כתב סופר חושן משפט קמח

המפורסמות הטו אוזן לקול הורם ומורם ולע"ע עומדים צפופים והם בשוא"ת צופים ומביטים איך יפול הדבר, אם הימין וכו', זאת לא זאת מכשילים קהלות אחרות יש מהם מראים באצבע קטנה על קהלת א"ש הלא מעולם היו דבריהם כאש בוערת, ועכשיו עמם רוח אחרת, רוח חדשה נוססה בקרבם כנ"ל, נותנים כתף סוררת, שלא לקבל תקנות גדולות שהותקנו ונשנו באסיפה גדולה נבחרת מבוררת

ומלבד כי כל איש הירא ותורת אלקיו בלבו, ידוה לבו, לבו הומה על השמועה כי באה אלי כי רבים אומרים על נפש תלמידי כבוד פר"מ נ"י כי הקולר תלוי בו, שאינו מעורר בצדק אינו דורש ואינו מבקש ע"ד זה ומדשתקו רבנן ש"מ דניחא להו, או משום שחס על כבודו ואמר יאמר אך שלום יהיה בימי, ולולא שאני מכיר את נפש תלמידי כי לא כן עמדו גם בעיני היה חשוד ועכ"פ לקחתי שמץ מנהו, ואשרי מי שחושדים אותו ואין בו בכל זאת מצאתי עצמי מחויב להפנות מטרדות רבות כשעה חדא, לגלות אזניו בכל האמור ולעורר ולזרז כבודו לכבוד ה' ותורתו, ולהוציא עצמו מן הפרט, פרטי דברים אשר דוברים בו, יאזור כגבור חלציו וישנס מתניו לא ינוח ולא ישקוט מלדבר על לב אנשי עדתו דברים רכים וקשים קושיות עצומות אשר עליהם ועל פר"מ נ"י שתיקה זו מה היא, יבינם הענין ופרטי דברים ויודיעם כי כבר קבלו ברוב מקהלות במדינתינו ובקהילתינו ילתינו פ""ב, ולמה יגרעו הם מהקריב קרבן ה' לקרב עצמם אל ד' ותורתו במועדו ואם לא עכשיו אימתי, אקוה כי יחזיקו דרכם עודם לשמוע לקול קורא בצדק, להחזיק כל בדק, בפרט למרא דאתרא שנהגו עמו בכבדות, ביותרת הכבוד בחבה יתירה נודעת ויברכם ה' וישפיע להם כל טוב שבע רצון חיים וברכה למשמרת שלום, והנני דוש"ת שש בהצלחתו והרמת קרנו לרומם קרן התורה מצפה לתשובה שלימה בקרוב האפשר כי השעה דוחקת מאוד מאוד, וד' ירוח לנו. אוה"נ הק' אברהם שמואל בנימין בה"ג מהרמ"ס זצ"ל תשובה ד [מס' אגרות סופרים כתבי כ"ס, מכתב מ"א] בעזה"י

לעטרת צבי ולצפירת תפארה לוחמי מלחמת ה' שערה ה"ה ידידי עליון וידידי נפשי הרב המופלג בתורה צדיק צדקות אהב הגביר המפורסם נדיב לב כקש"ת מה"ו צבי הירש לעהרין נ"י ואחוזת מרעהו הגביר המהולל התורני המופלג ירא ה' מרבים כש"ת מה"ו אלי' אברהם פרינץ נ"י באמסטרדם יע"א

הדבר אשר שלחו פאר רום מעלתם נ"י ביעקב לקנא קנאת תורת ה' צבאות נגד אנשים אשר בשם רבנים יכנו עצמם שננו לשונם יכוננו חצם למולה ובחרב פיפיות יצאו לקראתה, הן המה אשר התאספו בעיר ברוינשווייג ואיש איש כלי משחיתו בידו המקבת והגרזן להפיל חומת הדת ולהוריד לארץ נצחיות תורת ה' הנתונה לנו ע"י משה עבדו ומעלתכם קראו לרבני הדור כי יצאו לקראת נשק וכבוד מעלתכם לפני החלוץ ונטו בכידון עליהם לברר טעותם ולגלות חרפתם לעין כל וכי שקר בימינם הן כל האמור עם הספר נכון מאוד הן באיסור נכרית הן בכל פרטי דברים כולם נכונים למוצאי דעת והנה לא ראיתי להלאות בזה להוסיף ראיות מהתלמוד וספרי ראשונים בעניני או"ה וקיום מצות התורה או מספרי המחקר של גאוני ישראל המדברים מיסודי ושרשי אמונה הלא בכל אלה כחשו ויאמרו לא הוא גם במלאכי ה' אנשי כנסת הגדולה נביאים בעלי רוח הקודש ישימו תהלה ובקדושים חכמי התלמוד לא יאמינו וכל רוחו יוציא כסיל שאין לשמוע לבעלי התלמוד ושאין תוקף לדבריהם וכופרים בכל תורה שבעל פה

