קשת יהונתן כב

עבירה עין לרוע יביטו בנשים ועריות וכדומה וזהו שבינו לקטרג על האדם ולהסיב ממנו לבל יחזה בנועם ה' ויקר השכינ' במותו כאשר ראוי לכל איש מעדת ישראל לראות בעת המית' השכינה ולשוב אל מקור החיים כאשר באמת קדושים חסידי אל יראו כן בעת מותם וכל איש ישראל ראוי לכך אלא שבשביל העון הזה אשר בעו"ה בחיים ברואו מקום אסור להסתכל הוא המונע לבל יחזה בנועם ויקר ה' וזהו ענין מאמר רז"ל באמרם מלאך המות מלא עינים הוא בעו"ה מטעם הנ"ל. וא"כ יש להבין איך אמר עפרא לפומי' דאיוב אבל כי בעו"ה כל כח החמדה היא מכח נחש שהסית לחוה והטיל זוהמא וזהו כח התאוה וחמדה שזהו ענין עץ הדעת כנודע ולכך אם באנו לבטל כח התאוה הוא ע"י עפר כי בזה הוא נכנע כח הנחש ועפר לחמו ובזה נכנע כח הנחש והיינו במליצת ענין שיזכיר לו יום המיתה בפיו אשר לעפר תשוב ויהי' סופו עפר ואז יבוטל כח התאוה בכל אופן והנה איוב חשב בזה שלא התבונן על בתולה וברית כרתי לעיני מבלי להביט באש זרה בכח זה גבר על כח היצה"ר ובטל כחו בתאוה לגמרי וע"ז קאמר בגמ' לא כן הוא עפרא לפומי' דאיוב עדיין לא ביטל כח הנחש לגמרי וצריך עדיין עפרא לפומיה לבטל כח היצה"ר דהוא בדידיה אסתכל ועדיין מצא היצ"ה מקום לחול אבל אברה' אבינו ביטל כח התאוה לגמרי ואפי' בדידיה לא אסתכל ולכך אמר אברהם ואנכי עפר ואפר שהיה תמורת עפר שבעצמו ביטל כח הנחש והיה עפר ואי אפש' לנחש לשלוט בו לגמרי והבן כללו של דבר כמה יש ליתן בעפר פיהו אולי יש תקוה ועיקר תקנותינו בפה בתפלה ובתחנוני' ולימוד התורה ולכך אמר ר"ל תקות אנוש רימה כי רימה כחו בפה וזה תקותו של אנוש להיות כרימה בפה ובתפלה והנה ימים אלו ימי רצון מרוב החגים מצות ה' ובעו"ה כל המצות אצלינו כמצות אנשים מלומדה ברגילו' ואין שם על לב מצוה אחת ועשייתה כתיקונה ובכוונ' שלימה בכללים ופרטי' שלא יהא בו פקפוק וביחוד מצות סוכה שאמרו בגמ' לעתיד יאמרו העכו"ם כלום כפית עלינו הר כגיגית וכו'. יתן להם הקב"ה מצות סוכה וכו' וי"ל באמת ל"ל כפה עליהם ג"כ ההר וכי משא פנים יש בדבר ח"ו ומה ענין מצות סוכה שינתן לעכו"ם ומה נשתנה מצוה זו מכל מצות אבל יש להבין בו ענין אחר במ"ש דאמר הקב"ה אם אתם מקבלין התורה מוטב וכו' די"ל בממ"נ אם התור' חובת האדם וצריך האדם לשומרה א"כ מה זהו צריך קבלה מישראל ה"ה מוכרחין ומצווין ועומדין לקיים מצות ה' ואם היה רצון ה' לבלי מכריח ליצוריו על קבלת התורה והיה דעתו שיקבלו ברצון א"כ מה זהו שאמר ואם לאו וכו' הלא אין לך אונס גדול מזה ומה ראו ישראל מתחילה שלא רצו לקבל תורת ה' אבל עיקר הענין דע כי רבים מחכמי התולדה ובראשם הראב"ע חושבין כי יש כח ביד המזל לגרום לאדם כפי תולדה שלו אם יהיה רע או טוב גנב או צנוע כמ"ש מאן דבמאדים אשיד דמא וכו' וכן שפטו בכל קורות הגוף ע"פ גרמי השמים אבל הרמב"ם ז"ל חולק ע"ז וטענתו דא"כ אף אתה תפר היראה ויש בזה ביטול לקיום התורה ושכר ועונש היות האדם מוכרח מפי המזל להרע ואם המזל גורם להרע ולהטיב ליה איפוא שמירת התורה בכללה אך כבר אמרו אין מזל לישראל והטעם כי מחמת המזל לא ראוי לאברהם להקים זרע כי כל המזלות התנגדו לו להקים זרע אבל ה' שדד המערכת להקים עם ישראל מתנגד למזל כמ"ש רז"ל הוציאו חוץ למזלות וזהו אין מזל לישראל כי מפאת המזל לא באו לעולם. וכל משטרי המזלות לעקור ח"ו ישראל לולי כי ה' הגביה אותנו לבל ישלטו בנו המזלות ואנו למעלה ממזלות ולכך אנו יכולין לשמור התורה כי אין המזל מכריחן לשום דבר ולזאת הסיבה מיאנו כל העכו"ם לקבל התורה זולת נחנו עם ה' ומזה תבין מ"ש אומרים אשר בחר בנו וכו' ונתן לנו התורה די"ל הלא חזר על כל העמים ולא קבלוה אבל להנ"ל א"ש דזהו הבחירה אשר הגביה אותנו למעלה מן המזל ועי"ז יכולנו לקבל התורה