כתב סופר גיטין חולין רעט

ומייתי תלתא פסוקי כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חייה, אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד, וכתיב כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך, ונפרש ונבאר כל פסוק ופסוק כיד ה' הטובה עלינו ושלשה פסוקי' אלו צריך להדדי. א') כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים כבר דקדקו חז"ל בש"ס יומא וכי יש שנים שאינם של חיים גם יש לדקדק דהול"ל ויתוספו לך שנו' חיים, ויוסיפו לך משמע דקאי על הימים, ונ"ל לפרש' הנה אין מדרך הטבע מי ששוקד על התורה יומם ולילה ויהגה בה ויחשוב בה תמיד שיהי' בריא ויאריך ימים כי מתשת כח ואחז"ל למה נקרא שמה תושיה שמתשת כח של אדם כי ההגיון תמיד מחלש האדם ביותר ואמרו ז"ל כל ימי עני רעים אלו בעלי גמרא. וכ"ש וקו"ח מי שאין לו רק לחם צר ומים לחץ כדרכו של תורה פת במלח תאכל בוודאי אין מן הטבע שירבה ימים ויעמוד במזגו, אלא שומר מצוה לא ידע דבר רע ושלוחי מצוה אינם נזוקי' והקרא מעיד כי היא חייך ואורך ימיך אבל אין זה בטבע רק בדרך הנס כי פקודי ה' ישרי' משמחי לב מוסיפי' כח ועצמה, ותחת אשר אחרי' מתענגי' במאכל ומשתה ותפנוקי' מטיילי בגנות ופרדסים והעוסק בתורה חסר כל אלה למודו משמחו ונותן לו עוז וחדוה במקו' תענוגים אלו ורפאות לבשרו, וכתיב וקוי ה' יחליפו כח נ"ל היינו שמחליפי' כח הטבע שבא ע"י תענוגי' והם משליכי' כח זה ומחליפי' אותו בהנא' רוחני' אשר עי"ז נתוסף להם כח ועצמה והיינו יחליפו כח, והנה הבטיח כי בי ירבו ימיך שלא בטבע ואין זה שכר ח"ו רק הכנה שעי"ז יותר ילמוד ויקנה שלימות וכ"ז שמזקיני' דעתן מתוספת עליהם ועי"ז ישיג יותר אורחות חיים וירבה שכרו בעוה"ב ויזכה לשנות חיי' נצחי' והיינו כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך היינו אלו הימים יוסיפו לך שנות חיים חיי' נצחי' שהוא עיקר החיותם כה כחי וא"ש. והנה צריך לברך על לימוד התורה לפניו ולאחריו ועיין בהפלא"ה בפתיחה לכתוב' שנתקשה דבברכ' הכהני' למדו ברכה שלפניו משלאחריו כשהוא שבע מברך כשהוא רעב לכ"ש, ובברכ' התורה נראה שלמדו ברכה שלאחריו מכ"ש משלפניו עי"ש, ונ"ל עפמ"ש דבריא' ואריכת ימים של הלומד תורה ומשים לילות כימים הוא שלא כדרך הטבע רק בנס, ולכן קו"ח שצריך לברך לאחריו דבשע' שמתחיל ללמוד צריך ליתן אל לבו שמוסר נפשו עליה' הגם שיודע שיחלש כחו ואמרו חז"ל שצריך להמית עצמו על התורה כן יהי' מחשבתו ודעתו אבל באמת מי שחושב כח התורה מצלת ומגנת עליו ולכן אח"כ כשכבר למד ולא הזיק לו מברך שתי' על שזכה ללמוד וגם שהגין למודו בעדו שעמד בבריאותו וחזוק גופו ולכן קו"ח שמברך לאחריו ונ"ל שזה שאנו מברכי' לאחריו אשר נתן לנו את תורתו וחיי עולם נטע בתוכינו, היינו שאופן חיות ובריאות הלומד תורה שלימודו מוסיף לו כח והוא נהנה מדבר רוחני' התורה משמח לבו הוא כעין שאחז"ל עוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתי' רק נהני' מזיו השכינה שנאמר ויחזו אלקי' ויאכלו וישתו פי' רש"י שנהנו מזה כמו אכילה ושתי' כן הדבר הזה שהת"ח נהנה מתורתו ואמונתו ויחזק באלקיו והוא מעין עוה"ב ונ"ל שזה שאמרו עולמך תראה בחייך שיהי' לו בעוה"ז מעין עוה"ב היינו כהנ"ל, וזה שאומרי' וחיי עולם היינו חיי עוה"ב נטע בתוכינו שנטע בתוכינו בעוד היותנו על האדמה יש לנו מעין עוה"ב וכהנ"ל, והיא ברכה הראוי' לברך לאחריו כנ"ל נכון. גם אנחנו נברך היום לאדונינו נותן התורה ית"ש רגלי עמדה במישור במקהלי' אברך ה' שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה שסיימנו המסכ' היום הזה אודה לה' כי זכני ללמדה מרישא ועד גמירא ברבים בתלמודי' חברים השומעי לקולינו למדנוה בעיון ובעמלה כיד ה' הטובה עלינו, בישיבה שיש בה סמיכה ישראל אשר בך אתפאר הבנים בני בני אל חי כולם אהובים כולם ברורים כולם גבורי תורה. הרבה למדתי מרבותי ויותר מחבירי ומתלמידי יותר מכולם בעזה"י, ואתן תודה לאל רועי על העבר ברוך הוא אלקינו שבראנו לכבודו והבדלנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכינו, ונתפלל על העתיד הוא יפתח לבנו בתורתו וישם בלבנו אהבתו ויראתו למען לא נגע לריק ובא כלד לבהלה הנה אחז"ל כל הלומד תורה ומשכח דומה לאשה שילדה וקוברת בנה כן הלומד תורה ויגע ומצא ושוב שכחה ר"ל, ואחז"ל לאוקמא גירסא סייעתא דשמיא, והיינו לאחר שאמר הוא יפתח לבנו בתורתו אחר וישם בלבנו אהבתו ויראתו ולעשות רצונו בלבב שלם שיהי' בשלימות בלי פגם ומחשבה אחרת להתפאר ח"ו רק בלב שלם לעשו' רצונך אלקי חפצתי ואם יהי' לבי שלם עם ה' יעזרני בל אשכח למודי והיינו למען לא נגע לריק ולא נלד לבהלה וכהנ"ל, כן יחנני ה' וירצני.