קשת יהונתן כז

איש קבורתו וא"א לספוד בי קברא וכבר נסתלקה נשמתו לאחר ל' יום ולכך תמו ימי בכייתו משא"כ יעקב הן קודם קבורתו והן אח"כ היה נודע קברו לא תמו לגמרי כי עדיין היו בוכים יב"ח. כללו של דבר אם מיתתי של צדיק מכוסה הוא לאות כי רעה יהיה ע"י מיתתו ולכך מכוסה כי משפטיו תהום רבה וכמו כן אם הוא מסולק למעלה ג"כ רע ומר וע"ז אחים הספדא. ואמרו בגמרא ראשונים שנתגלה עונם נתגלה קיצם אחרונים שלא נתגלה עונם לא נתגלה קיצם. והטעם אמרנו כי ידוע כל העושה דבר עבירה ומתבייש בו מוחלין לו ולכך ראשונים שנתגלה עונם נתביישו בו כי אוי לאותה בושה וכלימה שנכתב עונם בספר ונאמר פומבי בפי כל נביאי ה' וצעקו ככרוכיא בפני כל וצחקו זרים א"כ נתביישו ותם עון בת ציון ונתגלה קיצם אבל אחרונים שנא נתגלה עונם לא נתביישו בו והיה ג"כ אין מזור לעון ולכך לא נתגלה קיצם ובעו"ה ארוך הקץ כי עונות מעכבים כי מה שנא' לנביאים אין בו מהחזרה אבל הואיל ולא נתגלה בעו"ה החטא כאשר בעו"ה היה כמה זמנים וקוצים לפקידה טובה והחטא גרם העיכוב וא"כ יש כאן בגלות המר בעו"ה שני כסוים והעלמות ראשון המרי והפשע אשר היה בעוכרי' לסיבות הגלות והשני הקץ מתי ירחם ה' עמו וזה בזה תליא וידוע כי פלא בלשון קודש לשון כסוי והעלמה למה תשאל לשמי והוא פלא לשון מכוסה וכן הקץ נקר פלאות מכוסה וזהו כוונת המקונן ותרד פלאים בחורבן בהמ"ק שני כסוי' כסא העון והקץ וכן במיתת ת"ח יש כאן שני כסוים כסוי אחד בהעלמת יום מיתתו ובעו"ה פתאום שודד אהלו וזהו לאות על הרעה אשר משפטו תהום רבה וכסוי השני הסתלקותו מאתנו ולא ישוב לראות החיים ע"פ אדמה וזהו רע בתכלית וזהו הפלא ופלא שני כסוים ואמר שזה יותר קשה מחורבן בהמ"ק וקאמר ולמה והשיב כי זהו גורם לאבדן התורה שנאמר ואבדה חכמת חכמיו וזהו יותר מר מכולן ולכך אמרו כי נדב ואביהו היו ראוים לקבל עונשם במ"ת אלא שהמתין הקב"ה עד חינוך המשכן והטעם כי ודאי נדב ואביהו שאמרו מתי ימותו זקנים הללו ואני ואתה ננהיג הדור ח"ו על צדיקים כמותן שיתאוו למיתת הורם ומורם בשביל כבוד המדומה אבל ידוע כי נשמת נדב ואביהו היה בפנחס ואז זכה למלאך הברית פנחס זהו אליהו והוא יבא לפני יום ה' הגדול להשיב לב אבות וכו' ובבאו יהיה עולם התיקון שישוב לב אבות ולא יוסיף לדאבה עוד וזהו שהשיגו נ"ו כי כאשר הם יהיו רועים בעם שהוא אליהו באמת יהיה עולם התיקון בכל אופן ולכך התאוו תאוה עד מתי יהיה הזמן רע בעולם יכלה וישוב העולם לימי עלומיו כאשר היה קודם חטא אדה"ר וכשנים קדמוניות ולכך אמרו מתי ימותו וכו' ואני ואתה וכו' וזהו שאמר משה שהיו גדולים כי הם יזכו לעולם התיקון ולבער הטומאה מה שלא זכו משה ואהרן לכך. אמנם הקב"ה אשר דעתו לשרוף בהמ"ק ולשפוך חמתו על עצים ואבנים ראה כי עדיין לא הגיע תיר נדב ואביהו ולכך בקרבתם לפני ה' וימותו ותצא אש וכו' וגם היה סימן לבנים בחינוך המשכן דנקרא מקדש כי תלהט אש ביסודותיו בעו"ה ולכך היה ההתחלה בשריפה לסימן ולאות על בהמ"ק שישרף באש וממרום שלח אש בבהמ"ק כמבואר במדרש ולכך היה אש יוצא ושרף לנדב ואביהו לאות על בהמ"ק שיחרב באש וזהו מאמר הכתוב ראשיכם אל תפרעו וכו' כי הם קדושים עליונים וזכו למעלת גבוה אבל היה לאות על שריפת בהמ"ק וכאשר כתבתי ולכך לא הגיע זמנם לרעות ביעקב ולכך כל בית ישראל יבכו השריפה אשר שרף ה' שהוא חרבן בהמ"ק בעו"ה והוא השריפה אשר שרף ומוטל על בית ישראל לבכות מאין הפוגות והיות כי נ"ו היה סימן לשריפת וחרבן בהמ"ק ולכך קרה כאלה ביום החינוך ידוע תדעו כי בבהמ"ק קרה חרבן והעדר אבל בתורתנו ח"ו לקרות ביטול והעדר כי תורתנו היא נצחיית וח"ו שיקרה בו העדר כי היא חיות עולמית ויסוד