כתב סופר חושן משפט צב

דכיסוי נגד ל"ת די"ט, דהא משכחת בי"ט ל"ת בלא עשה וכיון שנאמרה נגד ל"ת די"ט שוב גם באנשים דאיכא ל"ת ועשה נדחה הל"ת דהרי נאמרה העשה אפילו נגד ל"ת זו וליכא רק עשה ומשום מאי אולמא כנ"ל

ומיושב קושית תוס' חולין דבשלוח הקן דליכא אופן שתהי' הל"ת בלא עשה ואיכא מאי אולמא ממילא לא נאמרה העשה דטהרת מצורע וכדומה בציווי נגד ל"ת דלא תקח לא נדחה הל"ת לעולם וא"ש. ובזה מיושבים רוב או כל קושיות אחרונים על שיטת הריב"א

ובתוכם קושיתי מש"ס ר"ה דעשה דשופר לא נאמרה נגד ל"ת די"ט דבאנשים א"א לל"ת רק עם העשה ובנשים הרי שופר ג"כ מ"ע שהז"ג, ולא נאמרה עשה דשופר נגד ל"ת די"ט כלל ואיכא עשה ול"ת בדאורייתא נגד מצות עשה דשופר, וחזקו והעמידו רבנן דבריהם שיהי' בעשה ולא תעשה כדאורייתא. כנלפע"ד והדברים עתיקים ונכונים וברורים בעזה"י

ולסיים מעין פתיחה בברכה למען יאריכו ימיך ולמען ייטב לך, בשלהי מסכ' אמר ר' יעקב בכבוד אב כתיב למען יאריכון וכו' ובשלוח הקן כתיב למען ייטב לך הרי שאמר לו אביו עלה לבירה וכו' היכן אריכת ימים של זה וכו' אלא למען יאריכון ליום שכולו טוב ומקשה ש"ס דלמא לאו הכי הוי ר' יעקב מעשה חזי וצ"ע איך ס"ד דר"י מעצמו בלי שראה מעשה אמר כן ממחשבות לבו אם יהי' כן היכן אריכת ימיו, וגם הו"ל להקשות דלמא לאו הכי הוא כלומר מנ"ל הא, ולמה מקשה דלמא לאו הכי הוה דמשמע דקאי על מעשה שהי' דלאו הכי הוה כמו שאמר. ונ"ל דס"ד דר"י מעשה שמע מי שאמר לו אביו הבא לי גוזלות, והוכיח מזה דהיכן אריכת ימיו וכו' ע"כ ליום שכולו ארוך, ומקשה דלמא לאו הכי הוי כמו שהוגד לו שעלה ושלח האם ולקח הגוזלות לקיים מצוה הלא יש כמה דינים במצות שלוח הקן שאם לא עשה כדינא לא קיים המצוה למ"ד שצריך לשלח בכנפים אם שלח ברגלים לא יצא ולמ"ד ברגלים ושלח בכנפים ל"י ודלמא לא עשה כראוי ומי שסיפר לו לא דקדק יפה אם עשה כהלכה ואולי לא קיים מצות שלוח כדינא ועשה עבירה שלקח הגוזלות ממילא מצות כיבוד אב לא קיים ועשה מצוה בעבירה, ועכ"פ לא כהוגן עשה, וזה קושית ש"ס דלמא לאו הכי הוי דלא הכי הוי כמו שהוגד לו שקיים מצות שלוח דלמא סבור שקיים ולא קיים, ומתרץ ר"י מעשה חזא שהוא בעצמו ראה ודקדק אחריו שקיים מצות שלוח כתקנה כנ"ל וא"ש

ובדברינו אלו אתיישב לן מה דצ"ל בש"ס קדושין ל"ט ע"ב דמתרץ רבא מתני' דקדושין דלא כר"י והא דקתני מריעי' לו ר"י היא עיין רש"י שם, וצ"ע הלא ר"י מעשה ראה ומוכח ע"כ דהנכון כמה שאמר ואיך מתני' פליג על ר"י הגם דמעשה דר"י דחזה מה דחזה הי' אח"כ מ"מ הא מוכח ממעשה זה שא"א להכחיש דכוותי' הוא וח"ו מאן דמתני' מתני' דקדושין שקר בימינו, שנתברר אח"כ בראית עין לכל רואה דלאו הכי הוא, וצ"ע טובא. ולמ"ש א"ש די"ל דר"י ראה שקיים זה מצות שלוח הקן היינו לפי דעתו קיים שלוח הקן דס"ל דלא בעי לשלח עד שתצא מתח"י, או דס"ל בכנפים ולא ברגלים, ולפי דעתו הוכיח דלמען יאריכון ליום שכולו ארוך, אבל לפי דקיי"ל אפשר לא הי' מקיים מצות שלוח אין ראי' ממעשה זה כדר"י וא"ש מתני' דקדושין ודפיאה דאלו דברים שאוכלים פירותיהם בעה"ז וק"ק לעה"ב ות"ת כנגד כולם דכתיב כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים, וצ"ל לשון ויוסיפו לך הול"ל ויתוספו לך, ובש"ס יומא מקשה וכי יש שנים שאינם של חיים נ"ל כי תכלית החיים להשלים נפשו בעה"ז כדי לזכות לעה"ב חיים אמיתים נצחיים, והיינו כי בי ירבו ימיך בעזה"ז ומה תכלית של הימים ויוסיפון לך אלו הימים שנות חיים אמיתים חיים טובים, יום שכולו טוב יום שכולו ארוך כולו יום ולא חשך באור פני מלך עליון ית"ש חיים, כן יזכנו ה' יאר פניו אתנו סלה

הנה צפנתי לך חדשים שחדשתי היום, וגם ישנים שחדשתי מאז, להשביע נפשך היפה השוקקה לשמוע דברינו ויותר מה שעגל רוצה להניק וכו' יעניק לך מטובו ה' אין טוב אלא תורה, תתענג על רב טוב חיים ברכה ושלום עד העולם. הכ"ד חותנך אות"נ בלב ונפש מנשקך מרחוק מקרב הלב הק' אברהם שמואל בנימין סופר בה"ג מהראשב"ס זצ"ל