עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryקשת יהונתן

קשת יהונתן לה

Keshet Yehonatan 35 · קשת יהונתן · free full Hebrew text

Open in the reader →

אדם פיו לשטן כי ישעיה אמר לולי ה' צבאות הותיר לנו שריד כמעט כסדום היינו ופתח אח"כ שמעו דבר ה' קציני סדום וי"ל מה צורך פתחון פה בעו"ה לשטן הלא כל מה שיוכל לדבר לא ימנע בשום אופן וזה ענינו להשטין ולקטרג בכל עת וא"צ לפתוח לו פה אבל יובן במ"ש בגמרא כי לר' אבוהו במותו הראו לו י"ג נהרי אפרסמון ואמרו אלו לר' אבוהו אמר אני אמרתי לריק יגעתי והדבר תמוה איך ר' אבוהו שהיה צדיק גמור יהיה כופר ח"ו בשכר הנפש שהוא מחלקן של מיני אפיקורסין אבל יובן כי שלשה בחינות יש בעובדי ה' אחד בשביל שלא יעני או יחלה או ימותו בניו וזהו עובד הגרוע וכלא יחשב כי מ"מ אם יעני הלא יתחרט על עובדיו ויאמר שוא עבוד אלקים מה בצע כי הלכתי קדורנית וכן בכולם. עובד השני הוא שעובד בשביל שכר ועונש עה"ב וזהו ענין שני וטוב הוא אך מ"מ כפי דעת חובת הלבבות הוא קצת כמו שיתוף כי עובד ה' ועצמו שעושה לקבל שכר בעמלו אבל מין הג' המובחר הוא שעובד ה' בלי כוונה כלל ויצייר בדעתו אף ח"ו יצוייר כי בשביל עשות רצון ה' יה ה בגיהנם ועשות רע בג"ע מ"מ יעשה טוב וישר בעיני ה' כי כל כוונתו רק לעשות רצון הבורא וזהו תכלית עובד השלם ואם עובד כך אז שכרו הרבה מאוד וזהו ר' אבוהו שראה שהקב"ה מרבה שכרו מאוד בי"ג נהרי אפרסמון אמר אין זה אלא בשביל שכל ימי חיי לא עבדתי ה' בשביל שכר רק ציירתי בעצמי בלבי כאלו לריק יגעתי ולא על שכר קויתי ונשוב להנ"ל כי בחינה ראשונה גרוע למאוד וכן היה בימי ישעי' הנביא לאחר גלות עשרת השבטים כי היו ביהודה רבים שהיו יראים ה' אבל לא היה כ"א מחמת פחד שלא יקרה להם גלות ושבי שמו שקרה ליו"ד השבטים ומפחד זה חדלו הרע אבל באמת אם גלו עם יו"ד השבטים היו מונעים מן הטוב ועשו רעה כמו שבאמת לאחר גלות יו"ד השבטים וחרבן הבית בעו"ה חזרו לסורן והנשים עשו כוונת להקטיר לצבא השמים והעיזו לומר לירמיה מעת חדלנו להקטיר למלכת שמים וכו' חסרנו כל טוב וכו' ואמרו חז"ל שבקשו לפרוק עול עד שהקב"ה אמר בחימה שפוכה אמלוך עליכם כי כל מגמתם היה שלא יגלו בראש גולים ואח"כ כשגלו חזר לסורן וידוע כי מה"ש אינם יודעין מה בלבו של אדם רק לה' לבדו נכונו מחשבות וכמבואר בזוהר וזהו כי ישעי' אמר אף כי יש אנשים כשירים ואינם כסדום שלא היה בהם אפילו יו"ד הוא מחמת שעדיין לא גלו ומפחד הגלות הם יראים אבל לילי זאת שלא הותיר לנו ה' שריד כ"א היינו גולים היינו כסדום ולא היו כשירים כי לא היו עובדים רק מפחד הגלות אבל אלו היה כבר גלו היו ג"כ רשעים וכשמוע השטן כן הבין שאין לבבם שלם עם ה' רק מיראה וזהו אשר לא ידע מקדם כי אין הוא יודע ובוחן מחשבות רק עי"ז נתוודע דבר זה הנצפן בלב פתח ואמר שמעו קציני סדום כי הכל סג יחדיו ואין עושה טוב בלב כלל וא"ש שיש ע"י פ"פ לשטן. ובזה יובן הפסוק הנ"ל יען כבדוני וכו' והוא כי לפעמים מצינו שהקב"ה בעצמו מקבל תפלת ישראל ולפעמים מצינו כי הוא ע"י מלאך כמו שיש נוסחאות בתפילה מלאכי רחמים וכו' וכן הוא בגמרא והענין הוא כך כי התפילה שהיא בלב שלם הקב"ה מקבלה כי ה' חוקר לבבות וכדכתי' קרוב ה' לכל אשר יקראהו באמת דייקא ודא הוא אמת דפיו ולבו שוין אבל מי שמתפלל בפיו ולבו בל עמו אין הקב"ה מקבלו כי הוא רואה מצפון לבו ואין כאן כונה לכך המלאכי' מקבלין אותו כי הם אינם חושבין לתפילה במחשבה זרה. וכבר הקדמנו כי המלאכי' רוצים שהצדיק ימות ויהיה אתם מדורם. ואמרינן בגמרא כמאן מצלינן אקצירי ומרעי (ופי' תוס' היינו ת"ח) וא"כ כל תפילות ישראל בשביל קיום ת"ח בדור ולפ"ז אם התפילה היה בלי לב שלם א"כ מגעת ליד מלאכים ודאי שלא יעלוה לפני המקום כי אין קטיגור נעשא