ללעז ואפי' לכתחלה, ועיי' סברא כזו בר"ן ספ"ק דע"ז לענין חשש מ"ע דאפי' שדה העומד לאריסות אם אינו באריסות לא יתלו דבהתירא עביד באריסות כמו במרחץ דלאריסות' עביד דשם כשיעמדו על הבירור ידעו כי בהתירא עביד משא"כ כשאינו באריסות באמת לא נסמוך שיאמרו דבהיתר עביד הגם דרגיל ושכיח ואע"פ שאין הנדון דומה לראי' זכר מיהא איכא וכ"ש הוא דיש לחלק במה שלפנינו כעין חילוק זה וכנ"ל, ובג"פ הקשה ב' תשובות דסי' קע"ז ובתשובה אחרת אהדדי ותירוצו רחוק להעמיס בכונת הרשב"א שבתשובה אחרת, ולמ"ש לא סתרו אהדדי כלל ועיי'

וכשאני לעצמי הי' נ"ל דבשמות איש ואשה עצמו יש לחלק בחלוקא רבה בין שם האיש דהוא מדאוריית' ובין שם האשה שאינו אלא מדרבנן וממילא יצא לנו הפרש בשמות אבות והוא ע"פ רמב"ן ור"ן דס"ל דשמות איש ואשה מדאוריית' בעי למכתב דאל"ה ליכא ספירת דברים והרבה מן הראשונים ס"ל דשניהם מדרבנן ול"ל דפסול משום דאין כאן ספירת דברים ר' ולולי שאיני כדאי להכניס ראשי בין ההרים גדולי' אפי' של אחרונים כ"ש וקו"ח בין הראשונים הי' נ"ל להכריע בין שמו לשמה דבהעדר שם האיש בגט לא נראה ונקרא מתוך הגט מי הוא המגרש אשה זו שיש גט זה בידה אבל כששמו כתוב בגט ומוסרו לידה כיון שהגט מסור בידה כל הריאהו בידה וקורא בו יודע כי מבעלה קבלתו לגרושין דלאבידה ל"ח ואם הי' חשש נפילה ופקדון גם כשכתוב בו שמות שניהם אכתי לא ידענו אם לגרושין נמסר אלא דלכ"ז ל"ח אלא שנמסר מידו לידה לגרושין ויש בו די באר כששמו כתיב בו אני פלוני מגרש אשתי מי היא אשתו זו שהגט בידה היא היא אשתו ולה מדבר ואומר ספירת דברים אנת אבהתי תהי' מגורשת ממני פלוני וסגי לר"א דל"ב מוכח מתוכו ושמו לספירת דברים הוא דאתי וסגי בשמו לבד כן הי' נ"ל לולי דדעת ראשונים לא כן הוא ולא לחלק יצאו בין שמו לשמה. ולמ"ש דחוי' ראי' אחת של ראיות דר' יואל שמרדכי ר"פ כל הגט דמביא ראי' דא"צ לכתוב שם איש ואשה מר"פ כה"ג כתב לגרש הגדולה לא יגרש הקטנה הא גדולה מצי לגרש הא אינו ניכר מתוך הגט איזהי מנשיו כיון דשמותיהן שוות ש"מ דשמות לא מעכבו והיא ראי' הותר חזקה שבראיותיו שם כאשר יראה הרואה בטיב מן, ולמ"ש לא מוכח משם רק דשם אשה אינו מעכב אבל שם איש מנ"ל ועיי'

ויש לו סמוכים לדברי מירושלמי פ"ג דגיטין שהבאנו לעיל (חב לכר כ' אנא אני פליני מגרש חת אשתי כשר וכא ש חשתי שניבי ועני משה הרגיש בזה והיסיף אשתי שר לש קצכל חבל בהה" ייבית הי שלוי בגדסח שהיא הפכיני ואפשר לאיי : והבנת דבן דייי הכי וכפי הנרסח רשם דרשה ח"ג לכתוב ועכ"פ בהיבבר כשר הטעם

וח"ל כר"ח וע"כ) א בעי עדים והו"ל להזכיר העדים ג"כ דהא מודיע לן יכל לקצר בכתיבת גט וכשר כשכותב אני פלוני וכו' והו"ל לומר ופלוני ופלוני עדים וע"כ דלר"א קאי דל"ב ע"ח ולדידי' סגי בשם איש בלבד ורשב"א ור"ן ורמב"ן דס"ל דשם איש ואשה דאורייתא צ"ל דהי' להם הגרסא מגרש אשתי פלונית ולפי הגרסא שלפנינו שהיא גרסת הה"מ מוכח כדכתיבנא ועיי'

ודע דמן ירושלמי הנ"ל קשה טובא על שיטת רבינו יואל דל"ב שמו ושמה מדאורייתא ואפי' מדרבנן רק לכתחלה והא מדאמר אפי' כותב אני פלוני וכו' כשר מוכח דבלא"ה אם לא כ' אני פלוני פסול בדיעבד ואין לומר דס"ל כר"מ והי' לו הגרסא אשתי פלונית אי כר"מ ס"ל הול"ל ופלוני ופלוני עדים, וי"ל דאפשר דס"ל כר"מ ובלא עדים כגון שכ' בכתב ידו דכשר כשאין עליו עדים עיי' גיטין פ"ו ע"א ורש"י במתני' ופ"י שם ואפי' חתימת ידו א"צ ועיי' תוס' ג' ע"ב ד"ה ג' גיטין וכו' דמבואר דכ"י מהני כר"מ אפי' בלי חתימת ידו ועיי' פ"י שם מלתא בטעמא וא"ש

