כתב סופר אבן העזר קעט

יו"ד סי' ר"ל הגם בחו"מ סי' ר"ח פסק דאי עביד מהני, הלא הסמ"ע וש"ך נקטו לעיקר כמרדכי דנשבע שלא למכור אי עביד ל"מ וה"ה בזה וא"כ סגי בשבועתו לחוד גם שתפייסנו לעבור על שבועתו ל"מ ומ"מ נ"ל לכתחלה טוב להשביע שניהם לאשר שיש פוסקי' דאי עביד כה"ג באיסור מהני מ"מ בנדון שלפנינו דכבר נעשה מעשה ודיעבד הוא אחר שיקוים חתימ' העדים כדין וכראוי' נלפע"ד להתיר האשה יענטל בת ר' משה יהוד' שהיתה נשא' לר' שמחה בן ארי' יודא להנשא לאחר ותתנסבא לכל גבר דתצביין וד' יצילנו משגיאות, ויזרנו מתורתו נפלאו' ויעשה עמנו לטובה אות, ויביא האובדי' והנדחים יחד לארץ נכוחות, הכ"ד כותב בחפזון רב דש"ת חותם בברכה. הק' אברהם שמואל בנימין סופר. תשובה ע"ו שיל"ת פ"ב נגהי ליום ד' יו"ד מ"ח לסדר והוא מתן לאל

עליון וצויתי את ברכתי לפ"ק ברוך אברהם לא"ע, כהן שדעתו יפה, מנופה בנפה, ה"ה מע"כ תלמידי חביבי הרב המאוה"ג מלא עתיק, מעיין ומזקק, בוחן ובודק, חרוץ בעל פיפיות מלא וגדוש כש"ת מו"ה אברהם אייבעניטץ הכהן נ"י אב"ד בק"ק גירבא יע"א

גי"ה קבלתי בעש"ק העבר, ולא הי' אפשר לשום עין על שאלתו להיות עוסק ובא במלאכת כתיבה תמה כותבת הגסה תשובה ארוכה בענין חומר דא"א והרב השואל דוחק השעה, לכן אחרו פעמי תשובתי אל מעכ"ת ני עד היום אחר עיון כפי מסת הפנאי כי באתי אל העיון יום אתמול בהפסקות ענינים הרבה. והנה נפשו היפה בשאלתו ע"ד א' שבסביביו בא אליו לסדר לו ג"פ לגרש אשתו וכאשר שאלו וחקר על השמות, נודע לו שם אבי האשה ידוע במקומו לכמה אנשים בכניו פאל ליב והוא האב אומר כשהי' בימי בחרותו בסעמניץ נשתנה שמו מחמת חליו אברהם ועלה שם לתורה וגם אח"כ כשדר בעירו צעצע בשם אברהם רפאל יודא, אבל זה רבות בשנים שדר במקומות אחרות וגם במקום שדר בו כעת נשתקע שמו אברהם ועלה ועולה לתורה רק בשם רפאל יודא, ועיניו ראו מ"ש בב"י סי' קכ"ט באורך במי שנשתקע שם חליו והכל קוראים אותו בשם הראשון, ומה שקבע המחבר להלכה ורמ"א שתיק לי' די"א דצריך ב' גיטין ואשר גזר הב"ש דהעיקר דא"צ ב' גיטין, וכן נמשכו אחריו האחרונים, אבל נאמר חוץ בספר גט פשוט דנוטה למחמיר לכתחלה להצריך ב' גיטין, ועוד ראה ראי' שני' שניות מדברי סופרים בחתם סופר ח"ב מא"ע סי' כ"ז דחוכך להחמיר. ופר"מ מ"י כ' דבנדון שלנו דמקום כתיבה נתינה ודירה לא נדע כלל משם השני אפשר כ"ע מודים דא"צ ב' גיטין, הנה מ"ש ומקום דירה נ"ל כונתו למ"ש בס' טיב גיטין בדין ב' שמות שנשתנו מחמת חולי אות ב' בשם מג"ש דחושש ללעז מקום דירה שהיא דרה וחוזרת שמה אחר נתינת הגט, ובעל טיב גיטין חולק עליו מ"מ חושש לדברי מג"ש מהיות כי הורה בה זקן להחמיר, לכן כ' מע"כ דגם במקום דירה לא נודע ויפה דייק, אבל עיקר דבריו לא נ"ל דלא משמע כן מדברי ב"י בתי' ראשון דקאי שם בנשתקע לגמרי וא"י מזה ואין זכר למו רק מעת שנשתנה שמו כיון דאם היו קוראים אותו מקצת בשם השני הי' משוי' לי' עיקר לכן יש להזכירו וליתן ב' גיטין, ולפי שמסביר הח"ס בסוף דבריו דהולכים אצל איש אחר הרוב דלא נשתקע ומשום גזירה הוא בודאי אין לחלק ובנדון שלנו אפשר במקום שהי' דר שם כמה שנים לא נשתקע עדיין שם שמחמת חולי שעלה בו לתורה יש לחוש יותר באפשר. ובאמת נתינת ב' גיטין א' בשם הראשון וא' בשם השני איני יודע גט מה עבידתי' ואיך מוציאנו מידי חשש שמא הראשון אינו כראוי דיש לחוש גם לשם שני, אבל שם שני לחוד שנשתקע בודאי אינו מועיל כלום, ומה יתן הבעל ומה יוסיף בנתינת גט שני, ואין בידי כעת להטעים טעם לשבח אם לא על צד הדוחק שהוא לזכרון כי יש בשינוי שם מחמת חולי עיקר היכא דלא נשתקע ודוחק, וה' יאר עיני. אמנם כן לכ"ע אינו אלא חומרא בעלמא גם לפי תי' ראשון של הב"י וכפי הנראה שקבע תי' זה במקום קבוע בש"ע שיש לחוש לתי' ראשון ונקטו פנ"פ וא"ס בחומרא זו וכבר הורו זקנים זצ"ל ומי יחוש חוץ ממנו, אבל יצאנו י"ח בטח בהכרעת הג"פ סי' קכ"ו ס"ק פ"ב וקכ"ט ס"ק מ"ד בשם האב דרבו הדיעות דאם לא נכתב כלל דכשר בדיעבד חוץ התה"ד דמשמע דמחמיר אפי' דיעבד כל כה"ג דנשתקע שם החולי גם לגבי שמו של עצמו של המגרש ומגורשת להצריך ב' גיטין אינו רק חומרא בעלמא כ"כ האי אין לנו למנקט לחומרא בתרייתא בשם האב אלו דבריו ז"ל וציין עליהם מע"כ תלמידי הרב נ"י

