קשת יהונתן כד

דרוש והספד אשר דרש הגאון המפורסם רבן של בני הגולה מהור"ר יהונתן זצלה"ה פה ק"ק אלטונה. והספד הגאון מהור"ר יששכר בערש אב"ד דק"ק נ"ש ומדינה וחכם הכולל מהרד"י עטיאש חכם ספרדים מאמשטרדם

ישעיה הנביא בתוכחתו לישראל אמר יען כבדוני העם הזה בשפתם ולבם רחוק ממנו הנני יוסף להפליא העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו וכו' זהו מיתת צדיקים ות"ח שבדור וכבר אמרתי פעמים רבות כי יש להבין מה זה מדה כנגד מדה בשביל התפלה בלי לב שלם ימותו הת"ח וצדיקים שבדור ומה ראי זה כראי זה אבל הענין כבר נודע כי התפלה בלב שומע הקב"ה לבדו כי ה' חוקר לבבות וכדכתיב קרוב ה' וכו' לכל אשר יקראוהו באמת דייקא אבל המתפללים בלי לב רחוק מהם ה' רק התפלה עולה ע"י מלאכים כי הם אינם יודעין מה בלבו של אדם כמבואר בזוהר וכבר אמר בגמרא אראלים ומצוקים תפסו בארון ה' אשר ממנו מובן כי המלאכים רוצים שהצדיק ימות ויהיה אצלם אמנם הצדיקים רוצים שיהיו למטה כנודע וא"כ כל תפלות ישראל בשביל קיום ת"ח בדור כדאמרינן כמאן מצלינן אקצירי ומרעי היינו ת"ח ואם התפלה מגעת ליד מלאכים ודאי שלא יעלוה לפני המקום ואין קטיגור נעשה סניגור אבל בהגיע התפלה ליד הקב"ה בלי אמצעי רצון יראיו יעשה כי הוא ברוך שמו קרוב לכל קוראיו ולכך אמר הנביא יען כבדוני וכו' שהם מתפללים בלי לב וכוונה א"כ התפלה עולה ע"י מלאכים ולכך אין תפילתן מועיל נגד ת"ח ולכך אבדה חכמת חכמיו וזה מיתת מח כי אין תפילת ישראל נשמע בעו"ה. ובעו"ה אנו בגולה כל תפלתינו משפה ולחוץ ולבינו בל עמנו ולכן אף חכמת נבונים תסתר. והגיע העת להספיד להגאון ה"ה מהור"ר יששכר בערוש אב"ד דקנ"ש והמדינה והחכם הכולל דוד ישראל עטיאש חכם מספרדים זקן וישיש ז"ל אשר מנוחתו כבוד באמשטרדם ובאמת כבר אמרנו על פסוק והיה בשמעו דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי כי בשרירות לבי אלך וכו' לא יאבה ה' סלוח לו וכו' ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר הזה דהדבר תמוה דמהכ"ת יש איש שוגה ופתי כזה לומר על שמעו קללות כזה ששלום יהיה לו ואין זה אלא אפיקורס הכופר בנבואה ותורה ולא דברה תורה במתים הללו ומה זה שאמר ורבצה בו כל האלה הכתובה וכו' פשיטא הלא על כך נאמרה התוכחה בעו"ה לעוברי רצון המקום והלכים בשאט נפש אבל הענין כך כי ידוע מ"ש הלא א"א לדבר שום דיבור בלי נקודה וטעמים ולמה בס"ת לא נכתבו כלל נקודות וטעמים רק תבנית אותיות אבל הטעם כי כל נקודות וטעמים הם מלאכים המנהיגים מרכבה וכסא כבוד כמבואר בכל ספרים קמץ ר"ת קמציאל וכו'. והכל עניני מלאכים השומרים ומנהיגים הכבוד כמו אלו נקודות והטעמים שהם מנהיגים התיבות ונושא להם ע"פי ילכו ויבואו ויסבו בלכתן בכל אופן וידוע כי התירה קדומה לבריאת עולם ולא היה שום מלאך כלל במציאות וא"כ א"א לכתוב נקודות וטעמים רק שרשי אותיות שהם כולם שמו של יוצר הכל וכדאמרינן עד שלא נברא עולם היה הקב"ה ושמו בלבד דייקא. וזהו ענין שאמרתי בקושית התי"ט בכהנים ולויים שהיו שומעי' השם יוצא מפי היו כורעים וכו' והקשה התוי"ט מה החרדה הלזו הלא במקדש מזכירין כל השנה השם בכתיבתו (ואפ"ל דמשנה איירי לאחר מיתות שמעון הצדיק שלא היו מזכירין עוד השם בכתיבתו) והנכון דודאי השם בתנועת הוא במלאכים אבל ביה"כ נאמר וכל אדם לא יהיה וכו' אפילו מלאכים וא"כ לא היה אפשר להכהן להזכיר השם כי לא יצוייר לשום אדם להוציא שום דיבור בלי תנועה כי כל הדיבורים יוצאים