כתב סופר חושן משפט פט

לצרכי קבורה והבריא סלקא דעתך שיש לו כלום ומתני' מותר המת קתני כוונתו מדלא קתני רבותא יותר ש"מ דווקא כשגבו ועשו מצותו והותירו בלא"ה אפילו לדידי' אין לו כלום וה"נ בנדון שלנו אין לו כלום על הנותנים ויקחו כ"א חלקו בחזרה

והיתה לבאר זה דווקא אם אי אפשר לפדותו בימים ושנים הבאים, אבל אם אפשר לפדותו ואפילו ליכא רק ספק יניחו המעות אולי יש תקוה וכבר זכה בשעת גבי' כדי לפדותו, ודבר זה למדתי מתשובת הרא"ש שבב"י יו"ד סי' רנ"ג ובש"ע ח"מ סימן רפ"ג עיי"ש, ועיין כעין זה במרדכי במגילה פרק בני העיר בא' שנדר קרקע לבנות בהכ"נ ועכבוהו הכומרים דלא מצי למהדר בי' אם אין יוכל לבנות עתה שמא ירשוהו הכומרים לאחר זמן ומובא בט"ז או"ח סי' קי"ג סק"ב עיי"ש

חדא ועוד קאמינא אם ע"י עצלות המקבצים או אחר הקבוץ ע"י התעצלות העוסקים ובאים בפדיון עבר זמנו יש לצדד דליכא אומדנא של הרא"ש דלא נתנו ולא דמי לא מבעי כשנטמע בעובדא דרא"ש שהוא גרם לעצמו, אפי' במת שבמקרה הוא מ"מ איכא אומדנא כיון שנתבטל הענין ע"ד דהכי לא נתנו, אבל אם בנדון שלנו אם הם גרמו לו הגם שהמקבצים או העוסקים בפדיונו שהתעצלו המה יחידים והנותנים הרבה מ"מ כיון ששליחות הציבור נעשה כ"ז ושלוחים דעוותו אפשר ליכא אומדן דעת כ"כ שרוצים בחזרת המעות, אלא כבר הבאנו דמחבר נקיט להלכה דבספק אומדנא בחזקת הנותן קיימא, ולכן משום ספק אומדנא שלנו לא יגרע חזקת הנותנים

בהא סלקינן אם יש תקוה לפדותו אח"ז ושנים יניחו המעות ביד מהימן ובטוח שלא יוציא המעות לשום דבר כדי שיהי' מוכן ומזומן בכ"ע שיצטרך, ואם אפס תקוה בברור גמור מן הדין אין לעכב על הנותנים שיקחו כ"א מה שנתן, ולהיות כי קשה הבירור בדבר הזה כי אם לא עכשיו, לפי הנראה אין תקוה אולי בימים הבאים ישתנו החוקים או ימצאו עצה יעוצה וגם לצאת ידי כל הדיעות יניחו המעות ויפקחו על פדיונו, ואם עברו השנים ולא הי' אפשר לפדותו אזי יקחו כל אחד חלקו בחזרה, ומהיותר טוב אם יתנוהו לו כשיהי' חפשי ויקבל עליו עול תורה והמצות לאשר כבר קבצו עבורו ואפשר שהי' מתעצלים בפדיונו כנלפע"ד. ופר"מ נ"י ישים עין עיונו על הדברים אשר בחפזי נאמרים, וד' יצילנו מידי אכזרים, קרן עמו ירים. הכ"ד דובר משרים, אוה"נ הק' אברהם שמואל בנימין סופר בה"ג מהראשב"ס זצ"ל תשובה מג שיל"ת פ"ב יום ג' פ' לך לך תרי"א לפ"ק. שלום ורב טוב הצפון לצדיקים לראש י"נ הרב המאוה"ג המפואר מעוז ומגדול בקי בחדרי תורה חרוץ בעל פיפיות כש"ת מו"ה וואלף נ"י אבדק"ק סערעד יע"א

תמול לעת ערב קבלתי גי"ה בעת שאני שאול לתלמידים בלימוד הלו"ת, וא"א לשום עין ולהעמיק בענין אחר, מ"מ להיות שפר"מ שינה ושילש שלא להשיב פניו ריקם, אשיב לכבודו בקיצור נמרץ ואיני אלא מאסף הכרעת אחרונים אשר לפי הנראה ממכתבו שאינם במחיצתו. ע"ד א' שתפס מטלטלי דיתמי לאח"מ אביהם ואיש לא ראה ולא ידע רק ע"פ הודאת עצמו שתפס עבור חוב בע"פ שמביא לו מאבי יתומים ויש בע"ח בשטרות מוקדמים לו, ונסתפק מעכ"ת נ"י בשתים, א' להיות כי בשטרות כתוב מטלטלי אגב קרקע א"כ נפלנו ברברבתא פלוגתת ב"י וש"ך רס"י ס' אי הי' תקנת השוק גם לענין בע"ח מאוחר או לא ואין ביד מע"כ נ"י להכריע, ב' להיות אחר החקירה ודרישה לא הי' מטלטלים אלו להנפטר בעת שלוה מבעלי שטרות א"כ אין כאן קדימה כלל כמבואר, עדיין נבוך הוא אם ננקוט כמ"ש הש"ך סי' ק"י נגד הש"ע דמגו ביתומים קטנים לא מהני והסכים עמו בקצה"ח נגד המל"מ פ' כ"א מהלכות מלוה, או העיקר כהכרעת הש"ך סי' ק"נ ס"ק ה' דמועיל מגו בתפס גם נגד יתומים קטנים אלו דבריו בקיצור

