כתב סופר חושן משפט קמז

תשובה ב [מס' אנרות סופרים, כחבי כ"ס, מכתב ל"ז

] שלומי אמוני ישראל רב פעלים מקבציאל יזכו לראות בבנין אריאל ה"ה אלופים קצינים ראשים וטובים העומדים על הפקודים מנהלים ומנהיגים עדת ה' בק' סערעד

נתתי שמחה בלבי כאשר שמעתי כי התאספו בקהלתם ראשי עם יחד ונועצו יחדיו לעשות גורל מי ישב על כסא כבודם ואת אשר פי ה' יקבנו אשר יעלה עליו הגורל הוא הקדוש להיות הורם ומורם על פיו יצאו ויבואו בדרכי ה' הוא ידריכם דרך ישכון אור תורה ויראה וכאשר זממו כן עשו ועלה הגורל על ידיד נפשי הרב החריף ובקי בעל פיפיות כקש"ת מה"ו שמעון נ"י ואת שאהבה נפשי מצאתי להיות כי יודע אני אותו מאז לאיש צדיק ותמים ידיו רב לו בתורה איבעות אימא גמרא מלא וגדוש הרבה למד בש"ס ופוסקים בקי בחדרי תורה ואיבעות אימא סברא חרב פיפיות בידו רב גוברין באורייתא משדד עמקים דולה מים מבורות עמוקים בעל מדות טובות שבעתים מזוקקות יודע לכלכל דבריו באגדה ומוסר אשר לנפש שומעת ערבים ומתוקים יורה יורה לעם ה' לקהלה נאה כמות שהיא משפטים ישרים וחוקים לו נאה ולו יאה ושמחתי כמוצא שלל רב

אבל ערבה שמחתי, שמעתי ותרגז בטני כי בא השטן והתייצב בתוך עדת ה' יש בתוכם חוזרים לאחוריהם ומענה בפיהם כי חוששים לדברי כותב כזב דברים בדוים דברי הבל וריק יסכר פי דוברי שקר הדוברים על צדיק עתק מטילי מום בקדשים ולולא שמעתי מאיש נאמן רוח צדיק תמים דבר זה לא האמנתי איך תהי' כזאת בישראל מקום אשר יראת ה' בקרבם לבזות ת"ח כמוהו כדי בזיון וקצף לחרפת עולם יהי' לו וקללת חז"ל על המבזה ת"ח ידועה ומצוה לדון כל איש מישראל לזכות אולי אלו לא שמו על לבם כי לא טוב עשו ורע מעשיהם כי מבזים בגורל אשר בו נתחלק הארץ מבואר בש"ע חו"מ סי' קע"ג כי דינא הוא אפילו בממון ולא בכלל אסמכתא הוא ומ"ש בס' חסידים סי' תל"א כבר תפס עליו הגאון יעב"ץ בס' מגדול שלו וכן מעשים בכל יום פוסקים עפ"י גורל ועיין מג"א סי' קל"ב ס"ק ב' ולא נחשדו אצלי כי יעשו שלא כדין וחסרון ידיעה הוא זה שסוברים כי גורל אין בו ממש ולו יהיבנא טעותיי' מה יעשו לחלול השם ולבזיון התורה גדול כזה לא תהי' כזאת בישראל לא תקום ולא תהי' אקוה כי דברי המעטים האלו יעשו רושם בלבבכם ואל יתמהו עלי כי נכנסתי בזה ולא שר ושופט אני במקומם רק להיות כי שמעתי מרננים עליהם מאד ולבות בני ישראל עליכם ורבים אומרים לי כי עלי מוטל לצאת בשורותים מול כבודם הרמה לעצור במלין לא יכלתי אקוה אחרי יקראו האמור יקראו אל הרב המופלג הנ"ל לבוא אל קהלתם בכבוד והוד כראוי ושלום על ישראל וחיים וברכה עד עולם יתברכו בברכה משולשת כאוות נפשם ונפש ידידם מצפה לתשובתם הרמה חותם באהבה ליראי ה' ולחושבי שמו. הק' אברהם שמואל בנימין בה"ג מהרמ"ס זצ"ל תשובה ג [מס' אגרות סופרים שם, מכתב כ"ט] שיל"ת פ"ב נגהי ליום ג' יו"ד טבת תרל"א לפ"ק

למרבה המשרה ולשלום אין קץ --- לה"ה מע"כ תלמידי י"ג הרב עוסק בחוקי חורב מלא עתיק, בעל פיפיות עומד לתלפיות המאוה"ג מאיר ובא בתורתו לעדתו דורש טוב דובר שלום כש"ת מו"ה שלום קוטנר נ"י אבדק"ק אייזענשטאדט יע"א

