כתב סופר גיטין חולין רלג

בכל יום יוכיחו וא"ש, והנה הרשב"א תירץ דאי קודם מליחה פשיטה שאוסר' וע"כ דאח"מ איירי ואשמעינן דיש בו דם, גם על זה הקשה היש"ש דאיך יוכל להקשות עליו למיסר נפשה לא קמבעי' לך דתנן אינה נאסר' למיסר חברתה נמי וכו':

דלמא למתיר נפשה לא קמבעי' לי' דמפורש במתני' ואין חילוק בין קודם מליחה ממ"נ מותר אבל למיסר חברתה לא מפורש די"ל קודם מליחה ואי הוי פשט לי' ממתני' משום דאיזו מליחה פשיטא לא הי' נוכל להקשות דלמא קודם מליחה י"ל פשיטא אבל קושי' לא נוכל להקשות עליו תפשוט כי אין זה דיוק כ"כ דפשיטא עיין בו, ונלפע"ד ליישב דרב ספרא הוכיח דע"כ אביי בנה דייק וס"ל דמתני' ע"כ לאחר מליחה או משום דאל"ה פשיטא דאינה אוסר' או כמ"ש תוס' דדרך בישול כך, דהנה המהרש"א כתב דלאסור עצמה אין חילוק בין קודם מליחה לאח"מ דלעולם אינה נאסר' אי פולטה אינה בולע' או לא פולטת כלל, ולפע"ד אינו מוכח לפמ"ש הרשב"א לחלק בבליע' שמנוני' דווקא באיכא שפע דם אינו בולע שמנונו' אבל דם אינו בולע אף שאינו פולט כ"כ, והנה באמת סברא דאיידי דטרידא למפלט דם לא בלע דם אינה פשוטה כ"כ דהא אמר ר"מ מנ"ל ממתני' נראה דאי לאו ממתני' לא הי' פשוט כ"כ ולפי מה שכבר הבאתי לעיל דברי תוס' בפסחים פ' כיצד צולין דלאח"מ לכ"ע אין בו שפע דם כ"כ וא"כ י"ל ממתני' אין מוכח דאיידי דטרידא למפלט דם אינו בולע דם רק קודם מליחה דיש בו שפע דם ומנ"ל דלאח"מ דאין בו דם כ"כ דאינה נאסרת דלמא כמו שמחלקי' בשמנונו' בין שפע דם למעט כן בולע' דם כשפולטת רק מעט ולא בשפע ואיך אביי דמסופק לאח"מ אמר בפשיטות לאסור נפשה לא אבעי' לי' וע"כ צ"ל דס"ל דמתני' בוודאי לאח"מ איירי או משום דרך בישול או דפשיטא דאינה אוסר' כמ"ש הרשב"א ואמר ר"ס שפיר למיסר נפשה לא קמבעי' לך מדקתני אינה נאסר' וסבירא לך דע"כ במליחה איירי למיסר נפשה נמי לא מבעי' לך מהאי טעמא וא"ש כנ"ל ליישב עיין. ובזה א"ש ליישב קושי' תוס' למה לא הקשה לו מתחלה דסבור דהספק בכבדא עצמה הו"ל לומר תפשוט ממתני' ולהנ"ל ניחא דלא הי' יוכל לפשוט לו ממתני' דאינה נאסר' י"ל מתני' קודם מליחה יש בו הרבה דם וספיקתו אחר מליחה ומסופק אם גם בזה נאמר כיון שפולטת אינה בולע' אבל אחר דאמר לו למיסר נפשה לא קמבעי' לי ע"כ דס"ל לאביי בפשיטו' דמתני' אחר מליחה הקשה לו שפיר כנ"ל וק"ל. ויש להקשות על תירץ רשב"א הנ"ל דאי קודם מליחה פשיטא דאוסר' ולמה לא, ולפמ"ש היש"ש דלשיטת הרא"ה דאיידי דטרידא למפלט דם בולע' שמנונות ג"כ וכל דבר חוץ מדם א"כ כשמבשל הכבד בבשר שוב נאסרה הכבד מפליטת מם שנתבשל עמו ושוב הדר בי' דהרי אין הנאסר יוכל לאסור והפלתי סי' ע"ג נתקשה להר"ן דל"ל אין הנאסר וס"ל כהרא"ה דשמנונות בולע א"כ איך קתני ואינה נאסר' הרי נאסר' מהרוטב, אלא דזה אינה קושי' די"ל שבשלה בקדירה בלא רוטב כלל אבל קשה לי על הרשב"א הנ"ל דלמא מתני' אשמעינן רבותא אוסר' ואינה נאסר' הכל קודם מליחה ובאמת אוסר' ליכא רבותא אבל אשמעינן הגם שאוסר מ"מ אינה נאסר' שוב מפליטת מה שאסרה דאין הנאסר יוכל לאסור או דגם שמנונות אינה בולע' וזה לא הוי ידענו אי הוי אמר רק אינה נאסר' ה"א היינו כשמבשל לעצמה בלא רוטב אבל כשמבשלה עם דבר אחר דאוסר שוב נאסרת קמ"ל והרי רשב"א ס"ל אין הנאסר יוכל לאסור וצע"ק. והנה תוס' נדחק לר"ת מהא דקריבי קניא בקופי' כמה מלח אלו ולא מלח הכבד, וכתב להורו' הלכה למעשה ועיין פר"ח דלפי שמתרץ פי קנה חוץ לקדירה צ"ל דבא להורות דלא אמרי' דפולט מצדדים כקושי' רשב"א עיין בו, ולפי המבואר בפוסקי' דטעמא דאין נוהגי' למלוח כבד כי נרקבת ע"י מליחה כמו שמולחי' לקדירה בשהה שיעור הראוי א"כ ל"ק על ר"ת דלכן לא מלח הכבד עמהם שאז נרקבת משא"כ לב וריאה, ופשוט. ויש לעיין לר"ת דהספק אם אסרו דוודאי בעין אסור אבל הספק בבישול כיון שאינו ניכר תינח בבשר וכבד עצמה אבל כשמבשל עם ירקו' וד"א בוודאי ניכר ונראה לעין כל שיש בו מראה דם ויהי' אסור משום מראית עין וא"כ איך פשט ממתני' דשם קאי במבשל עם ירקות ולכן אוסר' שפיר משא"כ אביי מסופק במבשל לאסור חברתה או בשר דאין ניכר כ"כ אם אוסר' וצל"ע. דף קי"א ע"א כתנאי ר"א אומר הכבד אוסרי' וכו' הנה צ"ל הא דלא פשט מברייתא הנ"ל דאוסר' די"ל ג"כ בכבדא דאסורא כמו במתני', ויש להקשות לפ"ז איך אמר כתנאי הלא י"ל גם ריב"ב ס"ל דגם שליקה פולטת