כתב סופר גיטין חולין רפ

ב') אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד במדרש משלי אמרה תורה כתיב בשמאלה עושר וכבוד מפני מה בני תורה עניים כדי שלא יעסקו בדברים אחרים וישכחו התורה, וצ"ל אם כי הטעם הגון ונכון אבל עדיין קשה הא כתיב בשמאלה עושר וכבוד, ונ"ל בכוונת הענין בוודאי א"א שיהי' עושר ללומדי תורה ויפרנסו עצמם דא"כ יבטלו מלימודם ואי סייפי לא ספרא וא"א לשניה' יחד ואחז"ל לא מעבר לים היא לא בסחרכי' ובתגרכי' ולכן צריך לזבולון העוסק במסחר והוא המחזיק ללומדי תורה וזכותו ומה שראוי' לו כפי תורתו ומעשיו הטובים נותן ה' למחזיק ואחז"ל כל עולם ניזון בשביל חנינא בני וחנינא בני די לו בקב חרובין כי טוב מעט לצדיק אינו מבקש מותרו' וזכותו לאחרים ונותנים לו מעט להחיות נפשו' ושוב יש שכר רב למחזיק כי א"א ליששכר בלעדו ואמרתי שיש לרמז זה בדאחז"ל ארון נשא את נושאי' היינו הת"ח צריך למי שישא עול פרנסתו ושוב המחזיק יתנשא ע"י הת"ח כי יש שכר לפעולתו והיינו הארון הוא הת"ח כידוע נשא את נושאיו למגביה ומנשא הנושאי' אותו על שכמיהם, וכי כן יששכר וזבולון הם גוף א' כי א"א לזה בלא זה יששכר בלא זבולון א"א אם אין קמח אין תורה, וגם אם אין תורה אין קמח בעסקת מו"מ תהי' השפע ובמה יזכה העוסק במו"מ אם לא ע"י יששכר המוחזק ממנו וכדברי חז"ל סוף מס' ברכו' והוי עיקר השפע מן הת"ח והכל משלו ומידו ניתן לו בשבילו שפע בעולם ומ"מ צריך לזבולון שיעמל ויטריח עבורו ודומה לשמאל וימין אדם העיקר הימין שבו עושה כל פעולותיו והוא עיקר מעמד האדם ומ"מ צריך שמאל לסייעו לולי כן יחלש כח הימין וא"א לעמוד כך, וכן העיקר היששכר והכל משלו, ומ"מ צריך לסייע' הזבולון והוא בבחינת שמאל המסייע והת"ח בבחינת ימין והא"ש כי אורך ימים בימינה היינו שבמין הוא הת"ח אורך ימים כי צריכ' לאריכ' ימים כדי שיוסיפו דעת בכל עת ודעתם מתוספת עליה' וגם זה בנס כמ"ש לעיל, בשמאלה היינו למחזיקי המסייעי' להם עושר וכבוד כי לולי שיהי' להם בשפע א"א להשפיע לזולתם, וע"ז אמר המדרש דשאלה התורה למה בניי עניים ויותן חלקם למחזיקי' תן להם הראוי' להם לפי זכות תורתם והשיב ה' כי אם כן יתבטלו מלימודם לכן בשמאלה עושר וכבוד היינו להמחזיקים ולא להם וא"ש והבן. ולהיות כי אין קיום ללומדי תורה מבלעדי מחזיקי' המשפיעי' להם די ספוקם לכן עלינו לשבח ולהודות היום הזה אנשי קהלתינו המחזיקי' על שולחנם בחורים בכי ישיבה ה' יחיי' איש איש כפי אשר ברכו ה' ויותר והם ונשיהם ובניהם, בניהם הולכים בעקבות אבותם בימי בחרותם להחזיק ולהוזיל מכספם איש איש אשר ידבנו לבו ואכשר דרא בעזה"י מחזיקי' ומשפיעי' עתה ביותר מלפנים ולכן עלינו לתת תודה בפנים, ולא לבד הודי' בדברים רק שאנו מכירי טובה ולהחזיק טובה בהתפללינו אל ה' כמו שאחז"ל לעיל בפ' ג"ה שלחו מתם בקשו רחמים עתכלי' על אלי' דאלמלא עלי' לא קיימא אתכליא, ולכן נבקש ונחנן לפני ה' שישפיע להם כל טוב בכל אשר יפנו יצליחו וירוויחו יאריכו ימים ושנים יבלו ימיהם בטוב ישלם ה' פעלם בעוה"ז ותהי משכורתם שלימה מה' אלקי ישראל בעוה"ב, ואחז"ל גדול המעשה יותר מן העושה כי צריך תמיד גבאי החוזר תמיד להלהיב לב בני אדם לאמור הב הב חזקו ואמצו שמו ידיכ' קודש לה', ועלינו לשבח ולהודות הגבאים דחברו' שעומדי' על המשמר משמרת ה' עוסקי' באמונה כל מחשבותם לטובה לעורר לבב המתנדבים בעם הן בארוחו' על שולחנם והן להוזיל מכספם וזהבם, ונ"ל שעל שניהם אמר החכם עץ חיים היא למחזיקי' בה ותומכיה מאושר ודרשו חז"ל למחזיקי' בה אלו המחזיקי' לומדי תורה, אלא שאלו המחזיקי' צריכי' התעוררות מגבאי' המחזירי' תדיר ומשגיחי' בעינא פקיחא ולכן אמר ותומכי' מאושר היינו התומכי' אלו המחזיקי' מאושר וברכתם כפולה ומוכפלת כן יה"ר. ג') כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך, הנה בפסוק זה מוסיף עוד ברכה ברכת שלום כי אם אין שלום אין כלום ואם אין שלום בין התלמידים ח"ו אין התורה מתקיימת ואם אין שלום בין המחזיקים אין ברכתם מצוי' ואין בידם להשפיע ולכן חותם הכל ברכת השלום וגדול השלום מכל הברכות, אבל לא יהי' ברכת השלום בשלימו' עד נזכה לביאת אלי' אחז"ל כתיב הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא וכו' והשיב לב אבות על בנים וכו' אין אליהו בא אלא לעשות שלום בעולם, אז תהי' ברכת השלום בשלימות ובמלואה. ואיתא בילקוט בפ' כי תצא במצות שילוח הקן, אמר הקב"ה אם אתם מקיימים מצות שלוח הקן אני שולח לכם אליהו הנביא דכתיב הנני