כתב סופר גיטין חולין קב

הרבותא הגם שהאדימו ביותר ממה שרגילים להיות זה לא מזיק, י"ל שזה פועל ג"כ טבע מים הרותחים שיאדימו הבני מעים ביותר כי ע"י רתיחת המים הדם מרותח ויפעל אדמימות וכן הנסיון לומד כשנכנס אדם למים רותחים, וא"כ א"ש דבואלו טריפות אינו מביא מים רותחים שטריפה דא"א כרתיח' המים שיפעלו שינוי מראה מאודם לירוק או ירוק שיאדים אבל בואלו כשירות שמביא אדומים כשירה והיינו כמ"ש הר"ן הרבותא אדומים כל מיני אדמימות בכלל אפי' הן אדומים ביותר וזה שייך גם במים ושפיר מביא או שנפל למים רותח והאדים ביותר ג"כ כשר, והא"ש דכולל גם ריאה דס"ל דריאה לא שולט בה האור שתחמר ותרוק, אבל מתאדמת ביותר ע"י רתיחת האור או מים ולכן בואלו כשירות דרבותא אפי' אדומים ביותר זה שייך גם בריאה כנ"ל, או י"ל דבנפלה למים יש לחוש ששתתה מים בנפלתה למים ירדו מים לתוך פיה כשנפלה פתאום לתוך המים וכן הטבע, והנה כבר כתבתי במה שנכנס לפנים יש חשש ביותר בריאה משאר בני מעים דקלה לטרוף ולכן בואלו כשירות שמביא נפלה למים רותחים מביא ריאה ג"כ דהאדימו ביותר כשר כנ"ל עיי', ומעתה מוכח מהרוקח דווקא נפל לאש ממש איכא משום נחמרו ולא בנפל למים וכדינו של אאמ"ו מאוה"ג זצ"ל כנ"ל נכון מאוד בעזה"י. ותלמיד הגון א' אמר לי ראי' לדין של אאמ"ו מאוה"ג זצ"ל דאל"כ קשה מש"ס דזבחים ע"ב דטרח למצוא אופן טריפה שנתערבה הלא י"ל באופן ששתה מים רותחים ויש לחוש משום נחמרו, בשלמא בפשוט ל"ק לשיטות רוב ראשונים דגם בבהמה שייך משום נחמרו, א"כ יאמר הש"ס בזבחי' דנפלה לאור ויש חשש נחמרו די"ל אם בנפלה לאור ושהתה עד דנחמרו ניכר מבחוץ ג"כ, אבל קשה באופן ששתה מים רותחים וע"כ דבמים רותחים ליכא חשש דנחמרו עכ"ד, ונכון אשר דיבר. רבי אומר אפי' ניטל עיין ר"ן דלאו דווקא ניטל כולו דטריפה דצריך מקום שיכנס המאכל ולא יפול לתוך חלל הגוף ונדחק דרבי נקט ניטל מדנקטו חכמים ניקב דווקא כשר, ודוחק, שנקט רבי ניטל דמשמע כולו וליכא אופן שיהי' מותר בכולו ניטל, והי' נ"ל דביתר זפק טריפה דכל יתר כנטול דמי, וי"ל לרבי דניטל כשר ומצד עצמות חסרון האבר אינו מטריף רק שצריך שישאר מקום שלא יפול המאכל לגוף ונ"ל דיתר זפק כשר דאף דכנטול דמי מ"מ הלא אין המאכל נופל לגוף רק שלדינא כאלו האבר אינו והלכה כן הוא וניטל הזפק אינו מזיק מצד עצמיות האבר, וא"ש דנקט ניטל הזפק כשר היינו שמכח עצמותו כשר הגם דמ"מ עכ"פ צריך שישאר מקצת איכא נפקותא דיתר הזפק כשר כנ"ל וא"ש עיי' שיטת הרוקח דבנימקה האם טריפה, והתירץ הנכון אשר ראיתי בספר תפארת למשה שכתב דהרוקח ס"ל בית הרחם אין בו משום ריסוק אברים כהרמב"ם דאין בו משום נפילה ול"ל כהרמב"ם דאפי' באברים דלא מטרפא בי' מזיק ריסוק, והוכיח ע"כ דבאם איכא טריפות בניקב ונימוק דווקא ניטל כשר ואשמעינן ר"נ דמשום ריסוק אין בו דספוני משמע אבל שייך בו טריפות אלו דבריו ז"ל וש"י. ובזה י"ל הגאונים דמביא הרשב"א דהוכיח דלית הלכתא כרבי דלדידי' גם בניטל גגו כשר והרשב"א תמה הלא י"ל דכוונת רבי חוץ מגגו, ולהנ"ל י"ל דהגאונים ס"ל דמדאמר ניטל ע"כ דכוונתו לאורוי דשני זפקי' ג"כ כשר, וס"ל דאפי' מחובר היתרת בסוף הזפק מ"מ כנטול כולו דמי עיי' ט"ז סי' נ"ה ס"ק ד' וא"כ גם גגו כניטל וע"כ דרבי מכשיר ניטל כולו כנ"ל עיי' וק"ל. דף נ"ז ע"א שמוטת ירך לא העליתי ופה עסקנו בסוגי' דצה"ג לקמן פ' בהמה המקשה ויחדתי קונטרס לעצמו. דף נ"ח ע"א ביעי דטריפה שחלא קמא אסור' וכו' צ"ל למה נקט אמימר דינו בביעי דעוף ולא בולד דבהמה, ונ"ל דלל"ק אשמעינן רבותא דאפי' בביעי דאיכא סברא דכגופו דמי' ויהי' זוז"ג אסור כמ"ש המהרש"א קמ"ל דמ"מ מותר וללישנא בתרא ע"כ הוצרך לינקט ביעי דבבהמה באמת מכשיר דווקא בביצה אסור דכגופו דמי' כנ"ל והוא פשוט. התם בדספנא מארע' צ"ל איך לא ידע ר"א דיש לומר בדספנא מארג' ונ"ל, די"ל ס"ל דבדספנא מארע' איכא ג"כ זוז"ג דהא חימום הארץ צריכא לה וכאמימר צ"ל דס"ל דהוי שני גורמים שאינם שווים ועיי' פלוגתא רש"י ותוס' בע"ז [מ"ט א'] סוגי' דזוז"ג דלרש"י שני גורמים שאינם שווים הוי זוז"ג ולתוס' לא הוי זוז"ג, ולרש"י צ"ל דס"ל כיון דר"א ס"ל דזה הוי זוז"ג, וללישנא בתרא גם מאמימר לא מוכח כן כמובן לכן ס"ל להלכתא דשני גורמים שאינם שווים הוי זוז"ג כצ"ל עיי'. והנה המהרש"א נתקשה לרש"י איך הי' ניחא לר"א