ומידי דברו בענין זה הציע לפנינו תמיהתו על הראשונים דדייקו מדלא קתני רק צריך להניח מקום האיש והאשה וממתני' דשינוי שמו ושמה ולא נזכר משמו' האבות ש"מ דא"צ והוא נגד ירושלמי קידושין פ' האומר הלכה ב' וז"ל ר"א בשם ר' יוחנן סדר סמפון כך הוא אנא פלן בר פלן מקדש ליך אנת פלונית בת פלוני עכ"ל לפנינו, הרי מפורש דבעי למכתב שם האבות ג"כ וילפי' קידושין לענין כתיבת שמות כמבואר בתשובת הרשב"א שבב"י סי' ל"ב ובר"ן קידושין דאתקש הוי' ליציא' מוכח דבגט בעי לכתוב שמות האבות ג"כ

ובתחלת הרעיון עלה במחשבה לפני ליישב קושיתו די"ל דדבר זה אם צריך לכתוב שמות האבות תלי' בפלוגתא דר"מ ור"א אי ע"מ או ע"ח כרתי עפמ"ש תוס' גיטין כ' ע"א ומבואר מתוך דברי תוס' במסקנתו דלר"מ דבעי מוכח מתוכו חסרון שם איש ואשה מדאורייתא פסול, ולרבנן רק מדרבנן, ועיין ע"י שם שדבריו קלורים לעינים בביאור דברי תוס' מתחלתן ועד סופן, ודברי אלקי' חיים הנה. וכן נראה שיטת רמב"ם ועוד ראשונים דס"ל הכי ועיין ב"ש רש"י קכ"ט ואריכות הג"פ שם ביאור השיטות בזה ואומר אני לר"מ דבעי שמותי' של איש ואשה משום דבעי מוכח ומדאורייתא הוא בעי דוקא לפרש שמות האבות דאל"ה אין מוכח מתוכו דכמה יוסף איכא בשוקא וקרוב דפסול בלא"ה מה"ת ולכספ"ח יש טעם ועיקר דפסול מדרבנן, אבל לר"א דל"ב מוכח מתוכו, ושמות איש ואשה רק מדרבנן דבעי מוכח קצת ע"פ השמות. או משום לעז, יהי' מאיזה טעם שיהי' לא החמירו כ"כ שיפורשו גם שמות האבות כנ"ל, והא"ש דבירושלמי ר' יוחנן הוא דאמר סדר שמעון כך הוא ולשיטתו אזיל דס"ל לפי הפשט כר"מ דאמר אפי' ריח הגט אין בו בלא עדים, ובש"ס דילן גיטין פ"ו ע"ב מצדד דר"י ג"כ ס"ל כר"א ונדחק דלרבנן הוא דקאמר אפי' ריח הגט אין בו, וכן נדחק שם לר' ינאי כדי לאוקמי הלכתא כר"א לכ"ע. אבל הפשוט דס"ל כר"מ. וא"ש הא דר"י בירושלמי לר"מ בעי שיפרש שמות האבות בגט וה"ה בשטר קידושין, ובש"ס דילן דנדחק דר"י כר"א ס"ל דלא מובא בש"ס דילן הא דר"י דירושלמי, הגם דר"י ור"ל פליגו שם בירושלמי אי אונסא כמאן דעביד, והא ר"ל ס"ל הלכה כר"א כמבואר גיטין פ"ו ע"ב. באמת לר"ל ל"ב לפרש שמות האבות, ור"ל דשתק לי' לר"י במה דאמר סדר סמפון כך הוא לא משום דמודה לו בנוסח הסמפון שאין זה מעין פלוגתא לפלוג עליו, ור"י דרך אגב אמר סדר סמפון כך הוא פלוני ב"פ וכו' וכו' ומתנה ע"מ וכו' ביום פלן ופליגו בנאנס ולא קיים, ועל זה פליגו אי אונס כמאן דעביד אבל מ"ש ר"י פלוני ב"פ שתק לי' דתלי' אי הלכה כר"מ או כר"א דפליגו בה במק"א וא"ש נכון. ואחר ההבוננת יותר ראיתי כי לא הועלתי כלום כאשר אבאר

הנה יש בזה ד' שיטות, בה"ע ס"ל דא"צ לכתוב אפי' לכתחלה שמות האבות ורא"ש בתשובה שבטור וב"י ופסקו הש"ע דלכתחלה צריך לכתבם ובדיעבד כשר ורשב"א בתשובת ספוקי מספקא לי' אם בעי לכתחלה או לא ותה"ד ס"ל דאפי' בדיעבד פסול ועיין ביאור השיטות בגט פשוט סי' קכ"ט ס"ק מ"ג. והנה לשיטת תשובת הראש דלכתחלה בעי למכתב שם האבות לק"מ מירושלמי דהא לכתחלה צריך למכתב שם האבות בגט לא חלקו בין בין גט לשטר קידושין כיון דבעי בקידושין שמו ושמה משום דאתקשו השוו קידושין לגט בכל מילי דשמות האבות ג"כ יכתוב לכתחלה, אבל על רשב"א דמספקא לי' אם לכתחלה א"צ לכתוב שמות האבות לדידי' קשה הפשוט מירושלמי, וכ"ש דקשה על בה"ע דפשיטא לי' אפי' לכתחלה א"צ לכותבם. ולבעה"ע י"ל דס"ל לפי דקיי"ל כר"א שמות איש ואשה ג"כ רק מדרבנן ל"ב שמות האבות כמ"ש, אבל לרשב"א לא א"ש דברינו דהא הרשב"א ס"ל דשמות איש ואשה צריך מדאורייתא הגם דקי"ל כר"א כמבואר מדבריו שמביאה הה"מ פ"ג דאישות, לדידי מירושלמי הנ"ל דגם אם נימא דר"י בשיטת ר"מ אזיל הא גם לפי דקיי"ל כר"א צריך שמו ושמה מדאורייתא וה"ה לשמות אבות כמו לר"מ וע"ש. ואחר התבוננת יותר דברי האמורים אחר שדחיתים חוזרים ונראים הנה הר"ן גיטין ובקידושין פ"ק כ' דחסרון שמות פוסל מדאורייתא דבעי ספירה דברים ואם ליכא שם איש ואשה מה ספירה דברים יש דלא נדע מגט עצמו מי המגרש והמגורשת ואין כאן ספירת דברים, וכ"כ בחי' רמב"ן גיטין שם אחר ששאלה והביא דעת הוא דלהלכתא חסרון שמות איש ואשה