כתב סופר גיטין חולין רמח

נבילה דלא מבעי' בכשירה דאיכא בב"ח דבר המעמיד לא בטל אפי' בנבילה דליכא בב"ח גבי ה"א דבטל קמ"ל וכמ"ש ומיושב קושי' מהרש"א הנ"ל עיין בכ"ז היטב. והנה פשיטא לי' לתוס' וראשוני' דמעמיד בעור קיבת כשירה רק בב"ח דרבנן, אבל ראיתי בריטב"א ע"ז שדחה תירץ תוס' זה ומביאו בשם ראב"ד וכתב כי נודע לו שמרתיחי' תחלה ואח"כ מעמידי' ובב"ח דאוריי' הוא, וזה פלא שפליגו במציאות, ואולי תלי' אי כ"ש מבשל או לא ואי מקרי בישול לענין בב"ח ועיין ירושלמי שבת במתני' הא ילפי והקדירה וכו' ואולי כבר כלי שני הוא בכלי שמעמידי' בו וצ"ע, ועכ"פ נ"ל דגם רש"י ס"ל כריטב"א הנ"ל דבב"ח דאורייתא הוא דלולי כן הי' צל"ע דנראה מפסקא של רש"י דס"ל נ"נ וגם מב"מ לא בטל וע"כ דס"ל גם בדרבנן נ"נ, וגם מב"מ לא בטל, ולעיל סוף סוגיא דנ"ח בפסק כתב גם בח"ש מ"מ איסור דאוריי' איכא וצ"ל מה רצה בזה וע"כ או דס"ל בדרבנן מב"מ בטל או דס"ל בדרבנן ל"א נ"נ וכיון דסובב הולך שם דחנ"נ ומב"מ לא בטל הוצרך לזה אבל ממ"ש כאן נראה דס"ל בדרבנן מב"מ ל"ב וגם חנ"נ, ואפשר י"ל דלעיל הוצרך לזה משום נ"נ וס"ל בשאר איסורי' בדרבנן ל"א חנ"נ משא"כ בבב"ח שמדאוריי' נ"נ גם בדרבנן אמרינן נ"נ וכבר כתב באחרוני' לחלק בדין זה כה"ג ולפ"ז א"ש רש"ל הנ"ל, ואי ס"ל כשיטת ריטב"א הנ"ל א"ש ביותר דס"ל דכאן בב"ח דאוריי' הוא וצ"ע. והנה הש"ך סי' פ"ז העלה דגם שכבר נעשה בב"ח מ"מ ל"א דבר המעמיד לא בטל כיון דהאי לחודא שרי וראיתי בתשובות אא"ז מ"ו הגאון מהרע"א זצ"ל בספרו כתב ראי' מוכרחת דאל"כ הלא הקיבה בלעה החלב ונ"נ כדלעיל סוגי' דט"ח דמקשה לרב משו"ה, וכיון שכבר נ"נ א"כ דבר המעמיד לא בטל וע"כ דגם בכה"ג לא מטע' דבר המעמד בב"ח אמרינן נ"נ והוא נכון ובאמת לפוסקי' דמתני' בזוז"ג לא מוכרח ועיין. ע"ב ומי חיישינן שמא ינק מן הטריפה וכו' עי' ת"ח שהקשה למה לא מקשה בפשיטות איך אנו אוכלי' חלב מבהמה אולי טריפה היא וע"כ דאזלינן בתר רוב וכן נמי בהא ניזל בתר רובא עיי' בו ותירוצו קשה להסביר, והנ"ל ע"פ קושי' הפלתי סי' מאי מקשה ש"ס מלוקחי' ביצי' הלא שם ליכא תרי מיעוטי' רק חד מיעוט משא"כ כאן יש תרי מיעוטי' מיעוט טריפה וטמאה, ונ"ל דל"ק דבביצי' איכא משום נבילה וטריפה והיינו בוודאי מיעוט נבילה מחיים היינו נקובת הושט וכדומה לא מחשב למיעוט בפני עצמו דבכלל מיעוט טריפות נינהו רק שניקב הושט וכדומה חמור שנבילה ג"כ הוא, אבל לא יגדל בשביל זה מיעוט טריפות שבא להם ע"י חולי ומקרה, אבל מיעוט נבילות היינו שנתנבלו ומתו בלא שחיטה ותמצאו בהם ביצי' ואין מיעוט זה בכלל מיעוט טריפות ומיעוט בפ"ע הוא, וכי כן איכא בביצי' תרי מיעוטי', אבל כאן בחשש שינקה ליכא מיעוט נבילות שמתה כמובן רק מיעוט טריפות ונכלל בו טריפות ונבילות מחיים או לאח"מ ע"י שנטרף והכל חד מיעוט כמ"ש ומיעוט טמאות ושפיר הקשה ש"ס מדחיישינן כאן לתרי מיעוטי' טריפו' וטמאו' ולא חיישינן לשני מיעוטי' בביצי' לטריפות ונבילות ומיושב קושי' הפלתי, והא"ש דלא הקשה מחלב שאנו שותי' ולא חיישינן היינו משום בחלב רק חד מיעוט הוא ולא חיישינן משא"כ כאן מיעוט טריפות וטמאות ולא הקשה רק מביצי', ומתרץ לבסוף טמאה שכיחי ומיושב הכל וק"ל. ועדיין יש לפקפק כיון שביצת נבילה רק דרבנן לכן לא מצרפי' למיעוט טריפות, אבל כאן שני מיעוטי' דאוריי' לכן מצרפי' והדרא קושי' פלתי הנ"ל, ועוד צל"ע אטו לא ידע דאיכא ר"מ דחייש למיעוט ולכן סתם מתני' ר"מ חייש הכא משא"כ בריי' דלוקחי' ביצי' דלא כר"מ ולא חייש למיעוט וצ"ע. ומי אמר שמואל הכי וכו' קושי' תוס' מבוארת בלא"ה יוכל להקשות אשמואל ממתני' דהכא ועיין חי' ר"ן דבר נכון וכ"כ באריכות יותר בת"ח ולפע"ד נראה ליישב, דבלא"ה ל"ק משמואל י"ל מתני' קיבת נבילה היינו שנתנבלה בחיי' ע"י נקיב' הושט וכדומה וכיון שזמן הרבה הי' החלב בתוך הקיבה א"א שלא בלע ונתמצע מגופו בקיבה הנ"ל מבהמה ולכן אסרינן ועיין בכורו' ובש"ע יו"ד סי' פ"א לענין מ רגלי' של חמור עיי"ש, אבל שמואל דאמר מפני שמעמידי' בעור קיב' נבילה והיינו וודאי לנבילה מחיים לא חיישינן רק שחיטת עכו"ם נבילה וכיון שבשעת מיתה נעשה נבילה שוב אין חשש שבלע' הקיבה מבהמת נבילה ורחוק הו כמובן לכן הוצרך לומר שמעמידי' בעור ול"ק, ולכן הוצרך ש"ס להביא דאמר כאן שחיטת עכו"ם נבילה ואיירי מתני' בנבילה בשעת שחיטה ומ"מ אסורה