קשת יהונתן לט

ובאמת אז חלה דבריו להמית צדיק כרשע לולי פנחס שעמד בפרץ והשיב חמת ה'. ולפי משמעות הש"ס דברכות של בלעם כולן חזרו חוץ מבה"כ ובה"מ ופירשו הטעם הואיל ולבו הי' לקללם אבל באמת אין הפירוש בשביל מחשבתו לרוע חזרו כי מה נ"מ במחשבת הרשע הזה וגם א"כ על בה"כ ובה"מ הי' ג"כ מחשבתו לרעה והעיקר מה שקשה הלא בקרא נאמר לפי שחטאנו ולא הלכנו בדרכי הקב"ה באה עלינו כל הרעה אשר אין לנו מלך בעו"ה וכפי אשר ייעדו לנו כל הנביאים ה"ה כתוב על הספר ואיך נאמר כי תלוי במחשבת הרשע ימ"ש אבל יובן במ"ש במדרש שנתן הקב"ה קולו של בלעם בברכות שיהיה נשמע בכל הארצות ויש להבין מה ביקש הקב"ה בנס הזה להרים קולו של הרשע ימ"ש ובדרך הפשוט י"ל דבלא"ה יש להבין מה ביקש בלק מבלעם שהפציר בו שיבא אליו כיון שכבר אמר שא"א לקללם וגם למה יצא לקראתו ואמר אמרתי כבד אכבדך וכו' למה מ"מ הוא בא אצלו והלא הוא היה אצל עכו"ם במדרגה עליונה ואיך יתכן שלא לכבדו ויותר תמוה מה זה שספק כפיו לקוב אויבי קראתיך והנה ברכת ברך הא כבר ידע מתחילה ועד סוף שא"י לקללם אבל הענין כך כי ידוע כי טיב מלחמה בחשק לבב העם שאם יש אנשים מעוטים לפעמים וחזקו לבבם מנצחין המלחמה עם אנשים הרבה והמה נמס לבבם ולכך הכריזו הירא ורך הלבב כמשמעו שלא ימוס לבב אחיו ילך וישוב לביתו וזהו פשוט וידוע והנה אז היה כל לבב אנשי מואב נמס מפני בני ישראל כדכ' ויגר מואב והתחכם בלק להביא גבורה וחוזק לבב בלב עמו ואח"כ אולי יוכל להלחם בישראל ומה עשה צוה לבלעם שיבא אצלו ובלעם היה מפורסם וביחוד במואב כי כל אשר יקלל מקולל כי נסהו במלחמת סיחון ודעתו היה להביאו בהצנע לכת ואף שיברך העם הוא יאמר שקילל ויאמינו כן כי אין אדם מייתי חובת' לנפשיה ובזה יתחזק לבב העם כגבורים כי יבטחו בקללתו וזה היה מתחבולותיו ולכך כשבא לא רצה לכבדו שילכו כל העם לקראתו בתופים ובמחולות כי ירא פן יאמר לפני העם ויגלה מצפון לבו ולכך הוא לבדו הלך לקראתו לשומרו לבל יגלה הדבר ולכך העלהו למקום רום לקוב העם והקב"ה הפיר עצת ערומים ונתן קולו של בלעם כ"כ חזק עד ששמעו כל העם קולו כי בירך ישראל א"כ ביותר נמס לבב העם וזהו שצעק בלק לקוב אויבי קראתיך והנה ברכת ברך ר"ל שני ברכות ראשון גוף הברכה שנית שע"י הרמת קולך בברכה אתה מחזק לב ישראל ומרפה לבב מואב וה"ז ברכה שנית ומי ביקש זאת מידך להרים קולך והשיב בלעם ה' שם בפי ר"ל ה' הרים קולי ואין נעשה ברצוני זהו משי"ל בפשוט אבל יש עוד טעם להרמת קולו של בלעם דבלא"ה תמהו כל מפרשי התורה מה זה כל החרדה מהו אם יקלל או יברך ומה ביקש ה' בזה ינבח כמו שירצה וחפץ ה' בידו. ומה נ"מ להש"י אם יקלל יותר יתקדש ה' אם לא יברך רק יקלל ומ"מ לא יועיל ויהיה יודעין כל העם כי אין נ"מ בו ושקר נחל אבל הטעם כי צפה הקב"ה כי לעתיד בעו"ה יחטאו ועונותיהן יטו לענשן שלא יהיה להם מלך וזרעם לא יהיה כמים רבים וכארזים וכו' ולכך אלו הי' בלעם מקלל שלא יהיה לישראל מלך כפי מחשבתו אם לבסוף מחמת חטא היה נלקח מישראל מלך היו העכו"ם אומרים קללתו של בלעם גרמה והוה חיזק לבבם ולכך נתן ה' בפיו שיברך ומ"מ בחטאם חזרו בעו"ה והכירו שאין בברכותיו ממש רק העיקר תלוי בזכות וחטא וזהו מאמר הש"ס כולם חזרו דאי לא יחזרו כולם אותה ברכה שיתקיימה לא היה צורך להקב"ה ליתן בפיו שיברך רק שיקלל ואדר בה ילבש בושת שלא נתקיימו דבריו רק בעו"ה כולם חזרו לקללה והיה מקום לטעות שהיה חל קללתו של בלעם לכך הוצרך לברך חוץ מב"ה ובה"מ דלא חזרו והא דלא הניח לקלל היינו משום דבלעם קלל בה"כ ובה"מ כי הם מקדש מעט ולכך אמר סתם מה טובו אהליך יעקב ומשכן ישראל ובו נכלל הכל וא"כ בקללה היה מקלל שלא יהיה אוהלים ומשכנות לישראל ובו בהמ"ק ובה"כ