אחדשה"ט אמרו רבן בכפילא ישב שקט ושאנן במקהלתו עם ד' יראי ה' חושבי שמו אוהבי תורה ומתחזקים בה, יה"ר שיהיו דבריו נשמעים לחזק בדקי הדת לגדור גדר וקורא לך גודר גדר משובב נתיבות לשבת, ויישר כחו וחילו לאורייתא להפיץ טהרה ותורה, ואמרו בטעמא ברוך הוא וברוך טעמו לשבח אשר ישבחוהו רבנן קשישאי ויאמרו עליו כי הוא זה משלנו, איש שלום ואיש מלחמה שמו לוחם מלחמת ד' שערה כאשר איותה נפשו

והנני לגלות אזנו, הט ושמע קיצר דברים ויחזיקו במרונים כי עת לקצר באמרים ודברים כי רבו עלי הטרדות לעת עתה יותר מן התמידים כמובן והנה כבר נודע בשערים גלוים וידועים תקנות הגדולות שהותקנו במועצות ודעת במושב מבחרי גבורינו חכמים מחוכמים נכבדי ויקירי פני מדינה, יראי ד' ותורני' יודעי עתים כי עת לעשות לה' ולתורתו, לפי העת ושינוי הזמן פני' למזרח שמש ההצלחה, וירא כי היתה הרוחה, ולמערב, בל יערב להתערב עם החדשים אשר לא שערום אבותינו. ומלבד שהי' במושב ההוא ג"כ רבנים אשר בחנו בחרו התקנות בעיון היטב הדק שבעתים מזוקקים מרבנים גדולים חכמי חרשים נבוני לחשים ושקלו במאזני שכלם, ושקלו בשקל הקודש במשקולי הדעת והתכונה לפי הזמן, ורוח היום רוח סופה וסערה הלך לפניהם, גם לזה שתו פניהם, אלקים נצב בעדת אל מאתו יצא הדבר לטוב לפני אלקים ובני אדם וכל העם על מקומו יבוא בשלום אם ע"פ התקנות ישא"ו למשאיה"ם, וע"פ יחנו יכוננו מעשי ידינו, ויהי נועם ד' עלינו, וראו כל שרי הארץ כי שם ד' אשר שמו שלום עלינו

והנה כבר אמרו נשמע ונעשה בכמה קהלות גדולות וקטנות עד אין ספורות למו ומי בראשם ראשיהם ומנהיגיהם וראש לראשונים הרב מרא דאתרא כל רב כי אתריה יגע וטרח, פיו הגה חכמה ותבונה להבין לאנשי עדתו הענין והתקנות וכי טוב הוא לנו ולבנינו, ועי"ז יסיר שטן מלפנינו ומאחרינו, ולא ישיגו עוד גבולינו, גבול אשר גבלו ראשונים, ושלום שלום רחוקים מה' ולקרובים אל ה' אלוקינו, כל מאוי' נפשינו וכדומה וכיוצא בו דברים המתקבלים יוצאים ונכנסים אל הלב, ומודעת זאת על ידינו בארץ כי קהלתנו המעטירה ומפוארה קיימו וקבלו עליהם ועל זרעם כל התקנות שנעשו בעיר פעסטה סוף הקיץ, אחר התבוננות, ולא נמצא בהם קוץ ולא קצו בהם והקיצו רדומים והתחברו במחברת הקודש עם הולכים בתמים, להיות אחד בלב אחד למי ששמו אחד ובאו ב"ב עה"ח בשמחה באמונת אומן לדבר על הכלל ועל הפרט ויש מי שאיותה נפשו לדעת להבין הדברים על בורים, הסבירו והבינו להם אנשי אמת וצדק אשר עסקו בענין זה והם בפנים ונכנסו לפני ולפנים בגופם ובממונם וקיימו ואהבת את ה"א בכל לבבך נפשך ומאודך, ורוב בני לוי הנלוים אל ה' מלאים מטובו וברכת ד' היא תעשיר ואחר שענו ואמרו ב"ב לה' אני וכתבו ידם לד' באו אקרו"ט ואני ובד"צ עה"ח וקיימנום ואשרנום וזכות הרבים תלוי' במקהלתינו כי מאתם למדו וכן עשו בקהלות גדולות אשר היו עיניהם צופיות ותלויות לראות ולדעת מה לעשות ומה יעשו פה, ואגרא דקהלתנו נפישא כי זיכו רבים, וגם קהלות הקלות משום דוחקא דקהלה שלנו בע"כ ענו ואמרו נעשה ונשמע

והנה מעולם אנשי עדתו מקהלות עם ד' בקהלתו אשר איוה ה' למושב לו אנשי שם היו אכן יראת ה' במקום הזה מחובר לטהרה ואמרו לדבק טוב ושארי קהלות קדושות