כתב סופר גיטין חולין רמז

דאיכא משום בב"ח, ותירץ דהוי מותר משום ספק דרבנן לקולא, וראיתי בראש יוסף שתמה הלא באמת יהי' בנ"ט ולטעמי קפילא רק דהוי דבר המעמיד ולא בטל והלא נראה מרוב פוסקי' דרק דרבנן הוא ויהי' מותר משום ספק דרבנן להקל ולא העלה ישוב ולפענ"ד א"ש ע"פ שכתב הש"ך וט"ז בדוכתא טובא דלא אמרינן ספק להקל היכי דאיכ' ספק איסור דאורייתא רק מכח התערוב' נעשה דרבנן כגון דאיכא חד בתרי ונאמר שוב כיון דצריך ששים דרבנן ספק להקל לא אמרינן כן כיון שנולד הספק בדאורייתא וע"י תערובות הוא דרבנן וי"ל גם כאן כיון שתחלת דינו דאוריי' קיבת נבילה רק עתה ע"י ששים בטל ורבנן אמרו דבר המעמיד לא בטל לא מקלינן משום ספק דרבנן וכהנ"ל, משא"כ משום בב"ח דכולו דרבנן ע"י שרי' בצונן שפיר מקלינן מספק כנ"ל והוא פשוט והא"ש דלא תירץ תוס' בפשיטות דרצה שמואל לומר חומר איסור דאורייתא ובאמת כ"כ תוס' בע"ז דנבילה דאורייתא ובב"ח דרבנן, וי"ל כאן לא רצה תוס' בזה כיון שגם עתה רק דרבנן הוא משום מעמיד לא בטל שהוא דרבנן ולכן כתב משום ספק להקל וזה לא שייך בנבילה כמ"ש וק"ל. והנה הקשה מהרש"א לקמן דאמר והלכתא אין מעמידי' בעור קיבת נבילה קשה אפי' בקיב' כשירה אסור ונדחק, ונלפע"ד ליישב דמלקמן ל"ק, הנה לפי שיטת הר"י מיגאש ל"ק מלקמן דאמר אין מעמידין בקיבת כשירה י"ל פשיטא שכ"ז שנ"ט שאסור להעמיד רק הרבותא שאפי' ביטול לא מועיל משום דבר המעמיד ולכן אמר אין מעמידי' בקיב' נבילה היינו אפי' פחות מכדי נ"ט משא"כ בבב"ח דמותר בכה"ג ומשום מבטלי' איסור לכתחלה י"ל כיון שאין כוונתו לבטל לא אסור וגם בלא"ה דין מבטלי' לכתחלה כה"ג בשר לתוך חלב צ"ע וכבר האריך בזה אא"ז הגאון החסיד מהרע"א זצ"ל בספרו וכבר כתבו אחרונים סברא זו דמקרי אין כוונתו לבטל לענין העמדה, באופן שלשיטת הר"י מגאש ל"ק קושי' מהרש"א, אבל קשי' לתוס' דע"כ ס"ל דגם בבב"ח דבר המעמיד לא בטל וכחד שיטה שבמרדכי וצ"ל מתני' דקתני בנ"ט היינו שיש תערוב' חלב והוי זוז"ג וע"כ תוס' ס"ל כך דאל"כ לא מקשה כלל משמואל כמו שתירץ הר"י מיגאש באמת וכי כן שפיר הקשה מהרש"א. אבל נ"ל ליישב. הנה הראשונים כתבו בבב"ח דבר המעמיד בטל כיון שהיתר הוא וכיון שנתבטל אין כאן התחלת איסור, והרשב"א כתב כתיב לא תבשל דרך בישול דווקא, והנה כבר כתבתי דע"כ תוס' ס"ל דבר המעמיד גם בבב"ח, ונ"ל לולי דמסתפינא דבבב"ח גרע ואיסורא דאורייתא הוא בדבר המעמיד הנה כבר נתקשה תוס' בע"ז איך שייך ביטול בבב"ח כיון שהתערובות גורם איסור ותירץ הרא"ש בע"ז ובנדה כיון דכתיב לא תבשל דרך בישול אסרה ובלי נתינת טעם אין כאן התחלת איסור ולא משום ביטול אתינן עלה דלא שייך ביטול רק גזה"כ שלא מתחיל איסור רק בנתינת טעם ע"כ, והנה סברת דרך בישול היינו שאין דרך לבשל שני דברים יחד אם לא שיתנו טעם זה בזה דאם יאבד טעמו מה רצה בו והיינו דרך בישול כן סדר לבשל בנתינת טעם ובלא טעם ליכא התחלת איסור, ואומר לפ"ז בדבר המעמיד אם הוא באופן שמבשל כמו שנכתב לקמן או כה"ג שעושה מאכל לתיקוני בשר וחלב ומעשהו כך הוא בלי טעם רק צריך להעמדת הגבינה ודי בפחות מנ"ט או כדומה לזה בגווני דמייתי מג"א סי' תמ"ב שיטת רשב"א דמלתא דעביד לקיו' לא בטל ובאמת הכריח המג"א שם דזה רק דרבנן אבל י"ל בבב"ח דאוריי' הוא כיון שדרך בישול דבר זה בכך ולא תבשל כדרך בישול מקרי כי כן הנאתו ומכווין הבישול של כל אדם בפחות מנ"ט ג"כ וכיון שלא שייך ביטול בעצמו רק משום דרך בישול אסרה דרך נתינת טעם כדרך המתבשלי', וזה דרך בישול כך אסור בפחות מנ"ט מדאוריי' וכי כן אם מעמיד ע"י רתיחה ובישול דאוריי' הוא בפחות מג"ט וממילא בצונן ע"י כבישה דרבנן אסור בפחות מנ"ט כנ"ל לולי שלא נמצא בראשוני' דבר זה, ולעצמי הי' נ"ל נכון מסברא ועיין. ולפ"ז י"ל הא דהקשה תוס' לשמואל יאמר בעור כשירה משום בב"ח לכאורה ל"ק די"ל דאמר לא מבעי' אם מעמיד בכשירה אסור משום בב"ח ואפי' באלף לא בטל כיון דמעמיד, אפי' בידענו שאין מעמידי' בקיב' כשירה וע"פ הרוב של נבילה הוא מ"מ אסור דגם בנבילה וכל איסורי' דבר המעמיד לא בטל עכ"פ מדרבנן, אלא דתוס' הקשה שפיר לשמואל דס"ל לעיל גדי לרבות המתה וא"כ לעולם איכא בב"ח בנבילה כי כן בפשוט הי' יוכל לומר משום בב"ח וגם קיבת נבילה בכלל אבל מלקמן ל"ק דאמרינן מעמידי' בקיבת נבילה די"ל להלכתא דפסקינן אין אחע"א וגדי למעט חי' ועוף כן פסק רמב"ם ג"כ שפיר איכא רבותא בעור