קשת יהונתן ו

להם להתחיל ראשון מן עיר ואח"כ היכל ואח"כ הק"ק ולכך צווח ירמיה נחלתינו נהפכה לזרים כי היה היפוך בגדול החל ובקטן כלה. ובזה יובנו כי אסף הי' מזמר באמרו אלהים מתחילה באו בנחלתיך היינו קדשי קדשים שהיא נחלת ה' כנודע אח"כ טמאו היכל קדשך ואח"כ שמו ירושלים וכו' וא"כ ליכא למימר כתירוץ הראשון כי בבואם לק"ק עדיין לא שלחו ידם עד שנאמר כי חמת ה' פסקה וע"כ צריך לומר תירוץ השני כי שוכן בתוך טומאתם ולא פסק חיבתם בקודש א"כ אף לבני קרח יש תקוה ןלכך היה מזמר והולך. ולכן באמת מאוד קשה עלינו לעורר הספד לרב בכי איך אבדו גבורים ויאבדו כלי מלחמה אשר אמרנו בצלם נחיה בעו"ה עדה קדושה נחמדה הלכו לעולמים ונשארנו דוי' כל היום דוה ואחים הספדא דהתם קאמינא וע"י דברי הספד מעוררים קול תשובה וקול בכי ובזו הנשמה מתהלכת ואוחזת ועולה לשמים ואל יפטור אדם מחבירו כו' וכן אליהו בסלקו לשמי' לא נפטר רק מתוך דבר הלכה ולכן יש לנו לומר דברי תורה אבל הנוגעי' בזה כי עיקר הספד תשובה והחי יתן אל לבו דברים כאלה. לומר אבד מגין כי צדיקים ישרים תמימים היו מגינים בדור וכעת חדלו פרזון ולכך אמר דוד בקינתו על שאול בנות ישראל על שאול בכינה כי משה נתן סימן אם במבצרים כי אם הם גבורים א"צ מבצר ואם הם חלשים צריכין מבצר ובזמן שישראל צדיקים א"צ מבצרות ובפרזות ישבו כי יש להם מגין אבל בהעדר צדיקים בעו"ה צריכין לישב במבצרים ולכך קורא הנביא האספו וב או אל ערי מבצר וידוע כי כפרים נקראו בנות כמו שכתב רש"י בנות ירושלים כו' בשיר השירים ולכך במות שאול הצדיק המגין אמר דוד בנות ישראל הם הכפרים יושבי פרזים אל שאול בכינה כי הוא היה מגין על הדור ועוד נדבר לקמן ובזה הפסוק אבל כללו של דבר במות צדיק מנין על הדיר זכאי' כשרים טהורים במותם ראוי להתחזק ולעשות חומה ומבצרין לבל ירדוף בני אויב פנימי וחיצון וראשון לכל דבר הוא עיר מבצר הב"כ לקרוא בקול לה' בכוונה שלימה ונהיה מכבדי' בו כראוי וקדושת בה"כ חמור מאוד עד שדעת המרדכי ז"ל כי יש לבה"כ קדושת היכל וא"כ פשיטא דיש לנהוג בו כבוד. ולקום במורא כי שם ה' נקרא עליו ודעו לפני מי אתם עומדים ולכן הזהרו מדברים בטלים וקול ענות בעו"ה אל תרבו לדבר גבוה כי הלא לפני ה' אתם עומדים אשר שם שכינת עוזו. והיא לנו לשיור בגולה בה"כ ובה"מ אשר שם כבוד ה' נקרא. ואיך לא נירא ולא נחת מפחד הד גאון ה'

ואמרו בירושלמי כל ההולך לבה"כ ומתפלל כאלו הקריב מנחה טהורה ויש להבין מה מנחה טהורה אבל יש להבין באמת למה נקרא קרבן עני עשירת האיפה מנחה ולא קרבן כמו קר ן עשיר ומה הבדל יש בין קרבן עוף לקרבן סלת עד שזהו לבדו נקרא מנחה. אבל הענין כי עיקר הקרבן תשובה וחרטה אך עם כל ש צריך כפרה קרבן. והנה קרוב ה' לנשברי לבב ורוצה ה' בתקנת עני ביותר ומאוד נתרצה לו בשברון לב לבד ובחרטה לבד תיכף נתרצה לו בכל אופן כי ה' אוהב עניים ומקרבן. וא"כ ידוע כי מנחה לשון מתנה ובעושר אין הקרבן למתנה כי הוא לכפרת פשע על כל פנים אם במעשה או במחשבה עכ"פ הוא לכפרה אבל העני תיכף בשב ומתנחם נמחל לו א"כ עשירת האיפה שמביא אח"כ הוא רק למתנה בעלמא ולכך נקרא מנחה. ולכך אמרו במדרש ילקוט ואל אלקינו כי ירבה לסלוח זו עשירת איפה שויתר הקב"ה משלו הוא הכוונה כי תיכף נרצה לו והמנחה רק למתנה ומזה הטעם נראה נקראת תפלת מנחה מנחה ותמהו התו' דגם בשחרית הקריבו מנחה ונראה דיצחק תקן תפלת מנחה ויצחק עליו כל עונות ישראל ואמר לקב"ה פלגא עלי ופלגא עלך וא"כ כל עונות נמחלים והתפלה הוא רק במתנה ולכך נקרא מנחה. והנה ההולך לב"ה שכר הליכה בידו ותיכף מתכפר בהליכה וא"כ התפילה אח"כ הוא רק