כתב סופר גיטין חולין יד

מקו' כמ"ש הפ"י והא דכר"מ ס"ל היינו כענין שגזר שאר מקומו' אטו אותו מקו', וש"ס בע"ז ר"פ כל הצלמי' דג"כ אמר ר"מ לטעמי' דחייש למיעוטא י"ל איידי דהכא קאמר גם שם כן, והא"ש די"ל דר"י סבירא לי' גם דלא חייש למעוטי דלענין גזירת שחיטה דאוריי' ל"צ לזה וכמ"ש עיי' וק"ל. דף וי"ו ע"א ור"מ לטעמי' דחייש למיעוטא עיי' ר"פ כל הצלמים ומ"ש ר"ן שיטת רמב"ן ושיטתו והי' נעלם כל זה לפי שעה מפ"י ז"ל וכתב מ"ש וצ"ע לפמ"ש תוס' בכורו' (כ' ב' ד"ה חלב) דלכן לא אמרי' לענין רוב מצוין אצל שחיטה סמוך מיעוט לחזקה דהוי כסתם ספרי דדייני והרא"ה בבד"ה כתב דהוי כל מצוים וכו' א"כ כאן במיעוט שמצאו להם דמות יונה ושחיטתן פסולה למה לא נאסר הכל מצד סמוך מיעוט לחזקה, ולפמ"ש הר"ן בע"ז שם דאין לחוש למיעוט זה כלל כיון שידוע ונקבע במקומו רק גזיר' בעלמא הוא כר"מ כיון דלדידי' מיעוט כמאן דליתא א"כ א"ש גם זה דלא שייך בכולן כלל סמוך מיעוט לחזקה כמובן וק"ל. מפני שחשודה מחלפת המתקלקל, צ"ע לשון זה הכא אין אנו חושדי' אותה שמכוונת לרע אלא לטובה מתכוונת כדאמר ר"י שרוצה בתקנת בתה ובושה מחתנה, ואיך נתן טעם שחשודה מחלפת משמע מפני שחשודה אנו חושדי' אותה שתעשה רעה, וזה נ"ל באמת הביא המקשן להקשו' דחיישי' לאחלופי ולא סלקא אדעתי' התם לטובה מכוונת כדאמר ר"י מפני שקשה לשון מפני שחשודה אלא דצ"ע לפי המתרץ מאי יענה להאי לשנא מפני שחשודה, וליישב נלפע"ד בשנדייק ג"כ בלשון ר"י דאמר שני דברי' מפני שרוצה בתקנת בתה ובושה מחתנה והרמב"ם הוציא מזה גם בעודו ארוס ואין בו תקנת בתה מ"מ בושה מחתנה, ולפע"ד נראה להוכיח מכל זה סברת הרשב"א דאם חשוד מביא לאחד דורן בשם אחר לא חיישי' לי' דלמאי ניחוש אי הביא מאינו מומחה ואומר שממומחה הוא א"כ צ"ל שרוצה להכשילו בידי' וזה כא חיישי' ואם שמשלו הוא נותן לו בוודאי הי' אומר לו דמי שנותן לחבירו רוצה שידע בו חבירו עיי' בו, ולכאורה צ"ע איך חיישי' לחמותה שמחלפת המתקלקל ומהנה לבתה וחתנה בוודאי היתה אומרת להם שעשתה עמהם טובה והחליפה ונתנה להם הטובה מה שלא היתה מחויבת דכן נראה דאיירי שלא היתה מחויבת לשלם ולהחליף רק שמעצמה עושית כן כמובן להמעיי' ואיך לא הודיעה להם כן והגם כי הרשב"א קאי בנותן לחבירו מתנה גמורה ולא הי' לחבירו אצלו כלום משא"כ שחתנה נתן לה עיסתו וקלקלה אותו מ"מ לא ידעתי למה לא שייך סברת הרשב"א גם בזה כיון שעושי' לפני' משורת הדין ומטיבה עמו למה לא תודיע הדבר, אלא די"ל כיון דחשודה היא ויראה אם תודיע שזה משלה לא יאכלו ממנו לכן אי אפסר לה להודיע, והא"ש שמפרש מפני שחשוד' מחלפת היינו דלולי שחשודה ליכא למימר שחילפה דבוודאי היתה מודיע מתנתה, אבל מאחר שחשודה היא שפיר חיישי' שחילפה ויראה להודיע כהנ"ל, אלא דע"כ צ"ל לדברי הרשב"א הגם שהחשוד ירא אם יודיע שממנו הוא לא יקבל המתנה מ"מ איכא סברא דמי שנותן לחבירו מתנה רוצה שידע חבירו ואם אינו יוכל להודיע כגון חשוד זה שירא שלא יקבל ממנו א"כ אינו נותן כלל דמה לו להנות חבירו מבלתי להודיע לו טובתו, וא"כ הדרא הקושי' גם בחמותו ולכן אמר ר"י שרוצה בתקנת בתה ובושה מחתנה דהיינו שלכן לא הודיעה טובתה שחשודה היא וירא שלא יקבל מאתה ויבא לידי הפסד ובושה היא מחתנה שקלקלה את שלו והביאתו לידי פסידא ולכן נותנת משלה גם שלא יתוודע לו כי יש בזה טובתה שלא תתבייש כנ"ל עיי', ולפ"ז י"ל לקמן דמתרץ הש"ס מורי' ואמרה בר בי' רב ליכול חמימי' וכו' ופי' רש"י אבל בנותן לשכינתו לא איכפת לה דלא רגיל אצלה, וצ"ל עדיין מידי ספיקא לא נפקא דלמא הטיבה עמו וחילפה את שלו, ולהנ"ל א"ש דבשלמא בפונדקית קתני מפני שחשודה מחלפת היינו כהנ"ל דחיישי' שהחליפה ונתנה לו הטוב והא דלא אמרה לו כן שיראה שלא יאכל כיון שחשודה והיא רוצי' שיאכל כיון שרגיל אצלה, ואם יבא להפסד שלו ולא יקבל שכה לא יתארח אצלה שנית, משא"כ בשכנתו דלא איכפת לה בו, ואם מרצונה הטוב רצתה להטיב עמו אמרי' בוודאי היתה מודיע לו וכהנ"ל עיי' וק"ל. ע"ב התם נמי מורי' ואמר תורא מרישא קאכיל והנה מסקנת הסוגי' דלחילוף לא חיישי' חוץ בחמותה ובפונדקית, ובפונדקי' פלוגתא רש"י ותוס' אם לטובה מתכוונת או לא, ועיי' בכ"מ בפי"א מהלכות מעשר הי"ב דמביא מירושלמי דפליגי תנאי אי לטובה מתכוונת או לא ועיי' ש"ך סי