הנה כבר מלתי אמורה שא"א לי להעמיק עיון במקור הדין מאפס הפנאי, ואערוך לפניו הכרעת האחרונים. הנה התומים רס"י ס' האריך והכריע שעיקר כמ"ש ב"י דתקנת השוק לא הוי רק לטרוף ממשעבדי, אבל לענין בע"ח שגבה אוקמי על ד"ת וסיים והיכא דאיכא ספק בתקנה אוקמי' אדינא. והנה ש"ך כתב ג"כ היכא דלא אתברר מנהגא אוקמי אדינא והוא מתשובת הרא"ש שהביא הטור שם, ובמקומינו לדעתי לא נתפרסם ולא נתברר דבר זה והדרינן לדינא. ועוד נ"ל לומר גם אם ננקוט כהמבי"ט ודעימי' דחולקים על ב"י מ"מ הא ס"ל בדלא שכיח לא תיקנו, וי"ל היכא דחוב לא נתברר כגון מלוה ע"פ כזו ולא גובה רק משום דתפס בלא ידיעה וראי' זה וודאי לא שכיח ועל כי האי לא תקנו ועכ"פ אם הי' לנו לדון משום קדימה ואיחור בעלי השטרות קודמין. שוב ראיתי במחנה אפרים הלכות גבית חוב סי' ב' מ"ש בזה וכ' ד"ה הנה כבר נודע דרוב בנין ומנין ס"ל כשיטת ב"י ואפילו יהי' מחצה וספק השקול מ"מ כ"מ דאיכא ספק בתקנה אוקמי אדינא ולא יוכל לטעון קים לי ומוציאים ממנו דיד בעל התקנה על התחתונה עיי"ש שהאריך. אבל באמת נמצא שקנה מטלטלין אלו אחר שלוה מבעלי השטרות ואין לנו רק ספק השני אם מועיל מגו נגד יתומים קטנים, הנה כבר הרגיש התומים בסתירת הש"ך דלקמן סי' ק"נ הכריע דמועיל מגו כזו, וכן הכריע הוא להלכה, ונמשך אחריו הגאון חות דעת בספרו נתיבות המשפט ודחה דברי קצה"ח, וכתב כי אין דמיון מגו לקבלת עדות שם גזה"כ שצריכין שמעידין בפני בע"ד, מה שא"כ מגו היא שעי"ז אנו יודעין שהאמת אתו ומה לי בפניו או שלא בפניו, ומ"ש הקצה"ח מסי' ע"ה גם זה דחה, א"כ לפנינו המל"מ ותומים ונתיבות המשפט, וגם הש"ך בסי' ק"נ דמועיל מגו נבוא בטח לסמוך עליהם, ועל האומרים שאין מועיל מגו ומוציאין דבר חדש מדעתם עליהם להביא ראי' ולהסביר דבריהם בטוב טעם ודעת, מכ"ש זה שהוא עומד ומוחזק במה שתפס שיוכל לומר קים לי וכנ"ל. אלא ברם דא צריך עיונא כיון דמטלטלי דיתמי לא משתעבדו רק מתקנות הגאונים, ובעל השטר שכתוב בו מטלטלים אגב קרקע מדינא גובה א"כ בדין שיהי' גובה בעל השטר, וס"ל בכהאי לא תיקנו הגאונים להפסיד בעל השטר שגובה מדינא, ויותר מזה מצאתי בתשובת רשב"א ומובא בב"י סי' ק"ד מחודש ה' ד"ה וכתב עוד סי' תתקי"ד ע"ש שכ' דשטר מאוחר שכתוב בו אגב קרקע קודם לבע"פ מוקדם גם לשיטת רב האי גאון דבע"פ מוקדם קודם לשטר מאוחר, מ"מ לענין לגבות מיתומים שטר מאוחר קודם כיון שכתוב בו אגב קרקע וגובה מדינא משא"כ מע"פ שאינו גובה רק מתקנת הגאונים בכהאי לא תקנו עיי"ש. וכ"ש בנדון שלנו שאין כאן קדימה ואם הי' כאן קדימה בוודאי בצירוף כ"ז הי' מקום לומר דלכ"ע לא תיקנו תקנת השוק לעקור המוקדם וגובה מדינא נגד המאוחר שגובה רק ע"פ תקנת הגאונים, ולא עשו תקנתא לתקנתא וכולי האי, אבל גם בנידן דידן דאין כאן קדימה מ"מ בעל השטר מוקדם, משום האי טעמא דהשטר מדינא ובע"פ רק מתקנא וכהרשב"א הנ"ל. אלא לפי שיטת הרא"ש בכתובות ומובא בש"ך סי' ק"ז דעכשיו מדינא דש"ס גובי' ממטלטלין והדר בע"פ כשטר שכתוב בו אגב כמובן א"כ ליתא לרשב"א הנ"ל, אלא שמלשון ש"ע משמע דלא כרא"ש דכתב שם סי' ק"ז דעכשיו תקנת הגאונים היא, וכן בטור שם לענין יתומים שמכרו מטלטלין כיון דאינו רק תקנת הגאונים דווקא כ"ז שהם בעין נראה דל"ל כהרא"ש אביו בזה, כי כן הדין כמ"ש דבעלי שטרות קודמין ומ"מ אולי יוכל לטעון קים לי כהרא"ש, ועיין אורי' סי' כ"ה ס"ק כ"ב מתשוב' חו"י היכא דהכריע הש"ע והרמ"א וסמ"ע וש"ך לא חולקים עליו אינו יוכל לומר קים לי והש"ך לא כחולק בא רק הביא הרא"ש ומיישב מה דקשה עליו ע"ש ולכן צל"ע כ"ז, ופר"מ ישים כ"ז בכור בחינתו כי בחפזי כתבתי כ"ז, וה' יאריך ימיו ושנותיו, ושלום על דייני ישראל, הכ"ד חותם בברכה אוה"נ דש"ת הק' אברהם שמואל בנימין סופר בה"ג מהרמ"ס זצ"ל. תשובה מד בעזה"י. יעקב איש תם יושב אוהלים, ה"ה חתני תלמידי כבני הרבני הצדיק חרוץ בעל פיפיות המפורסם לשם ולתפארת הקצין מו"ה יעקב ליב כ"ץ נ"י

ארשים לך פה דינים המבוארים וא"א לפורטם מחולשת מזגי וא"א לעצור עצמי אפילו בע"כ חוץ למטה ולולי שהבטחתי לך גם קצור זה לא כתבתי ונאמן אתה עלי כי מב' צדדים עשו אותך שליח הנני לציין לך, בסימן צ"ו דאין אלמנה נפרעת רק בשבועה אם לא שתפסה וענין תפיסה עיין ב"ש ס"ק ד' וב"ש ס"ק כ"ו וגליון ש"ע של אאמ"ו זצ"ל, וז"ל ה"ה אם מכרה מטלטלין הוי כמו מטלטלי' ולא כמעות אא"כ הניח בעל מעות ולא מטלטלי' עכ"ל. ובנדון דידן שתפוסה סחורה שעומד למכור בחנות, יש לעיין, ולפי הנראה ונשמע