כתב סופר גיטין חולין רסד

ואוכלן פטור מתני' הוא, ונ"ל ליישב דש"ס מקשה לעיל מדכתיב זה יהי' משפט הכהנים מלמד שהמתנו' דעני מאי לאו להוציאו בדייני' ומתרץ עיי"ש, והנה פשטא דקרא נראה שמתכו' דין שמוציאי' ממנו וקמ"ל ר"ח דלאו הכי פירושא ופטור, והא"ש דזה לא נדע ממתני' בראשית הגז דלא כתיב משפט כנ"ל ליישב וק"ל. רבא אמר במקדש גיזה עצמה וכו' הנה הרמב"ם כתב אוקימתא דר"מ בר פטיש כפשוטו ולא הביא אוקימתא דרבא והקשה הר"י קורקס ג' קושי' א' הלא קשה קושי' ש"ס הא בעי העמדה והערכה, ב' וגם מ"ש או בהקדיש צאן ולא גיזתה לא כתב דאמר חוץ מכחישתה ג' דלא הביא אוקימתא דרבא, ובכ"מ הביא הקושי' ונדחק מאד ועיינתי בפני' בהרי קורקס, ותירץ קושיותו, על הקושי' הא בעינן העמדה והערכה כתב דס"ל כקושי' תוס' באמת הא הוי כעצי' ואבנים, ומשום דכחשי תירץ ב' תירוצי' או דס"ל לרמב"ם כדמסיק פשטי קדושה בכולה י"ל משום כחישתי לא חיישי' רק בקדשי מזבח פשטי קדושי בצמר ממילא משא"כ בבדה"ב, ולפ"ז מוכח דפשטי קדושה גם בצמר, או י"ל דס"ל לרמב"ם דמאי דקאמר ש"ס באומר חוץ מכחשתי' לאו שאומר הכי אלא דממילא מפרשי' כוונתו כך דאל"ה אסור בגיזה מפרשי' שכיוון לכך אבל בקדשי מזבח לוי יהי' שהתנה כן בפירוש לא מועיל דפשטה קדושה בכחישתה ממילא ולכן לא כתב הרמב"ם דאמר כך דסתמא כפרושו, וכי כן י"ל ס"ל דעל צמר לא אמרי' פשטה קדושה רק בכחישתה שהוא מגופה ועל קושי' ג' שלא הביא דרבא נדחק דס"ל לרמב"ם דר"י רבי' דרב הלכה כוותי' וע"כ ל"ל דרב מדלא אמר כוותי' ופסק כר"י נגד רב אלו דבריו ז"ל ויען איכא למשמע מיני' הלכתא בהא דפשטה קדושה העתקתיו ועיין עליו. ולפע"ד י"ל הא דלא חייש לכחשי' דס"ל דתלי' בפלוגתא דרב ושמואל בפ' במה מדליקי' אי חיישי' לאכחושי מצוה ופסקי' דלא חיישי' ועיי' בט"ז יו"ד סי' רע"ד ובספר בני יונה שם, ולכן לא הביא הרמב"ם דאמר חוץ מכחשתי כנ"ל וק"ל:

וליישב הא דלא הביא הא דרבא, י"ל דלכאורה יש לעיין איך אמר דיצא זה שמחוסר גזיזה פריקה וכו' הלא יוכל ליתן לכהן קודם פריקה והוא יפדנו לעצמו כמ"ש תוס' לפרוק וליתיב פי' וראיתי שהעיר בזה ג"כ אאמ"ו מאוה"ג זצ"ל, אלא י"ל דאם מצות להנות ניתנו אסור ליתן לכהן קודם פריקה דהא נהנה בשל הקדש, ואין זה מצוה דהקדש וקרבן כמו חזה ושוק שזה מצות הקרבן, משא"כ במצות ראשית הגז שאין זה מצות קרבן וצריך ע"כ לפרוק תחלה ושפיר אמר שלא חייבה תורה היכי דצריך ג' דברי' גזיזה פריקה ונתינה, והנה הרי קורקס גורס רב במקום רבא א"ש דרב יהוד' אמר רב ס"ל בר"ה כ"ח מצות להנו' ניתנו, ואפי' לגירסא שלפנינו רבא י"ל קודם שתיר' שם רבא ואמר א' זה וא' זה יצא ס"ל להנות ניתנו אמר כאן דבריו, אבל להלכתא לא יוכל להביא הא דמחוסר פריקה דפסקי' לאו להנות ניתנו יוכל ליתן לכהן קודם פריקה והוא יפרוק וכהנ"ל עיי' וק"ל. דף קל"ו ע"ב מד מתנות טריפה לא וכו' פי' רש"י דכתיב ונתן לכהן ולא לכלבו וכו' יש לעיין אי מבטל איסור לכתחלה רק מדרבנן אסור א"כ הלא יוכל הכהן לבטל חד בתרי ולאוכלו וראוי לו מקרי ועיין לעיל ר"פ תוס' ד"ה ליתב ולפרוק דס"ל דיוכל ליתן לכהן והוא יפרוק הגם שבשעה שנותן לכהן אין ראוי' לו מ"מ כיון שיוכל הכהן לפדותו ומרווח בו מקרי נתנה לכהן כי כן קשה בטריפה יוכל לבטל ולאכול, ובאמת כיון שמדרבנן אסור שוב אין ראוי' לכהן וכ"כ הפר"ח בסי' ס"א בטריפות מדרבנן כיון שעכ"פ אין הכהן יוכל לאוכלו לאו ונתן לכהן מקרי רק לכלבו, מ"מ על דרשא דקרא ונתן לכהן ולא טריפה קשה דמדאוריי' ראוי' לכהן, וי"ל דמדאוריי' באמת לא ממעטי' רק היכי דסרוח שאין ראוי כלל לאכול וממילא אמרי' עתה דכן טריפה כיון שמדרבנן אסור לבטלו, ולשון ש"ס לא משמע הכי, ויותר נראה ראי' מזה למה שחידש הנב"י תניינא חיו"ד סי' מ"ה דביבש לכ"ע מבטל איסור אסור מדאוריי' עיי"ש מלתא בטעמא וכבר הבאנוהו בדוכתא טובא בחי' לעיל וק"ל, עיין מל"מ פ"ז מהלכ' תרומות הלכה א' ועיין לעיל פג"ה לא נצרכה אלא לשמנו ובמהרש"א שם ועיין תוס' סוכה פ' לולב הגזול גבי אין ממעטי' בי"ט ותוס' ריש סוכה. אף ראשית הגז נמי נטרפה, צ"ע א"כ איך משכחת שיתחייב ליתן ראשית הגז למ"ד אין הולכי' בממון אחר הרוב אמור יאמר בעל הגז לכהן דלמא טריפה הוא וכעין מ"ש המרדכי פ' הזרוע בקונה מנכרי באופן שכשיר' שלו ואם לאו של נכרי דפטור ממתנות שלא נתברר בשעת שחיטה דאין הולכי' בממון אחר הרוב ומובא בסי' ס"א, כן בכאן וראיתי אח"כ שנתקשה בזה אאמ"ו מאוה"ג