קשת יהונתן מא

על ד"ת ולא הלכו לפמשה"ד ואלו במקום אחר אומר כי בשביל שנאת חנם נחרב הבית ויובן במ"ש בגמרא מעשה בתנוק שנשבה ועמד ריב"ח על הפסח ואמר מי נתן למשיסה יעקב וישראל לבוזזים א"ל הלא ה' זו חטאנו לו א"ל מובטחני אני בתנוק זה שיהא מורה הוראה בישראל ולא זז משם עד שפדאהו וכו' וי"ל מה חידש התינוק בזה הוא פתח תחילת הפסוק והוא השיבו סוף הפסוק אבל הענין בדר פשוט הוא כך דתנן אין פודין את השבוין יותר מכדי דמיהן מפני ת"ה ופסקו הפוסקים היינו לפי שורת הדין אבל אם רצה להחמיר לפמש"ה ולפדות הרשות בידו והנה מ"ש שלא חרבה ירושלים אלא בשביל שלא הלכו לפמשה"ד היינו דמצוה לילך לפמשה"ד דכ' אחרי ה' תלכו מצוה לילך בדרכי ה' מה הוא לפמשה"ד אף אנו יש לנו לילך לפמשה"ר וזהו המובן במעשה דתנוק הנ"ל דריב"ח אמר אין ליתן יותר מכדי דמיך מפני דיתנו העכו"ם עיניהם לבוז יותר שבוים מישראל וזהו אמרו מי נתן יעקב למשיסה וישראל לבוזזים ואי דלפמשה"ד יש לפדות מי מכריחנו לילך לפמשה"ד די שמן הדין פטורין וע"ז השיב התינוק והלא ה' זו חטאנו לו לא אבו בדרכיו הלכו כי לכך נחרב הבית שלא הלכו בדרכי ה' להיות מתנהג לפמשה"ד וא"כ איך תמאן לילך לפמשה"ד הלא זה המרי שנחרבה בשבילו בית תפארתנו בעונותינו הרבים ולכך אמר הטיב אשר דיבר ונדר לפדותו בכל הון לפמשה"ד ומזה באמת יש ללמוד מבלי לדקדק בדין כ"א לילך לפמשה"ד להתנהג במדת חסד ולהתדמות בדרכי אל וללכת בנתיבתו הלא אדון עולם ואם ידקדק בדין מי גבר יקום ולא יצדק בדין נפש כלחי רק מתנהג לפמשה"ד ואיך לא נלך בעקבותיו ובזה א"ש הנ"ל כי בגמרא דעכו"ם אמרו בתלת שעי קמייתי הקב"ה עוסק בתורה וכתיב בי' אמת לא עבד קב"ה לפמשה"ד ולפ"ז יש אמתלא דתפשו במדת אמת והוא חותמו של הקב"ה ולכך דנו דין תורה ומבלי לילך לפמשה"ד כי הוא אמת לאמיתו ודרך זה ישכון אור ואמת מארץ תצמח אך זהו אם היו תופשין מדה של אמת אך הם כל הנהגתם היה בשקר כי שנאו לחבירו מבלי טעם ויפתו בפיהם ובלשונם יכזבו נראים כאוהבים ובלבם ישימו ארבם וא"כ אין לך שקר גדול מזה וא"כ אין להם תי' ואמתלא על שלא הלכו לפמשה"ד ולכן עיקר המרי הוא מה שהיה לבבם חלק ותפשו מדת שקר שהוא תכלית המרי לאדם בעו"ה ולכן אחרונים לא נתגלה עונם כי עיקר העון הוא המרי היה בלבבם וכבר אמרנו כי מחשבת לבב אינו ניכר כי אם לה' לבדו. וכבר אמרו בגמרא דסנהדרין כי אמר הקב"ה ליהושע מבלי לגלות חטא יריחו ועכן משום כי דילטור אני כי מאת ה' לא תצא הרעה ולכך לא נתגלה עונם כי אין הקב"ה דילטור ומזה יש ללמוד להיות אדם מתרגל בדרכי ה' לתפוש מדת אמת מבלי להיות דילטור בשום צד ואף בדבר הנוגע לכבודו בכל אזפן ומכ"ש מבלי לשקר אין לך דבר רע ומגונה בעיני הקב"ה ואדם כמו מדת שקר כי הוא מחריב עולמות ומקצר ימיו של אדם כי תי"ו תחי' תי"ו תמות שקר כנודע והנה ב' בחינות יש אשר קרה לנו בגולה קצת עונשים יש שהם בכוונה מה' ליסרנו על כל חטאתינו ובפרט בחינת ישראל לשבי הוא מאת ה' בהשגחה פרטית כמאמר המדרש דרשב"י ראה עוף מעופף לא ניצוד אלא בכוונה שומע קלא הך עוף יהיה ניצוד והך לא יהיה ניצוד ע"ש וקצת עונשים לחטאתינו הוא סילוק ה' השגחתו מאתנו ומסרנו למנהגי ומשטר הוברי שמים והם שונאים לישראל כנודע וזהו מאמר הקב"ה אם תלכו עמי בקרי אף אני אלך עמכם בקרי היינו שהם שונאים לישראל שבעה כוכבי לכת והי"ב מזלות (עיין בדרושינו ליו"ד ימי תשובה דף ד') והנ"מ הוא אם יש לעשות תחבולות נגד רוע הגזירה והיינו כי אם הוא בהשגחה פרטית מן ה' א"כ לא יועילו כל התחבולות ה' אמר להרוס ואנו לבנות ה' יעץ מי מפיר אבל אם הוא במקרה ומפאת המזל ודאי תועיל התחבולה כי אין גזירתם בהחלט: