קשת יהונתן לא

עדיין צריך טעם למה ביקש זקנה והנה יש ליתן טעם למה היה לשרה ווסתה פירסה נדה קודם שנתעברה ליצחק ומה צורך לנס זה ול"ל נתעברה כך בלי שפרסה נדה באורח כנשים וי"ל דיאמרו מאבימלך נתעבר' שרה דהית' נסתר' עמו ולכך מקודם שנתעברה פירסה נדה כפעם בפעם וזהו מופת שאינה מעוברת ואין כאן לעז אבל בלא"ה הא זה שתלד שרה לעת זקנתה הוא נס וכי יעשה קב"ה ניסא לשקר כשהיא מעוברת בזנות והולד ממזר אך בזמנים הללו היה זה אפשר בטבע כמ"ש גבי יוכבד שהיתה בת קכ"ז לאהרן וזהו כוונת שרה אחרי בלותי היה לי עדנה מה צורך לזה ואם להוציא מחשד הא ואני זקנתי ונ"ל דאין זה שינוי טבע הא ואדוני זקן הוא חידש זקנה בעולם מה צורך לזה הא אין כאן נס כלל ולכך עיקר הדברים היה בזקנתה א"כ יפה אמר ה' מאמר שרה ואני זקנתי והשמיט ואדוני זקן מפני דרכי שלום. אמרו בגמ' אמרה אמתי' דרבי עליונים ותחתונים מבקשים רבי יה"ר שיכבשו תחתונים וכבשו תחתונים כד חזי צערא טפי אמרה יה"ר שיכבשו עליונים אמרו נח נפשי' דרבי כו' אמר אתון קאמריתו עכ"ל וי"ל מה ס"ד דלא ימות רבי הא קרא צווח מי גבר יחיה ולא יראה מות וגם כי יהיה כח אמתא דבי רבי יותר מכל חכמי ישראל ר"ח ובניו תלמידי דרבי וכי ברצונה להחיו' ולהמי' וא"צ להאריך לרב התמיה' וגם מה חידש בזה בר קפרא היינו הדבר שמת רבי ומה אתון קאמריתו אבל ידוע כי כל חפץ צדיקים לטובת ושלימות זולתם ולהכשיר הדור וכמה כרכרים כרכר אדון הנביאים להיות חי עוד ועיין מ"ש זקני בעל מג"ע מה ראה על ככה בענין זה והכל ליישר הדור ואפילו במותם לא נפרדו שבאים לכאן ליישר העם וידוע כי אין צדיק נפטר מהעולם עד שתסכים הנשמה למות ואין מת בע"כ ולכך אמר הקב"ה לצדיקים הן קרבו ימיכם להסכים על המיתה כי רצון יראיו יעשה ויגזר אומר ובלי גזרה על עצמו ימותו וידוע מ"ש בזוהר כי ימכור איש בתו לאמה דקאי על הנשמה שהיא בתו של קב"ה והיא נמכרת לאמה לגוף לעבוד עבודה תמה ובזה יובן כי הם בטחו ברבי שכ"כ נפשו חמדה לשלימות זולתו ותקון הדור שלא יתרצה למות אף שסבל יסורין למאוד מ"מ יסבול הכל ולא יתרצה למות להניח דור יתום ולכך אמרו מאן דאמר נח נפשיה דרבי הרצון כי נפשו נח ונתרצה לזה יומת כי בטחו בצדקתו שלא יתרצה ואף הוא יחיה וכן היה עד כי אמתא דבי רבי היינו נשמתו כמ"ש בזוהר ואמתא דבי רבי היינו נשמתו באמת לא התרצה למות ולכך אמרה שיגברו תחתונים וכן היה אבל לבסוף בראותה צער הגוף הקדוש מרבי ביותר נתרצה למות ואמרה יה"ר שיכבשו עליונים ומיד מת כיון שנתרצה הנשמה. אמנם בר קפרא חשב זה לאונס כי ע"י רב יסורין הוכרחה להתרצות ולכך אמר אראלים ומצוקים וכו' נשבה ארון הקודש לא ברצון כ"א ע"י הכרח כשבי ולכך אמר נשבה וכשאמרו נח נפשי' דרבי אמר אתון קאמריתו כי אני חושבו לא לנח רק להכרח ואונס כנ"ל וא"ש. ולכך יש לנו לקונן ולצער ביותר בהעדר הצדיקים כי היו לנו לחומה ואין שמים על לב טובתם רק טובת הדור וכל צדיקי עולם כל מגמתם הוא לישרת הדור ולא לעצמן וכל טובת עצמן כלא יחשב כנגד שלימות ישראל בדור ולכך אמרו במדרש וימת אברהם שבע ימים מלמד שמת בח"מ ותמה היפ"ת מה ענין שמת בחולי מעיים להך דכתיב שבע ימים דדריש עליה דמת בח"מ גם אמרו אח"כ רוב צדיקים מתים בח"מ וי"ל למה ובהנ"ל יובן כי הנשמ' של רבי לרב חפצה בשלימות הדור בכל יסורין לא בחרה למות רק היות חי להגין על הדור ואמרה תמיד שצדיקים ינצחו אבל לבסוף לריבוי ח"מ וצער ביותר הסכימה למות וזהו הענין שמראין לצדיקים שכר טוב הצפון לעה"ב קודם מותם כדי שיהיו מתאוים לו להגיע לזה החמדה וטוב האמיתי יסכימו למות אמנם שלימים ביותר כל זה איננו שוה להם רק להיות בחי חייהם טוב לדור ולהיות חיים ע"פ האדמ' אינן משגיחין בטובת עצמן רק בטובת זולתן כי כך טבע השלם האמיתי ולכך כדי שימותו הם