כתב סופר גיטין חולין רכב

מותר מה"ת א"כ כזית זה שנוטל מכל התערובות לא נשאר בו רק ח"ש ואינו איסור תורה כלל איך נימא שיצטרף ההיתר ויהפכו הטעם לאיסור ואינו איסור בעצמותו וכהאי סברא כ' הטה"ק בזבחים לענין היתר מצטרף לאיסור דלר"ל אינו כיון שאין כאן איסור כלל ורמוזה סברא זו בפי' פסחים בסוגי' דטעכ"ק עי"ש, וכן אני דורך על במותם בטח לפי שיטת ר"ת, אבל ר"ת לדינא אמר שפיר דח"ש דאורייתא ולכן מפרש ר"י בע"ז טעמו ולא ממשו במינו כי לר"י דח"ש דאורייתא מתהפך הכל באינו מינו, וכי כן י"ל רב ס"ל ח"ש מותר מה"ת ושפיר ממעט גדי ולא חלב, ועיין רשב"א שבועות פ' שבועות שתים בסוגיא דכולל דכ' דלא ברור אי סובר רב כר"י או כר"ל בח"ש, והא"ש דמקשה למה לוקי' בחצי זית בשר דע"כ רב ס"ל ח"ש מותר ואין מקום לדין ר"ת דאל"כ קשה למאי ממעט גדי ולא חלב וע"כ דס"ל כהנ"ל וא"ש עיין וק"ל. ואפשר לסוחטו עצמו תנאי היא יש לעיין לפמ"ש הר"ן לעיל די"ל א"ל מותר ומ"מ צריך ששים כ"ז שלא נסחט לגמרי רק דמב"מ לא הוי א"כ י"ל דאם יש בה בנ"ט דאמרו חכמים היינו בחתיכה עצמה הגם דס"ל אפשר לסוחטו מותר מ"מ צריך ששים נגד כל החתיכה כהר"ן הנ"ל ואם נסחט הכל מן חתיכה כגון שטועמי' אותה גם החתיכה מותרת, רק דמב"מ לא הוי כיון שאפשר שתחזור להיתר אינו עצמיות איסור ור"י ס"ל דהוא עצמיות איסור דאפשר לסוחטו אסור לכן דין מב"מ יש לו ולא בטל ויש לדבר בזה ולא אאריך. שמא לא ניער יפה יפה פרש"י שמא לא ניער תחלה יפה אבל ניער לבסוף כבר כתבנו לעיל דלרש"י דס"ל דגם בלא ניער כלל נאסר הכל כמ"ש הר"ן בשיטתו, א"כ אמאי צריך אבל ניער בסוף, כיון דחיישינן דלא ניער יפה תחלה, שוב יאסרו שאר חתיכות מספק גם בלא ניער בסוף וכבר ישבתיו לעיל, ועוד נ"ל לומר דהא דחיישינן שמא לא ניער יפה בוודאי יש לראות אם לבסוף כל החתיכה ברוטב חזינן שניער יפה והשואל נאמן על כך. אלא שאם ניער מתחלה ועד סוף אנו חוששי' שמא מתחלה לא ניער יפה ומה שרואים שכל החתיכה ברוטב היינו משום שניער בסוף ואז נכנס כל החתיכה אבל כשלא ניער רק מתחילה אין חשש כלל לשמא לא ניער יפה דהרי לפנינו דניער יפה ולכן צריך דווקא מתחלה ועד סוף וא"ש פרש"י תחלה לא ניער יפה ולסוף ניער ואז יש לחוש אבל כשניער רק תחילה גם לר"י אין שום חשש וא"ש ועיין, אלא דיש לעיין לפי"ז לרבנן אין מקום לחוש לשמא לא ניער יפה גם כשניער מתחילה ועד סוף מ"מ כיון שאנו רואים לבסוף הכל ברוטב שוב אין חשש דגם אם בתחילה לא ניער יפה מ"מ הי' עכ"פ לבסוף ניער ולדדהו דאפשר לסוחטו מותר לא מזיק מה שלא ניער תחילה יפה, וא"כ איך אמר רבי ודברי חכמים בשניער והיינו כפרש"י דחכמים לא חיישו ללא ניער יפה, מנ"ל הא אולי גם חכמים ס"ל דיש לחוש שלא ניער מיד יפה רק לבסוף רק לדדהו אין בזה איסור. אבל לפי דסובר רבי דאפשר לסוחטו אסור ס"ל ג"כ לחכמים לדידי' יש חשש שתחלה לא ניער יפה ואין ראי' מחכמים דפליגו בחששא הנ"ל על ר"י היינו דיש לחוש ועיין. דלמא במין במינו פליגו, כבר הרגיש בפלתי דזה דוחק דיפלגו בכאן במב"מ ואין ענינו לכאן שנתן טעם בחתיכה, וכבר פליגו ר"י ורבנן במק"א במב"מ בטל או לא, ולדידי' קשה דהו"ל למקשן להקשות ביותר, אולי לכ"ע אפשר לסוחטו אסור רק פליגו אם נחשב זה למינו משום דנעשה עצמיות האיסור או לא, וכבר כתבו הראשונים ז"ל דרב הוסיף כאן אדלעיל דמלעיל לא הוי ידעינן הגם שנ"נ מ"מ בבב"ח לא הוי מב"מ כיון ששמו בב"ח קמ"ל רב, וי"ל דרבנן פליגו וס"ל דאין זה נחשב למיגו רק כאינו מינו אבל אפשר לסוחטו אסור וצריך ס' נגד כל החתיכה ובטל דא"מ הוא, ור"י ס"ל דחשיב מב"מ כרב כיון דעצמיות האיסור הוא וצ"ע וי"ל. עד כה דברנו בביאור הסוגיא ועתה נבוא לברר וללבן שיטות הפוסקי' בעה"י. הנה רוב ככל הראשונים ופוסקים ס"ל דבבב"ח פסקי' כר"י וכרבי דנ"נ ולפוסקי' דמב"מ בטל צריך עכ"פ ששים נגד כל החתיכה וכבר בררנו לעיל שיטת ר"י ורש"י אי צריך שיהי' כל החתיכה חוץ לרוטב או אפי' מקצתה בתוך הרוטב, ולשיטת הר"י צ"ל הא דחיישינן ללא ניער יפה היינו שלא ניער מיד כ"כ בבד"ה, ולרש"י י"ל שלא ניער יפה תחלה, ולשיטת רשב"א דבלא ניער ליכא אוסר צריך דווקא ניער לבסוף לאסור שאר חתיכות דאל"כ רק חתיכה ראשונה אסור אבל שאר חתיכות מותרת ממ"נ, ולשיטת ר"ן ברש"י דבלא ניער אסור