קשת יהונתן ט

ומעופשים עד שיש לתמוה טוב האמתי לאיזה אופן בראו ומטבע הטוב מבלי לפעול רע כאלה וכמו כן הטוב לבדו ג"כ לא ייוחס ויתואר כי רבו איכותיו והם כמעט ליתר וללא צורך וכל מה שיתר מגונה ואינו נופל באמת תחת סוג הטוב הראוי וכבר אמרו חז"ל כל יתר כנטול אבל אם נצרף העולם חלקיו לאחדים הם כולם בחכמה ובמזג הרע צריך לטוב למזגו וטוב צריך לרע כארס צורך למרקחת וכ"כ לולי הטוב היה הרע בכלל גובר וזה לעומת זה הם לאחדים במשקל ובמזג השוה ובתכלית הטוב ורע מגין בטוב וטוב ממתק הרע כאשר נודע בטבעיים וביחוד בעלי הרופאים בחכמת הצמחות והרכבות כי אחד חבירו יעזורו וזהו מאמר הפסוק וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד דהיינו בצירוף הכל והוא טוב בתכלית ורע משלים לטוב וטוב לרע. והנה ידוע כי אומת ישראל הם עולם קטן ואת זו לעומת זו כמו עולם גדול שברא הקב"ה כן עולם קטן ישראל ויש בהם מאורות צדיקים והרים גדולים ראשי הדור בעלי צורה וכדומה וא"כ כמו שיש בעולם רעות וטובות כן יש בישראל רעים וטובים וצריכים זה לזה כמו בחלקי עולם ובהצטרף יחד הרעים משלימים לטובים וטובים לרעים וזהו ג"כ בכלל את כל אשר עשה ולכך אמרו חז"ל דפושעי ישראל יש לצרף כמו חלבנה בקטורת ומקבלים שלימות מכשרי ישראל כמו חלבנה משארי סמי נטף וכמו דחלבנה מבסם ריח שארי בשמים שבל יהא ריחם נודף ועזה ביותר וריח עזה ג"כ מזיק ולכך בא חלבנה למתקן וכן הדבר בישראל שכשרים ורעים בחבור' הם צרור המור ואשכול הכופר אך מבואר בירושלמי כי אחר כשמת והיה עשן עולה מקברו אמר ר"מ שכבי עד בוקר והיה אם יגאלך ה' יגאלך ואם לאו שכבי עד בוקר היינו במות ר"מ ואגאלך הרי כי מזכים צדיקים לרשעים היינו לאחר מיתה אבל לא בחיים כי בחיים אין להם כח להציל עשוקים אבל במותם הרי הם מצילים להרשעים האוחזים בנשמתם ולכך אחר שהיה נאחז בנשמת ר"מ העלהו וזהו ששנה ר"מ וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד ואמר זה המות כי אז הטובים מתקנים להרעים אבל לא בחייהם אשר יתפרדו איש מעל אחיו כל אחד לעבר פניו ילכו אבל במותם מתקנים זה את זה כמו ר"מ לאחר ולכך דרש והנה טוב מאוד זה המות כי אז נשלם הטוב בכללות הטוב ורע ממוזגים ובאמת זהו עיקר הטוב להטיב לרע ולזכותו. ואמרו בגמרא על ר"מ שלמד תורה אצל אחר רמון מצא תוכו אכל קליפה זרק ולהבין מה זה המשל הוא הענין כך דאמרו בגמרא ממון רשע אסור לאבדו דלמא הוי לי' בנין טוב ויכין רשע וילבש צדיק וכמו שאמרו בממון כן אמרו במצות ומ"ט דיכין רשע וילבש צדיק ויורש בנו והיינו כמ"ש הרמב"ם ולמדתם את בניכם היינו תלמידים הקרוים בנים בתורה והוא יורש מצות וסגולת מעשים טובים שעשה רשע הוא יורשו ומקיים יכין רשע וילבש צדיק וכן אמרו באברהם שהיה דר בין דורו הרשעים ולא למד מהם שקיבל שכר כולם והיינו הכוונה הנ"ל מה שהי' מגיע להם שכר חלף מעשים טובים נטל אברהם וכן בתלמיד אצל רשע הואיל ולא למד ממנו מעשיו נוטל הוא שכר מצותיו וכן היה הדבר בר"מ שלמד אצל אחר ולא השגיח במעשיו המקולקלים והיה אך טוב כל הימים נטל שכרו במ"ט שעסק ואמרו פושעי ישראל מלאים מצות כרמון וזהו אמרו דלכך למד ר"מ תורה מאחר ר"מ רמון מצא שלא סני דהוא מלא מצות כרמון תוכו אכל כי הוא לקח כל תוכו שהם מלאי' מצות וקליפה זרק שהוא חלק רע ומלאים מצות נטל וזהו נכון ופשוט ולכך טוב לנו לאחוז בדרכים ישרים ללמד מטובים ורעים מעשים טובים ולהניח המגונות אבל בעו"ה נהפך כי ילמדו הרע בקל איש את רעהו יעזרו והטוב לא ילמדו הרחק ירחיקו וישימו על ת"ח עלילות דברים לומר טול קורה מבין