כתב סופר גיטין חולין צו

לחוש לכולן, ראיתי בחידושי אאמ"ו מאוה"ג זצ"ל שצ"ל דרוב דתלי' במעשה היא וגם סמוך מיעוט לחזקת כשרות דבהמה, ואומר דרב דס"ל דאין חוששין לספק דרוסה ומוקי אחזקה הגם דאיכא לברורי ולמה לא יברר צ"ל דס"ל דטרחא הוא לבדוק בחלל הבהמה וצריכי' בדיקה הטיב בשימת עין על כולו ואומר בישב לו צפורן באחד מהן דאם נחוש רק לאותו מקום צפורן ששם דרס אין צריך לבדוק רק שם מקום הצפורן ואין זה טרחא כ"כ ובקל יבדוק ויעמוד על הבירור והי' גם רב מודה שלא נסמוך על רוב כשרות ועל חזקת הבהמה ויבדוק, רק מאחר דבלא"ה רוב דורסים וכל הבהמה בספק דרוסה וכן שארי בהמות וע"כ צריך לומר דסמכינן ארובא שלא לבדוק דטריחא מילתא למבדק כולי האי ושוב סמכינן על הרוב בכולו ולא יבדוק אפי' מקום הצפורן דאיכא למתלי בכותל נתחכך וא"צ לבדוק וא"ש דאמר רוב דורסים ולכן סמך רב ואוקי אחזקה וכהנ"ל כנ"ל וק"ל. ע"ב ולישהינהו שנים עשר חודש, עיין מהר"ם שיף שנתקשה בזבחים ע"ד למה צריך ירעו עד שיסתאבו לישהינהו י"ב חודש ועיי' פלתי שהקשה ג"כ ככה, ונ"ל דל"ק דחיישי' לתקלה היינו שיקריב א' מהם, ואיתקשו א"כ ניחוש ג"כ כשירעו שיבוא לידי תקלה, ונ"ל דחשש תקלה דווקא כהא דכאן דמספק טריפה משהה אותו ואינו מוחלט לו שאסור לו ולא סילק דעתו ממנו חיישי' שיבא לתקלה וישגג בו שמותר אבל שם כיון שאומרי' שירעו עד שיסתאבו החלטנו דלקדשים אינו ראוי לעולם רק להדיוט יהי' שרי אחר שהוממו ויופדו א"כ להקריב ליכא חשש. ולהדיוט ליכא חשש דקדשים בדילי מיני', אבל כשנאמר שישהנו י"ב חודש שיתברר הטריפות שפיר איכא למיחש שיקריב ממנה קרבן לה' כנ"ל וק"ל, עיי' בספר כנפי יונה סי' פ"ד מ"ש בענין חשש תקלה על הש"ך וט"ז שם עיי"ש. ולחנקינהו ולשדינהו עיין שו"ת נב"י מ"ת חיו"ד סי' י"ג מ"ש בזה. דרוסה שאמרו צריכה בדיקה וכו' שיטת תוס' ורוב פוסקים דאם בדק בחוץ ואין ניכר לא מהני עד שיבדוק גם בפנים, והש"ך (סי' נ"ז סקל"ו] הקשה מש"ס זבחים למה לא משני טריפה היינו כגון בספק דרוסה ובדק ולא ניכר מבחוץ וצריך בדיקה מבפנים עיי' שם, ולפע"ד י"ל דוודאי מודים דאם אין ניכר מבחוץ שוב רחוק שיהי' בפנים רק משום היכי דאיכא לברורי צריך לבדוק בפנים, וי"ל עפ"י קושי' ש"ך סי' ק"י הלא בזבחים שם איכא ס"ס שמא אינו טריפא ושמא לא זה הוא ותירץ דע"כ צ"ל משום היכי דאיכא לברורי וצריך הסבר הא בקדשים ליכא לאברורי דאם יצטרך בדיקה אסור לגבוה כמו שפי' רש"י שם משום הקריבהו נא לפחתיך, וראיתי בחידושי אאמ"ו מאוה"ג זצ"ל לעיל בסוגי' דנפולה שהסביר כיון שעכ"פ להדיוט צריך בדיקה א"כ אם יקריב בלא בדיקה איכא בזה עצמו משום הקריבהו, ואומר דאם בדק בחוץ ושוב בדיקת פנים רק משום בירור כמ"ש, באופן דבלא"ה איכא ס"ס וכל עיקר הבדיקה רק לברר כולי האי לא החמירו לברר כיון שבלא תערובות ג"כ א"צ לבדוק רק משום לברר איסור בס"ס א"צ בדיקה כלל כנ"ל ומיושב קושי' ש"ך וק"ל. דף נ"ד ע"א ר"ל אמר ואלו כשרות דווקא, קשה להסביר לר"ל דנימא רישא איידי דסיפא ולא מצינו כן בשארי דוכתא רק סיפא איידי דרישא, ונלפע"ד ליישב, דבאמת לר"ל אין צריך לומר רישא איידי, הנה י"ל הא דקתני ואלו טריפות דלפי דמסיים כל שאין כמוה חיה ואמר ר"ל דכוונת מתני' דטריפה אינה חי' ולדידי' כוונת מתני' לאשמעינן שנדע סי' לטריפה כל שאינה חי' והיינו באם יש ספק שנטרפה באלו הנזכרים במשנה יוכל לברר אם תחי' או לא וע"כ דיש קביעות זמן למר למ"ד יום ולמר יב"ח ועיי' חידושי ר"ן ר"פ שכ"כ, והנה לפי שיטת רשב"א בתשובה דיתרת מתחלת ברייתו יוכל לחיות יב"ח ויותר דע"ז לא נאמר הכלל כל שאין כמוהו וכו', ונ"ל דזה ממעט אלו טריפות ומושך אסופו כל שאין כמוהו חיה היינו אלו הנזכרים פה הם כל שאין כמוהו חיה אבל ביתיר מתחלת ברייתו אין בכלל זה ואין לברר הספק באם שתחי' ול"ק כלל מאלו טריפות עיי', אלא דר"י דאמר אלו טריפות דווקא וממעט דרב מתנא ולא ס"ל כמ"ש, י"ל דלשיטתו אזיל דס"ל בנדה טריפה חי' זצ"ל איך יפסוק נגד סתם מתני' דכל שאין כמוהו חי' וצ"ע לכאורה, אלא דכבר כתב הרשב"א בתשובה סי' צ"ח דס"ל טריפה חיה מפרש מתני' כל שאין כמוהו חיה היינו שמתנוונה והולכת תמיד אבל אין קבע למיתתה תוכל לחיות כמה שנים אבל מתנוונה ולבסוף מתה עיי"ש, ולפ"ז אין לברר דבר מן כלל זה כל שאין כמוהו חיה דהא אין קבע למיתתה שנברר אם חי' שאינה טריפה ולא אשמעינן מתני' דין בזה רק הודיע לנו אמיתת הדבר, וגם אפשר ג"כ הרשב"א מודה דיתרת ג"כ מתנוונה ונחלש