קשת יהונתן לז

אמרו כנחש וזהו בעו"ה כל מדוה וחלי בזמנינו שנעדרו לומדי התורה ובהמ"ד והרבצת התורה בטלה מישראל בשביל כך כי ת"ח רואים זילותא דת"ח אחר תמורת שהיה לו לתבוע עלבון חבירו ולירד להמבייש עד לחייו וזאת תורת המוציא רע הם שמחים בגוויתם ויתכבד בעו"ה בקלון חבירו זה בכה וזה בכה וכ"כ חפו חבירים ראשם ונדלדלו כל אנשי חיל בעו"ה וע"ז נאמר מהרסיך ומחרביך ממך יצאו בעו"ה והנה ידוע בפסוק למנצח על השמינית במזמור וי"ו שהשיר נקרא שמינית כמו שפרש"י ונאמר בפסוק ח' עששה מכעס עיני עתקה בכל צוררי. והיינו כי תואר כעס הוריד כנחל דמעה לה ולא כעס רק הוריד כנחל דמעה ובצוררי ה' הפיח וא"כ זהו שמיני' במזמור שנקרא שמיני' וזהו שמיני' שבשמינית. ואמר במדרש איכה ותרד עיני פלאים חמורה סילוקן של ת"ח וצדיקים יותר מחרבן בהמ"ק וכו' דבמיתת צדיקים כתיב הפלא ופלא ורה"ק צווח ראה ה' כי הגדיל אויב וכו' וי"ל מה שייכות לזה דרה"ק צווח ומה כוונת המדרש בזה הענין דסיים דרה"ק צווח וכו' אבל ידוע מ"ש חז"ל אמלאה חריבה וכו' אם מליאה זו חריבה זו דכתיב לאום מלאום יאמץ וי"ל למה חרה אף ה' כ"כ דלא זהו שגדע קרן ישראל וחריבה זו בעו"ה יהא מליאה זו ויהיה בתכלית המעל' אמנם ג"ז מחסדי ה' מרב טובו לבית ישראל כי בעו"ה אין לנו מעש וזכות ממש לגאולה אלא בהיות עכו"ם במעלה עליונה יאמרו שידם רמה ויחללו שם קדש ישראל ויאמרו אין אלקים וח"ו תשש כחו כנקיבה וכהנה דברים רבים ובזה מד"הר צווחת מה תעשה לשמך הגדול ויקנא ה' לשמו וא"ר כשיורדים ישראל וזה עולים הוא טוב לישראל וממהר הפדיון והגאולה. וז"ש דוד ואני נתתי שמחה בלבי מעת דגנם ותירושם רבו וכו' והיינו מזה הטעם כי ישכחו קדוש ישראל ויחללו שם קדשו וה' יקנא לשמו והנה מזה הטעם חמור' מיתת צדיקים מחרבן בהמ"ק כי בחרבן בהמ"ק נתעלו עכו"ם וקינא ה' לשמו משא"כ במות ש ת"ח בעו"ה אין לעומת זה יותר חכמים בעכו"ם עד שנאמר כי עי"כ ירימו קרנם ויאמרו ידינו רמה כי אבדה חכמה מן ישראל ואתנו חכמים רבים רק אדרבה אמרו בחגיגה כד מיית ריב"ח אמרו חכמים מאן נהוי עליך דמינא אמר אף מהם יאבדו דכתיב אבדה עצה מבנים וכו' אף מהם נסרחה חכמתם וא"כ אף בהם סתירה ואפילה ואין כאן פ"פ למדה"ר שיקנא לשמו הגדול ולכך קשה סילוקן של צדיקים יותר מחרבן בהמ"ק וכו' וקשה למה זה וע"ז השיב כי בהך ותרד עיני פלאי' שהוא על חרבן בהמ"ק רה"ק צווח ראה והביטה כי הגדיל אויב וא"כ יש חילול השם ויקנא לשמו הגדול משא"כ גבי סילוקן של ת"ח וצדיקים ולכך קשה מאוד בעו"ה. והבן במילת חז"ל במה שכיונו לומר קשה סילוקן של צדיקים ולא אמרו בפשוט קשה מיתתן של צדיקים בשנבין ג"כ כוונת הפסוק הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספו באין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק בא שלום ינוחו על משכבותם אשר לכאורה אין להם המשך כלל הך דבא שלום וכו' עם מה שקדם דאין איש שם על לב וכו' ונראה כי כבר כ' הזוהר והאר"י ז"ל כי כשאין צדיקי' בדור להגין על הדור הרי צדיק שמת כבר נשמתו חוזר' לבא על עה"ז אצל החי בסוד העיבור והגלגולי' כדי להגין על החיים וזהו מ"ש האר"י ז"ל ויתעבר ה' בי למענכם כי כדי להגין בא נשמת משה ז"ל בסוד העיבור להגין ע"ש ולכך אמרו יעקב משה לא מת וכן דוד חי וקיי' וכן רבי הוי אתי בכל זמן להורות הדרך ולבוא לישר אותם. ומזה תבין מה שנחלקו חז"ל אם המתים יודעין מאומה או לא דנודע בכל המחלוקות כי אלו ואלו דברי אלקים חיים אף בזה הוא כן כי ודאי יש צדיקים שאף לאחר מיתתן יש להם דביקות בתחתונים להשפיע להם כל טוב כאשר היו בחייהם אף כי בהסתלקם שטבעם הטוב יותר מתגבר בקרבתם לפני ה' שהוא מקור טוב וכסולם מוצב ארצה וראשו בשמים צינור טהור להוריד שפט משמים ולהריק על ראש התחתונים הצדיקים אמנם יש צדיקים שמסולקין