כתב סופר גיטין חולין כז

כאן י"ל דאיכא חזקה אחרת נגדה חזק' טומאה, ולכאורה צ"ע לענין מאי קאי קושי' תוס' לתירץ ראשון דלעיל דלרב אחי ב"י אזיל דל"ל חזקה מקרא, א"כ אין מקום לקושי' תוס' דכיון דידעי' חזקה ממילא ידעי' רוב כקושי' תוס' לעיל, ואי לתירץ ר"ח כהן א"כ לא מתרץ תוס' מידי דעדיין מנין לנו דרוב עדיף מחזקה דלמא משו' דאוקי חזקה כנגד חזקה, וצ"ל דתוס' קאי בתירץ ראשון דלעיל ועפמ"ש הר"ן דלא מוכח מפ"א לא רוב ולא חזקה, די"ל דשניהם יחד יצורפו ועליהם סומכי' ולא על רוב או חזקה לחוד כצ"ל כוונת תוס' אלא שקיצר, אבל עדיין לא ניחא לפ"ז מה שכתב די"ל דאיכא חזקת טומאה המנגדת עדיין מנא לן דעל רוב לחוד סמכי' בכ"מ דלמא רוב לא עדיף לסמוך עליו ורוב וחזקה יחד מצורפי' יחד ועדיפ' מחזק' טומאה, אבל רוב לחוד מנא לן דראוי לסמוך עליו דלמא רק עדיפ' אית לי' ממיעוט שלו וממילא מחזקת חזקת חיים דבהמה נגד חזקת טומאה דטמא ולכן סמכי' על חזקת חיים בצירוף רוב וצ"ע לכאורה ומוכרח אני לומר כי תוס' סובר לולי דרוב עכ"פ כמו חזקה לא היינו סומכי' על רוב וחזקה נגד חזקת טומאה דהוי אמרי' אוקי חזקה מול חזקה והרוב המסייע לחזק' חי על סברה העודפת בצד לא היינו סומכים לולי שענין רוב הוא דבר שיש לסמוך עליו עכ"פ כמו חזקה ולכן בשאוקי חזקה נגד חזקה נשתייר לנו רוב שיש לסמוך עליו בפני עצמו ושפיר כתב תוס' די"ל דכאן איכא חזקת טומאה המנגדת וממילא מוכח דסמכי' על רוב לחוד בשאר מקומו' עיי', ולפ"ז מוכח דלמסקנא דחזקה שאינה מבוררת דאינה חזקה ונשתייר רוב נגד חזקת טומאה ורובא ע"כ עדיף מחזקה אי אפשר לומר דעדיפותא דרוב לא שקיל כחזקה אחרת רק עדיפות יש לו נגד חזק' אחת ומכרעת ליזל בתר רוב דהרי כתבתי דתוס' ל"ל כן אלא כיון דאיכא דבר המנגד דבר המכריע צריך להיות ענין וסברא שיש לסמוך עליו במק"א בפני עצמו וע"כ צ"ל דרוב כמו שתי חזק' ממש ולכן רובא וחזק' יש לרוב עדיפו' על החזק' דאוקי חזקה נגד הרוב ונשתייר עוד כמו חזקה ועלה סמכי' כנ"ל, עיי' לקמן ק"מ ע"א מ"ש בשם פ"מ שהקשה מדלא הוכיח מצ"מ ומ"ש עליו בעני' וגם הבאתי שם אח"כ קושי' מספר שיח יצחק על דלא הוכיח מתקח לך דע"כ אזלי' בתר רוב דלא יוכל לבדוק האם עיי"ש מ"ש. ועיי' תשוב' הריב"ש סי' שע"ט מסופק אי רוב דוחה שתי חזקות ועיי' נב"י קמא רוצה להוכיח דרוב עדיף מב' חזקות, ולפמ"ש מוכח מדברי תוס' דסובר עכ"פ דרוב כמו שני חזקות ואם רוב נגד שני חזקות אין החזקות מכריעות ושקולים הם, אבל עדיין אין מוכח דרוב עדיף מב' חזקות כמובן עיי' בכ"ז. ובילדותי אמרתי ונדפס משמי בתשוב' אא"א זקני הגאון מה"ע איגר זצ"ל [ח"א סי' קצ"ח] דיש ראי' משיטת רש"י לקמן פ"ו ע"א דרוב תינוקו' מטפחין בשרצים והאי רובא דוחה לחזקת טהרה דעיסה וחזקת טהרה דתינוקות ואתי רוב תינוקות מטפחי' ודחי לשני חזקות אלו, ובאמת לר"ת שם דתינוקו' בוודאי טמאים ורוב מטפחי' לא מוכח מידי אבל מדתוס' לא פליג על רש"י מהאי טעמא ג"כ ורש"י סובר ע"כ כן דרוב עדיף משני חזקות נראה כי כולם מסכימים לדין זה וזה ראי' מוכרחת לכאורה ואאמ"ו מאוה"ג זצ"ל בחדושיו הביא דברי וקלסי', אלא שיש לפקפק דלמא דווקא לקמן שכבר היינו דנין על התינוקות שטמאי' משו' הרוב קודם שבא לפנינו וכבר החזקנו הרוב י"ל שוב כשבא עוד לפנינו העיסה בחזקתו אין דוחי' הרוב ואין מצרפים עוד השני חזקות, משא"כ בעובדא דריב"ש ששני החזקות כבר מוחזקי' אצלינו שאשה בחזקת א"א ובעלה בחזקת חי ושוב כשבאנו לדון דבעלה מת והוא מרוב נטבעי' במים שאל"ס מי הגיד לנו כי יודחו החזקות המוחזקות לנו מרוב זה, ובזה יש לדחות גם ראי' הנב"י מהא דאזלי' בפ"א אחר הרוב הגם דאיכא חזק' שאינו זבוח וחזק' טמא, ולזה י"ל שאני בפ"א שכבר החזקנו הרוב קודם שבא לפנינו ליקח אותה לפ"א תמיד כל הבהמו' מוחזק' נגד חזקה שאינו זבוח והיינו שוחטי' ואוכלי' אותה ושוב כשנרצה ליקח אותה לפ"א לא יודחה הרוב ולא יצורפו שני החזקות יחד, גם לזה הסכים אאמ"ו מאוה"ג זצ"ל בחדושיו לקמן פ"ו ע"א עיי' בזה. והנה שיטת תוס' ורוב פוסקי' דחזקה שאינה מבוררת אינה חזקה ובגבינה שנעשית ונמצא' פרה אחת טריפה אפי' אחר יב"ח מ"מ לא אוקמי' אחזקה, ונראה כי סובר דמשום רוב לא אתינן עלה כיון דחזינן לפנינו כי יצא בהמה זו מן הרוב שטריפה לפנינו לא ממשיכי' הרוב דעתה נטרפה כיון שרוב בהמות כשרות בשעת שחיטה וחיות וזו נטרפה היא מן המיעוט ותו אין לדון בה מצד