כתב סופר גיטין חולין פא

הקשה הש"ס עליו הא אמר הלכה כסתם מתני' ומאי לי' למימר הלכה כריב"י, ונ"ל ליישב, דהנה הראשונים פליגו אי ניטל המרה כשירה או לא והנה כל הנקובי' במתני' כ"ש ניטל וכ"כ תוס', אבל במרה פליגו ועיי' ברא"ש, ולשיטה זו ניקב המרה לא דמי לדאינך דמתני' דבכולן ניקב כ"ש ניטל כולו משא"כ במרה, והנה יש להוכיח יותר כהמחמירים מדאמר ר"י ב"י אף ניקב המרה לשון אף משמע דניקב המרה דינו כמו אינך ניקבו הדקין ובדידהו כ"ש ניטל לגמרי כן מרה ניקב כ"ש ניטל לגמרי דטריפה כנ"ל, ומעתה י"ל דלכן אמר ר"י הלכה כריב"י, ולא סמך דהלכתא בכ"מ כסתם מתני', דרצה לומר הלכתא כריב"י דמרה כמו הדקין דמשמע דכ"ש ניטל המרה דטריפה כמו אינך, משא"כ ממתני' לא מוכח זה כנ"ל לישב וק"ל. ובזה יש לישב ע"ד פלפול המשך דר"י דאמר הלכה כמאן דאמר כזית להא דהלכה כריב"י ועיי' רש"י, ולהנ"ל י"ל דלכאורה יש ליישב קצת דיוק דמתני' הא נשתייר ממנו כלום כשירה כנ"ל דצריך כזית והא דאמר לא נשתייר כלום אגב אשמעינן בזה דחסרה המרה כשירה וכן הביא בהג"א באמת ראי' מזה דחסרה המרה כשירה, ובעיקר הדין דצריך בכבד כזית סמך אמתניתין דאלו כשירות, וא"כ לא קשה תרי סתמי אהדדי ול"ק על ר"י, אבל מאחר דאמר ר"י תחלה הלכה כריב"י וכתבתי הא דצריך לזה לאורוי דגם ניטלה המרה טריפה וזה לא הוי ידעינן ממתניתין, ואם נאמר דמתני' אשמעינן בהא דלא נשתייר כלום דמצד כשירה א"כ ע"כ מתני' פליג בזה על ריב"י קשה ממ"נ איך פסק כריב"י לענין ניטלה המרה, ואם לא מדייק להוכיח מריב"י דגם ניטלה המרה טריפה א"כ קשה למה לי' כלל למימר הלכה כריב"י הלא ס"ל הלכה כסתם מתני' ומקשה הש"ס ממ"נ מתרי מימרות אהדדי כנ"ל ע"ד פלפול וק"ל. והא אמר ר"י הלכה כסתם משנה, צל"ע דלמא בוודאי צריך כזית כדמפורש בסיפא דמתני' והא דקתני ולא נשתייר כלום י"ל לאשמעי' דאפי' לא נשתייר כלום מ"מ רק טריפה הוא ולא נבילה וכעין זה כתב המהר"ם שיף במתני' לענין ניקב הלב לבית הללו דה"א דה"ה שלא לבית חללו טריפה ומתני' נקט לבית חללו דאפ"ה טריפה עיי' בו, וכן יש להקשות דרישא וסיפא לא סתר וכהנ"ל, ועלקושי' הש"ס לקמן מ"ו ל"ק די"ל דאזיל למאן דמתרץ לעיל אלו אסורות קתני א"כ עדיין לא ידענו אי טריפה או נבילה בלא נשתייר כלום די"ל נבילה כנקובת הושט ופסוקת הגרגרת וע"כ מתני' לא לזה אתי לאורוי ומקשה שפיר כמובן, אבל הצ"ע איך מקשה על ר"י והא אמר הלכה כסתם מתני' והיינו בדיוק דנשתייר כ"ש כשר הלא לר"י דמתרץ לעיל דמתני' קודם חזרה י"ל כקושיתי דמתני' לא סתרו אהדדי וצע"ק. ניקב הקורקבן וכיס שלו קיים כשירה, עיי' נב"י קמא חיו"ד [סי' י"ח] מ"ש בנרקב הכיס לגמרי דכשר וכן כתב אאמ"ו מאוה"ג זצ"ל בחידושיו. דאי חליף טריפה שיטת הרא"ש דבשניהם אדומים או שניהם לבנים טריפה, וראיתי בחידושי אאמ"ו זצ"ל שהקשה למה פי' למימר חיצון אדום וכו' הול"ל א' אדום וא' לבן לאשמעינן דשניהם אדומים וה"ה לבנים טריפה, וכ"ש חליף דטריפה עיי' בו מה שתירץ, ונלפע"ד ליישב ע"פ שכתב הר"ן בשם רש"י דשניהם אדומים טריפה משום דרוסה ועיי' טו"ז סי' ל"ג בשם הב"ח, והכה י"ל דאם הי' אומר א' אדום ה"א דלאורוי היכי דשניהם אדומים טריפה משום דאמרינן דבא מכח דרוסה מקודם שנאמר שע"י חולי בא, אבל ה"א דשינוי מראה שלא ע"י דרוסה לא מגרע כלל ולא מטרף בי' וא"כ בחליף דחיצון לבן ופנימי אדום, דחזינן דחיצון לבן ואי נדרסה הבהמה ועי"ז נתהפך הפנימי לאדום איך החיצון לבן, הגם דהוא באפשר די"ל אחר שנדרס שלט חולי אחרת בחיצון ונהפך ללבן, ופנימי ע"י דרוסה אדום זה ליתא דכל עיקר שתולי' בדרוסה דשכיח יותר מע"י חולי. אבל כשע"כ נצטרך לומר ששלט חולי בושט מהיכי תיתי לחדש שני דברים חולי ודרוסה ביותר אז אומרי' ע"י חולי נתחלף החיצון ללבן ופנימי לאדום, וה"א מה שנעשה ע"י חולי לא מיטרף קמ"ל דחיצון אדום וכו' למימר דחליף טריפה שע"י חולי הוי כניקב או ניטל העורות ומיושב קושי' אאמ"ו זצ"ל כנ"ל ובזה מיושבת קושי' הת"ח לקמן מ"ו ע"ב על הרא"ש כאן דלשון חליף משמע מהיפוך להיפוך ששני עורות נתחלפו ולהרא"ש גם בשניהם שווים טריפה, והא דקאמר הש"ס חליף משום דקשה דהול"ל א' אדום וא' לבן, וע"כ צ"ל כמ"ש דפא נימא חליף כשר ולכן צריך לומר חיצון אדום וכו' וע"כ דפא נימא דווקא שניהם אדומים טריפה ובחליף כשר קמ"ל דחליף טריפה והטעם דהוי כניקב וממילא ידעי' להרא"ש דגם שניהם לבנים טריפה דאין א'