ולפי הגרסא שלפנינו בירושלמי ולפמ"ש דקדוק ותני אני פלוני צריך לכתוב ואל"ה פסול יש לפרש האמור בירושלמי אח"כ וז"ל ואתי' כמר ברי' דר' אילא פירש פסול לא פירש כשר והמפרש כ' דקאי אלפני פניו דאמר שם נקרע קרע ב"ד פסול ואם לא נקרע כ"כ כשר וע"ז אמר ואתי' כר"א פירש פסול היינו שנקרע לב' קרעים ופי' זה מזה פסול לא פירשו כשר ופי' זה דחוק ורחוק לרחק המקורבים ולפרש דקאי אדלעיל מיני' ובהג"ה מועטת שהגרסא מוטעת טעות דשכיח נ"ל דגרסא הנכונה פירש כשר לא פירש פסול וקאי אדסמוך דאמר דאם כ' אני פלוני כשר ואל"ה פסול מביא דאתי' כדר"א דאמר פירש היינו שפירש שמו כשר, ואם לא פי' ולא כ' אלא אני פסול וכן י"ל לפי גרסת רשב"א וקאי על שם איש ואשה אם לא פי' שניהם פסול ולגרסא שלפנינו א"ש ביותר דהא בדברי ר"א אין במשמע שצריך שמה ג"כ. ויש אתי מקום סמיכה לעשות סמוכים לדברינו לחלק בין שם איש ואשה מש"ס דילן ל"ד ע"ב מדשלחו לי' ב"א הבאים משם לכאן שמו יוסף וקוראי' לו יוחנן האיך מגרשין נשותיהן משמע דא"א לגרש ואם גירש פסול ומדאמר עמד ר"ג והתקין משמע דאינו אלא תקנתא בעלמא משום לעז וכבר הרגיש הר"ן בזה ועיי' פ"י עוד יש להבין הא במתני' קתני בראשונה היו משני' שמו ושמה וכ' הרא"ש ור"ן למה שינוי שמו ושמה דהוצרכו לתרתי ולמה שלחו ושאלו שמו יוסף וקרו לי' יוחנן ולא הזכירו משינוי שמה ותקנת ר"ג היא בתרתי איש פלוני וכל שום אשה פלונית וכל שום וכ"ז מידי דבעי ישוב היא, ומצאנו מקום ישוב לכ"ז ע"פ דברינו דיש קפידא מדאורייתא שיכתוב שם איש ושם אשה רק מדרבנן ולכתחלה וכיון שעיקר כתיבת השם מדרבנן הגם דשה"ש גר"ע מלא כ' כלל אבל שה"ש כזה עדיפא מלא כ' כלל כמ"ש תוס' כ' ע"א והא"ש דשלחו ושאלו רק על שם האיש שנשתנה בשה"ש כזה האיך מגרשי' דשם איש מדאורייתא ופוסל שה"ש כזה אפשר מדאורייתא או לכה"פ מדרבנן אפי' בדיעבד ואיך יגרשו אבל על שם אשה לא שאלו אי דפשינא להו דאין קפידא בשה"ש כזה כיון דעיקר כתיבת שם אשה רק מדרבנן, או דס"ל דעכ"פ בדיעבד כשר עמד ר"ג והתקין שיהיו כותבין איש פלוני כתר לשון התקין הגם דמעיקר הדין פסול זהו דוקא בשם שוב ב בשם אשה אינו רק תקנתא בעלמא משום חשש לעז כשן נקוט בהאי לשנא דתקנתא משום איש ואשה ומיושבי' כל ה קרים ומיושב ג"כ קושי' פ"י מלקמן כ"ו ויש להאריך והקצרתי

היוצא לנו כי שם אשה קיל טובא משם א"כ שזה דאורייתא וזה דרבנן ובקל וממילא יצא לנו חילוק בין שם אבי איש לשם אבי אשה דאפשר דאפי' לכתחלה א"צ ועכ"פ בדיעבד כשר לכ"ע, הגם דראשונים לא נחתי לחלוק שחלקנו, מ"מ חזי דברינו לצרופי למ"ש תחלה לחלק מסברא בין שם אבי האיש לאשה ועולה יפה ע"פ שיטת הראשונים ובנדון שלנו דהספק בשם אבי האשה, בודאי יש לסמוך ולהתירה בגט א' בשם ראשון ולא משם החולי שנשתקע במקומות שהוא עתה שהוא מקום נתינה וכתיבה ואפי' במקומות שהי' תחלה לא נשתקע שכתבנו שיש מקום לומר הגם דבכ"מ אין חוששי' כ"כ לשם שיש לו במק"א דלאו מקום כתיבה ונתינה אבל בשם חולי אפשר יש לחוש מכ"ש שהיא חוזרת נדרה במקום זה שיש עוד חומרת תשובת מג"ש דמביא' בטיב גיטין כ"ז בשם איש ואשה עצמה או בשם אביו אבל בשם אביה נ"ל בטח דאין לנו לחוש לכ"ז בטוח לבי לא אירא בעזרת חונן דעת ועוטה אור בתורה ליושבי שער קולעי' אל השערה ולא יחטיאו במהרה

ונבוא מן האב אל התולדה נשית פניני לספיקת מעכ"ת נ"י בשם המגרש שלא נודע במקום כתיבה ונתינה שהם במקום אחד שאינם דרים שם אלא שם פאל ליב ובמקום דירתם נודע וידוע לכל בשמותיו, אם להקדים שם פאל ליב כיון