קשת יהונתן ח

דבר פרטי מפורש באר היטב רק כחולם חלום כנודע בכל ספרים ולכך בא לו בקסם כי אחד מיוצאי חלצי בנות מואב והוא ישראלי יתגבר על מואב ויכניעם וישפילם ויוריד לעפר כבודם וכן היה באמת דוד המלך היה מי"ח רות בת מלך מואב והוא הכניע למואב והשפילם עד עפר אך הוא בלק לא ידע אימת ולכך גדרו גדר מבלי להתערב בנות מואב בישראל ולהשמר עצמם מבני ישראל למאוד מאוד כדי שלא יהיו מהרסים ממנו ולכך לא רצו לפקור בנות מואב לישראל כי פחדו פחד כי יהרו ויולדו והילד יגדל ויהיה לעם נגדם אמנם בלעם הרשע שהיה יותר חכם הבין שזה יהיה בזמן רב אח"כ יותר מ"ש שנים אח"כ ועדיין אין פחד מזה ולכך נתן עצה לבלק להפקיר הבנות כי עכשיו אין חשש בזה כלל וזהו אמרו איעצך אשר יקרה לעם הזה ר"ל מה שבא בקסם שיקרה לעם הזה באחרית הימים וא"כ עתה לו שמעני להפקיר בנות מואב למכשול לעם ובעו"ה עצתו הצליח ונפלו כ"ד אלף וזהו אשר בעו"ה ניבא ואנכי אקרה כ"ה ודרש בזוהר שנתכוין להקרות מקרה רעה לישראל שנאמר כה יהי' זרעיך אבל באמת ניבא כי קרה מקרה כ"ה לכ"ה כי חלק כ"ה מן ת"ר אלפים הוא כ"ד אלף וכן הי' כי כך מתו וא"כ הקרה כ"ה לחלק כ"ה הקרה מקרה רעה כי בעו"ה כן מתו. ולפ"ז על אשר לא קדמו בלחם ומים היה להם תירוץ כי פחדו לנפשם כי ידעו כי מזרע מואב יקום שוטנם וכמו כן על אשר הפקירו בנותם יש להם ג"כ תי' כי עשו כן כדי שיהיה להם דביקות בישראל ולא יהיו להם לאויבים משא"כ תרתי דסתרי אהדדי כי פה חשבו לבל יתחתנו וחשבם לתועבה ופה עשו לדבק בם וע"כ אין זה אלא רוע לבב להכשיל ישראל ולכך נחרצה משפטם מדה כנגד מדה לבל יבואו בקהל ה'. ולכן בניי ראו כמה קשה המחטיא לחבירו וכמו כן להיפך מדה טובה מרובה כמה יפה המזכה לחבירו וצדיקים אלו כמה זכות רבים הגיע ע"י וחובה עלינו ללמוד ממעשיהם ולראות לשוב לה' ולא לבד לעצמו כי אם כל אחד יעזור חבירו כי כל ישראל להם קשר אחד ועצם מעצמו ומה יועיל אם היד בריא והרגלים חולים הלא כולנו בכלל כאיש א' נחשבנו ובעו"ה רעה חולי אצלינו אשר כל אחד מתכבד בקלון חבירו ולא ידע כי בנפשו דיבר וכי יתכבד היד במה שצולע על יריכו. ואמרו במדרש רבה בתורתו של ר' מאיר והנה טוב מאוד זה המות ויש להכין איך רמיזא בפסוק המות ולמה ר"מ אבל בפשוט הענין כי כבר אמרו בתורתו של ר"מ היה כתנת אור בא' והענין ידוע כי בעץ חיים היה הכל טוב והכל אחד והכל אור. אמנם בעץ הדעת נעשה מן א' ע' שהם ע' בתי דינים והוא טוב ורע ולכך ע' פנים לתורה פנים טמא ופנים טהור וזהו ההבדל בין א' לע' אמנם אמרו על ר' מאיר שהיה אומר על טהור טמא וטמא טהור ומראה פנים כי הוא לא הפריד בין הדבקי' לעשות ע' טמא וטהור רק דבק בעץ חיים באור ה' להיות טהור וטמא יחד ואין טוב ורע לכך נשא פנים להכל כי היה בא' ולא בע' ולכך היה בתורתו של ר"מ בא' ולפ"ז לר"מ היה א' וע' מתחלפים כי הם לאחדים ביד ה' ומי יתן טהור מטמא לא אחד וידוע כי מיתת נשיקה היא המיתה הטובה כי הנשמה נשמטת מגוף כמשחל בניתא מחלבא וזהו הטובה כי נשמט הנשמה מחומר העכור ונשארת כולה זך בהיר כשחקים והוא כתנת אור באלף אבל שאר מיתות שהוא מדובק עם חומר אינו טוב והוא דבוק בחומר עכור כתנת אור בע' ומעד לשון השמטה כמבואר בשרשים לרד"ק לא מעדו קרסולי וכתוב והנה טוב מאוד דרש ר"מ מע"ד והיינו השמטה שהנשמה נשמטת מגוף והיא נשיקה וא' וע' מתחלפים לר"מ. וזהו נכון אבל יש יותר להעמיק בו והוא כי ידוע מ"ש כל פילוסופי אלהות כי חלק העולם בפרטות ימצאו בו רעות ומגונות כי ימצאו נחשים ארסיים בעולם למאוד וממש בראיה מזיקים וממיתים וסמים ארסיים מוסרחים