כתב סופר גיטין חולין ריט

וא"כ לא מבעי' דרוטב אסורא דהוי מב"מ בשמא ובטעמא עם רוטב היתר ואסור, אפי' חתיכות נאסרות דהו"א דפליטה היוצא הוי לא שוה בשמא קמ"ל דאוסרת כל החתיכות ולכן לא מקשה מר"י דנימא סליק די"ל בליכא ברוטב כבד ששים נגד החתיכה ולא חתיכו' ששים נגד רוטב האיסור, אבל מרב הקשה שפיר ע"פ שיטת ר"א דרב ל"ל ע"כ נ"נ בשאר איסורים מדאמר לעיל בנ"ט ע"כ דל"ל נ"נ וכי כן לדידי' אין הרוטב נ"נ וליכא רבותא לדידי' בחתיכות שנאסרו יותר מרוטב אם ברוטב רכה איירי:

וע"כ צ"ל דנקט נאסרו החתיכות משום דרוטב איכא ששים מקשה שפיר נימא סליק והוצרך לחדש ברוטב עבה איירי ואיכא רבותא שפיר גם לרב בחתיכות יותר מברוטב דרוטב שוה בוודאי בשמא עם המוהל משא"כ החתיכו' והוצרך וכהנ"ל כנ"ל. ומאי קסבר רב וכו' כבר הקשה הר"ן הלא חדא היא אם אפשר לסוחטו מותר לא נ"נ ותירץ די"ל דאפשר לסוחטו מותר ומ"מ כ"ז שלא נפלט לגמרי אסור וצריך ששים נגד כל החתיכה וקו' הש"ס לא הוי רק מדהוי מב"מ ע"כ, והנה דוחק הוא דהול"ל אמאי הוי מב"מ, ולפענ"ד ליישב, בשנבין למה תחלה הקשה נימא פליג אדרבא ולא בירר תחילה מה קסבר רב ולהקשות אח"כ דרב אדרב דחמור יותר להקשות מלהקשות נימא פליג אדרבא וגם יש לדקדק בלשון ומאי קסבר משמע אדלעיל קאי מדמקשה בוי"ו הקישור, ונ"ל ליישב כל סיגנון הש"ס ע"ד נכון, הנה הרשב"א בתה"א מייתי מרמב"ן דווקא בבלוע בגוש נ"ל ולא לח בלח ושוב הקשה עליו מקושי' ש"ס חלב אמאי מותר נראה דגם בלח נ"נ ותירץ דבב"ח דעצמיות האיסור גם בלח נ"נ משא"כ בשארי איסורי' דווקא בגוש דאין כל עצמיות האיסור יוצא, נראה דס"ל לרשב"א דגם פליטה היוצא מגוש ונתערב בלח לא אמרי' נ"נ כיון שנתערב חלק האיסור שבפליטה לגמרי ולא מעורב במה שהי' מעורב תחילה יותר ממה שנתערב מחדש ונחלקו זה מזה לגמרי, וצ"ל הא דאוסר הפליטה כשנכנס לחתיכה אחרת משום דשם כשנתפשט בכל החתיכה פחות מששים נגד האיסור שבו מ"מ לא נפרדו היתר מאיסור שהי' יחד תחלה לגמרי רק מתפשט יחד בכל החתיכה כאן מעט וכאן מעט ומתפשט בשווה עד שבכל מקום איכא ששים נגד האיסור שבו אבל איכא בכ"מ איסור והיתר שהי' בו מתחלה ועדיין שם איסור עליו, משא"כ בלח שנחלקי' זה מזה ומתערב בין הכל והולך שם איסור מהיתר שהי' בו מעורב תחלה לגמרי כצ"ל לולי זאת לא יודע הסבר שיטה זו, וראיתי אח"כ שבפמ"ג סי' צ"ב בשפתי דעת הרגיש בזה ומסביר בקוצר דבריו כדרכו דכיון דאיכא ששים נגד כל החתיכה ביורה גדולה לכן ס"ל לרשב"א דלח כזה מותר עיין בו ודוחק והנ"ל כמ"ש ועכ"פ נראה דרשב"א ס"ל להסובר דלח בלח לא נ"נ הטעם כיון שאינו מתפשט לגמרי וס"ל הוא פלוט היוצא מחתיכה בלח כא דין נ"נ יש לו וסגי בס' נגד האיסור, רק בב"ח אסור משום שהוא עצמיות האיסור וגם כשיפרדו זה מזה לגמרי אסור מעתה אומר אני דידע הש"ס די"ל דהגם דס"ל אפשר לסוחטו מותר היינו כשיהי' נסחט לגמרי אבל כל זמן שלא נסחט לגמרי ופליטה עדיין יוצאת משני' מהיתר ואיסור או חלב ובשר יחד אוסר וצריך ס' נגד הבשר וגם י"ל למד"א מב"מ לא בטל חומרא זו יש לו דהוי מב"מ וגם להרשב"ם דגם בשאר איסורים מב"מ הוי דלא כתוס' דחולק עליו הגם שאינו עצמיות איסור רק איסור כששניהם יחד ובלא נחלק זה מזה, וכפי כן קשה כשיוצאת דרך הרוטב מתערב בתוכו ושוב לא יאסר החתיכות כיון שכבר עבר דרך הרוטב וגם לרשב"א שמיחל של איסור ברוטב מ"מ לח בלח אינו אוסר מטעם נ"נ, והיינו דקאמר הש"ס אחר שמקשה נימא דל"ל סליק והיינו דרב בכל אופן איירי אפי' באיכא ס' ברוטב נגד החתיכה מכ"ש דאיכא ס' נגד החלב ואמר אח"כ ומאי קסבר רב אי קסבר א"ל מ"מ י"ל דאוסר כ"ז שהולכי' יחד והוי מב"מ אמאי נ"נ היינו כיון שהולך דרך הרוטב ורוטב ששים נגדו א"כ שוב נעקר שם איסור מעליו אפי' ברוטב עבה ולא יאסר החתיכה כדין לח בלח, ואולי תלי' זה ג"כ בסליק כיון שיש כאן גוש ולח הלא רב ס"ל סליק, אבל באמת י"ל אפי' למאן דל"ל סליק מותר בכאן דיוצא דרך הרוטב כמ"ש הרשב"א ומשום מיחל הלא באי' יחד בלח. וע"כ דרב סובר אפשר לסוחטו אסור, והיינו דנעשה עצמיות איסור בב"ח ולכן גם בלח בלח נ"ב והא"ש דבירור איך סבר רב שייך אדלעיל ולכן אמר ומאי קסבר רב בוי"ו החיבר, ושוב הקשה ומי קסבר א"ל אסור וכו' דמהא דסבר חנ"נ לא קשה די"ל בלח לא. אבל מאחר דבירר דאפשר לסוחטו אסור ונעשו עצמיות האיסור ואוסר גם הרוטב ולכן שוב מקשה דרב אדרב אמאי מותר חלב נבילה הוא ומיושב סיגנון הש"ס על דרך