והן הדבר ידוע וכל מבין יבין כי תורה שבכתב ושבעל פה אחוזים וצמודים יחד והיו לאחד לבית ישראל כי ממש אין מצוה מפורשת בתורה מפורש ושום שכל ואנחנו לא נדע מה נעבוד את ד' עד בואינו אל שערי התלמוד לראות מה הנחילנו לנו חכמינו ז"ל בעלי התלמוד בקבלה איש מפי איש עד משה רבינו ע"ה שמסר להם בעל פה פירושי התורה והמצות צורת התפילין ולולב ושופר שמירת שבת ויו"ט מקום השחיטה ודיני' ופרטי' וכן כולן יאמרו נא אל המצוה הראשונה החודש הזה לכם לאיזה חדשים מונין אם לחודש מצרים או לחדשי הכלדיים או לחדשי החמה והלבנה ולולא הקבלה לא מצאנו ידינו ורגלינו כי היינו ממששים כעורים באפילה וע"י הקבלה ופרושי חז"ל לכל בנ"י הי' אור --- ואם נניח הכתובים שכל אחד ואחד יפרש אותם אחר העולה על רעיוניו תשתנה התורה כפי פרטי האנשים וכפי הרגעים והתורה אמרה תורה אחת ומשפט אחד יהי' לכם, ויען כי מבלעדי הקבלה אי אפשר לקיים תורת ד' החליטו חז"ל וכן העיד הרמב"ם בחבוריו שכל מי שמכחיש בקבלה הוא יצא מן הכלל וכאומר אין תורה מן השמים לכן אלה האנשים אשר יצאו נצבים נגד דברי התלמוד יצאו מכלל ישראל. והנה באמת אנשים אלו היו לאבן נגף זה ימים כבירים לבית ישראל כי בחלקלקות לשונם הסיתו והדיחו המון בית ישראל וצדו נפשות תמימים והאלקים אנה לידם שיגדילו צחנתם ויהיו לזרה ולנדה בעיני כל כי תהלה להשם ית' רוב קהלות ישראל אדוקים ואזורים באפודת האמונה גם אלה אשר השחיתו התעיבו דרכם ועשו הרעות בחילול שבת ויו"ט וגעלו נפשן במאכלות אסורות לא לפי שנתקלקלה להם האמונה שלא יאמינו באיסורן אך עפ"י הרוב כי נמשכו אחר הטבע הגרוע והתאוו תועבה אבל האנשים האלו רעים וחטאים בדעתם ובשכלם הם מינים ואפיקורסים ועד הנה התחפשו במעטה האמונה ולא לבד אשר לא הוכיחו את העובר על מצות ד' גם אשרו אותו ודחו האבן אחר הנופל ומד' היתה זאת כי תתגלה תרמית לבבם ויאמרו בפיהם את אשר זממו בלבבם וינבעו מצפוניהם למען ידע כל בית יעקב כי אין להם חלק באמונת ישראל ולא יהיו עוד לאבן נגף ולצור מכשול

עתה ידע שער בת עמי איך רבה רעתם אשר החלו זה ימים רבים לשנות מנהגי ישראל ולעקור תקנות קבועות ולשנות נוסחי תפלה עד כי מרעה אל רעה יצאו מי מלל כזאת לבית ישראל אשר יתאספו אנשים אשר בשם רבנים יתכנו ויכפרו לעיני כל ביסודי ושרשי האמונה וישימו דופי במשיח אשר יקבץ נדחי ישראל ואשר עליו יעדו הנביאים פעמים רבות אין מספר ועושי' שלחן ה' מגואל והכתוב העיד "הטיבה ברצונך את ציון וגו' אז תחפוץ זבחי צדק וגו'" והמה לאשמת העם להתיר אסורים קלות וחמורות ערו ערו עד היסוד מום בם לא ירצו לעמוד לפני העדה ולשרת בקודש עם ה' ! חזקו ונתחזקה בעד תורת אלקינו והגדרות אשר היו מימי קדם לנו לחומה אותם נחזק והגדרות והסייגים והמנהגים אשר הם שומרי הבית לא נפיל מהם דבר ולא יניעום אנשי רשע וכל המרים ידו נגדם דעו כי בראשו נגע ודבר סרה על אבותינו הראשונים הקדושים שיסדום ועל חכמי הש"ס אשר קבלה בידם אין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חבירו אלא א"כ גדול ממנו בחכמה ובמנין והאיש אשר בזדון לבו ובגובה אפו יאמר לבל לדרשם עליו נאמר "עין תלעג לאב תבוז ליקהת אם" ולא יהי' לו משליך חבל בגורל בקהל ד' לכן לא תאבו ולא תשמעו אליהם כי בקשו הדיח אתכם מאת ה' אלקינו והבוחר בתורה ובמשה ובישראל עמו הוא