כתב סופר גיטין חולין צב

מאותו הבטחה ואברכה מברכיך היינו שאותו ברכה תחול על המברך א"כ בכהנים שמברכי' ישראל יברכך ה' בממון וישמרך מן המזיקי' וכן כולם בעניני עוה"ז והצלחתו כמבואר במדרשי' א"כ תחול הברכה לכהנים אין זה ברכה חשובה לפניהם כמ"ש ולכן הבטיח ה' ושמו את שמי על ב"י ואני אברכם בפני עצמם בברכה הראוי' להם ויודע מחשבות יודע באיזה ברכה חפצים הכהנים, והן הן דברי הש"ס דמוקי לברכה דכהנים במקום ברכה דישראל היינו דמסייע' כהנא דניתן להם ברכה דכהנים היינו מה שלהם לברכה יחשב במקום ברכה דישראל היינו תחת וחילוף ברכה דישראל דלר"ע אין להם רק ברכה דישראל מה שהוא ברכה לישראל ולא לכהנים והוא מחליף במקום זו ברכה טובה מזה כנ"ל נכון וק"ל. ע"ב מה חלב המכסה קרום ונקלף אף כל קרום ונקלף פי' רש"י וכ"ש חלב שע"ג דקין כבר נתקשו גדולי אחרונים בתשובת כנסת יחזקאל ואחריו בפלתי [סי' צ"ד סק"ו] דרש"י סתר עצמו ממה שפי' לקמן צ"ג ריש מעי' באמתא בעי גרירא וזהו חלב שע"ג דקין כתב דפליגו בי' ר"י ור"ע משמע דס"ל כדס"ל לרבות חלב שע"ג קיבה ס"ל דשעל גבי דקין מותר דליכא ריבוי עליו, וכאן סובר רש"י דבשעל גבי דקין לכ"ע אסור וכ"ש מקיבה, והרבה תירוצים נאמרו בזה, ואומר גם אני הנלפע"ד ליישב, הנה בהגהות מל"מ פרק י"ג מהלכות שגגות הלכה א' ד"ה ומ"מ אף לדעת רשב"א כתב דמדין שחלב שע"ג דקין לא חייב כרת ולא מלקין עליו כיון דממועט מאת חלב המכסה ושוב מרבה מכל החלב אשר על הקרב לא מרבי' רק לאסורא כמו חצי שיעור ונסתייע מרמב"ם כן עיי"ש, הנה לדבריו שכתב להלכתא כן דפסקינן דחלב שעל הקיבה אסור ס"ל דמרבינן דקין וקיבה שניהם מרבוי דכל וממיעטי' תרווייהו מכל החלב, אבל ראה זה מצאתי בחידושי ר"ן שכתב בפלוגתא דר"ע ור"י דמאן דמרבה חלב שע"ג דקין ס"ל דאי לאו קרא שני כל החלב הוי ממעטי' מחלב המכסה אפי' שע"ג דקין לכן צריך ריבוי' לחלב שע"ג דקין ושעל הקיבה מנא לן לרבוי' ומאן דאמר להביא חלב שע"ג קיבה ס"ל חלב שע"ג דקין פשיטא לן בלא רבוי' דדמי לחלב המכסה בכל צד ומאליו נשמע דלאו דווקא חלב המכסה ולא צריך רבוי' רק לחלב שע"ג הקיבה, אלא דשוב כתב באופן אחר לפי גירסתו בבריי' דמייתי ש"ס ורמינהו חלב המכסה הקרב, ובאמת גירסא הנכונה ורמינהו כל החלב וכן מוגה בגליון ש"ס, ומהגה' מל"מ נראה שהי' לו הגירסא ורמינהו חלב המכסה עיי' בו ועפ"ז נכון אשר כתב דאפי' לדידן מרבי' שניהם מרבוי' דכל עיי' הטיב, ועכ"פ לפי גירסא הנכונה ורמינהו כל החלב וכו' ופליגו בי' ר"י ור"ע היינו כדברי הר"ן הנ"ל דלר"ע לא צריך ריבוי לדקין דממילא נשמע מחלב המכסה ולר"י צריך ריבוי לדקין וחלב הקיבה מנא לן ולפ"ז לר"ע דמרבי' חלב הקיבה א"כ דקין לא מרבוי' אתי' רק בכלל חלב המכסה הוא א"כ מלקינן עליו, ולר"י דמרבוי מכל דקין אין לוקין עליו, וא"כ הגם ששניהם מודים שחלב שע"ג דקין אסור מ"מ פליגו בי' לענין מלקות וכרת כנ"ל עיי', והא"ש דכתב רש"י כאן דכ"ש חלב שע"ג דקין דאסור דלזה לא צריך ריבוי, ולקמן כתב דפליגו בי' ר"ע ור"י היינו על דברי שמואל שאמר וזהו חלב שע"ג דקין משמע דבר הידוע הנזכר בשום מקום פי' דפליגו בי' ר"ע ור"י היינו דפליגו בי' לענין חומר איסורו אי איסור בעלמא הוא או רק רבוי' וכפקותות טובא איכא לענין תערובות וכדומה כמבואר בהגהת מל"מ שם, כנ"ל ישוב נכון יותר ממה שראיתי בספרן של צדיקי' זצ"ל עיי' וק"ל. ועוד התורה חסה על ממונם של ישראל עיי' ת"ח מה ראה על ככה להקל משום התורה חסה באיסור דאורייתא, ונ"ל לפמ"ש הר"ן הא דמספקא לר' זירא חלב חי' מאי ולא הבין טעם הדבר דלא סתם היינו דסבר דכל עיקרו דאינו סותם דרבנן הוא גזירה שמא יבוא לאוכלו, ופשוט לי' דדינא הוא מלתא בטעמא, ונ"ל שזה בעצמו הי' טעותו של רבא דאמר חדא דאמר רב ששת וכו' ועוד גם כרב עצמו רק דרבנן הוא והתורה חסה על ממונן של ישראל ולא להוסיף בגזירות שמא יב לאוכלו, והשיב לו רב דהלכתא כוותי' בלא"ה ועוד איסורא דאורייתא הוא לדידי' ודינא קאמר כנ"ל וק"ל. דף נ' ע"א אינהו מיכל אכלו לדידן מסתם לא סתם כתב תוס' ללשנא בתרא צ"ל דבניחותא קאי, ועיין פירש נכון מאוד בתורת הבית להרשב"א ז"ל, והנה לפירש תוס' קשה מאי שייכות יש הא דלא סתם לדידן להא דאינהו מיכל אכלו ואריכות שלא לצורך הוא בשלמא ללשנא קמא הי' צריך לומר אינהו מיכל אכלו לכן לדידן עכ"פ סותם אבל אם בניחותא אמר מאי לו להאריך אינהו מיכל אכלו הול"ל סתם לא סתם כיון שאין