קשת יהונתן לב

מתים בח"מ ואגב רב צערא כמו ברבי קונסין על עצמו מית' ולכך מתים בח"מ וזהו הענין באברה' דכתיב שבע ימים היינו ששבע כבר מימים וקץ בהם וביקש למות כאיש אשר שבע ואינו מבקש לאכול יותר וקץ בו וקשה למה הא הם רוצים בשלימות החיים ואיך גזר על עצמו למות וע"ז מתרץ המדרש שמת בח"מ והוי כעובד דרבי אגב צערא פסק אנפשי' למות כי רצון יראיו יעשה ולכך נאמר שבע ימים דפסק אנפשי' למות ולכן עלינו להתאבל ביותר בהעדר הצדיקים כלי חמדה היה לנו ואבדנו והחי יתן אל לבו כי בעונינו קרה כזה כמבואר במדרש רבה פ' לך לך אל תירא אברם אנכי מגן לך אם בניך באים לידי עבירות אני נוטל צדיק אחד שהוא יכול לומר למדה"ד די אני נוטלו ומכפר והדבר תמוה למה דוקא בזה ולא אמר שקרבנות מכפרים ובמדרש שיר השירים אמר אשכול הכופר בכרמי עין גדי אשכול הכופר אם ישראל חייבין אני נוטל צדיק שהכל בו ומכפר ולמה בכרמי עין גדי בשביל אבות אי"ו שהיו כגדיי' עכ"ל והדבר צריך ביאור מה צורך לכפרת צדיק בצירוף אבות העולם עד שאמר ולמה בכרמי עין גדי בשביל אבות וכו' אמנם יובן במה שכבר אמרנו פעמים רבות וכוונתי לדעת בעל זב"ל ז"ל באמרו במדרש משבח אני את המתים וכו' כי אמר משה בסדום חסת על יו"ד צדיקים ואני אעמוד לך פ' א"ל הקב"ה היכן מצא ע"ז וג' חסרו א"ל היכן הם עוד ג' א"ל אי"ו הוי משבח וכו' ותמוה דלמה הפריז משה על המדה לומר פ' אם די ביו"ד ואיך דקדק הקב"ה עמו על ג' כיון דדי בי' ולמה שבח המתים יותר מחיים כיון שגם החיים היו בצירוף כמו הם אבל הענין כי רש"י פי' יו"ד בסדום היינו על עיר אחת ולא להגין לכל ה' עיירות א"כ שבט איקרי קהל וכל שבט שכן בפ"ע כמו עיר כדכתיב וירא ישראל שוכן לשבטיו וא"כ כל שבט צריך יו"ד ושבט לוי לא חטאו בעגל וא"כ צריך ק"י צדיקים מה עשה משה התחכם נתן תחילה לכל שבט ז' צדיקים הרי י"א פעמים זיי"ן הוא ע"ז וא"כ חסר לכל שבט ג' וזהו שאלת השם היכן הם ג' הכוונה לכל שבט ונזכר באי"ו שהם משמשין ג' לכל שבט ושבט והרי כאן לכל שבט יו"ד וכו' משבח אני המתים שלא הי' במנין ג' רק כמנין י"א פעמים ג' ודוק. והנה הרמב"ן דעתו דאלו היו נמצאים בסדום יו"ד היו מגינים לכל העיירות והיינו כי על ג' צדיקי' מתקיימין כדדרשינן ואגודתו על ארץ יסדה ואין אגודה פחות מג' ולכך נתן לכל עיר ב' שהם יו"ד וצירף הקב"ה עמם כמ"ש במדרש ע"ש ולפ"ז עכשיו אנו חוטאים בעו"ה בכלל ואף שבט לוי עמנו א"כ הרי י"ג שבטים לכל שבט לפחות ג' צדיקים הרי ל"ט ואמרו במדרש וזכו מהם שלשים וששה איש הוא יאיר בן מנשה ששקול כל"ו צדיקים רובו של סנהדרין הרי דצדיק גמור שקול כל"ו איש וזהו כוונת המדרש אשכול הכופר אם ישראל חייבן כלי' ח"ו לוקח צדיק גמור שהכל בו בעל אשכול כמו יאיר בן מנשה וזהו שקול כל"ו צדיקים והרי מתכפר רק קשה הא מסרו לי' נ' וע"ז אמר בכרמי עין גדי כי האבות מצטרפין כמאמר משה שהן שלשה והמדרש נא ס"ל שהן מצטרפין לכל שבט ושבט רק פשוט שמצטרפין לג' והרי ל"ט והן מגינים וא"ש ולכך אמרו לית עלמא מתקיים בפחות מל"ו צדיקים דהוא הדבר כדי בצירוף אבות טולם הרי ל"ט צדיקים ומגיע לכל שבט ג' ואגדתו על ארץ יסדה ויש לעולם מעמד וקיום בו ולכך יצאו לפני חזקיה ל"ו אלף חלוצי כתף כי צדיק נקרא אלף לשון אלפא בינה וזהו מ"ש במדרש האלף לך שלמה הלומד תורה נקרא אלף שהוא מלשון אלפא בינה וצדיק המת ומגין הוא כמו ל"ו צדיקים ולכך יצאו לפני מטתו ל"ו אלף להורת שהוא הצדיק המגין מל"ו צדיקים שהיא בבחינת נ"ו אלף כדכתי' האלף לך שלמה ועיין במדרש שיר השירים והנה י"ל מ"ש במדרש לע"ל כשיבואו אבות לנחם לישראל לא ירצו לקבל תנחומין מכולם ובתוכם מיעקב לא ירצו לקבל כי אמר אין זה כ"א בית אלהי' וזה שער השמים אבל יובן במ"ש במגילה דף י"ח ויקרא לו אל