קשת יהונתן כא

או טיפין טיפין לרפואה הלא לא יחסר ממזג אפילו יום אחד ואיך לא תחוסו על רפואת הנפש ליקח רפואה הנ"ל דף או חצי דף מן ספר מוסר לעיין בו אפילו כלנו חכמים כלנו נבונים חובה עלינו דבר זה ואתם ישישי קהלי יהיה זאת לי למנה מאתכם ותדרו לה' וכו' ויהיה ממש חוב קבוע ובאמת אלו הימים ראוי לאיש למעט במו"מ וחישב עם קונהו ובפרט יום הצום והנורא יש לנו לעיין שיהא היום קדוש לה' כי בזמן הבית לא היה רשות לשטן להשטין לגמרי ולקטרג ועכשיו בעו"ה יש לו אחיזה. האספו נא אחינו אל עיר מבצר והיינו בה"כ ובה"מ שהם חומות חזקות נגד יצר הרע לבטל כחותיו. ואמרו במסכת ברכות דף ט' כל הסומך גאולה לתפלה אינו ניזק כל היום אר"א לעולא כו' דאדם גדול הוא כו' זמנא חדא סמיך גאולה לתפלה ולא פסיק חוכא מפומי' כל היום וכתבו תוס' בד"ה כל הסומך וא"ת והלא כל העולם סומכין ומאי רבותא דרב"ב וכו' דבריהם תמוהין דהחילו בקושי' מכל הסומך וסיים ברב"ב וגם לישנא דמאי רבותא אינו מדוקדק דהל"ל ואיך שייך יומא חדא הלא כל יומא סמיך אמנם נר' דלכאורה אין מקום לקושי' תוס' דכי יהא יעוד זה הנאמר בש"ס עדיף מכל היעודים הנאמרים בתורה למען יאריכון ימיך ומ"מ אמרינן סוף מס' חולין דאם עבר עבירה או הרהור עבירה מכבה מצוה א"כ מכ"ש כאן וא"כ מה זהו כל התמיה מדלא מועיל סמיכת גאולה לתפלה הלא אין רגע בלי פגע עון ופשע רק לפמ"ש האר"י ז"ל דאינו ניזק באותו יום היינו שאין בא לכלל עבירה כלל באותו יום והא דאמרינן דאיזק ר"ז במטיי' חשיי' לבי מלכא הוא ג"כ עון ביטול ת"ת וכדומה וא"כ שפיר הקשו דהא אנן סומכין כל היום ומ"מ יש לנו עבירות ול"ש תי' הנ"ל דהא היה ראוי להגין מעבירה רק מאן מוכח פי' האר"י ז"ל נראה דיש לו סמוכין מהא דרב"ב אדם גדול דשמח הואיל וסמיך גאולה לתפלה ואלו הפי' פשוט דמגינה על היזק בזה כל אדם יגיל וישמח אבל אם הפירוש כהאר"י ז"ל ודאי דלא יגיל איש מפתי רק רב"ב שהיה ירא ה' וכל היום מנגינתו בשמחה שיהא ניצול ונמלט באותו יום מעבירה וזהו כוונת תוס' דהקשו על כל הסומך וכו' והלא כל העולם סומכין ובעו"ה לא ימלטו מכל עבירות ול"ל דאין הפירוש מעבירות רק מהיזק כפי פשוטו וא"כ י"ל דע"י הרהור עבירה קרה ההיזק ולזה כתבו תוס' ומאי רבותא דרב"ב דלא פסיק הלא זה כל אדם כמ"ש וע"כ הפי' כהאר"י ז"ל בעבירה וא"כ קשה הלא כ"ע סומכין וא"ש דברי תוס' ומזה הדור אתם ראו הוא הדבר אשר תמיד אקרא להיות איש ישראל עובד מצות ה' בלב שלם וביחוד בעמוד התפלה אוי לנו מיום הדין אשר יזקין איש ולא יעלה בידו לכל ימיו ב' או ג' תפילות בכוונה עד שאמרתי בדרך הלציי על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו היינו בה"כ כי אנשים שהולכין שמה להתפלל הם שועלים ששכחו הלב בבית ומתפללים בלי לב והוא דבר שקרוב בפינו ובלבבנו לעשות. ואמרו בגמרא במאמר איוב ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה וקאמר הגמ' עפרא לפומי' דאיוב א"א ע"ה אפי' בדידיה לא איסתכל וכו' ויש להבין וכי בשביל שלא הגיע למדרגת א"א ע"ה אשר עליו נאמר אחד היה אברהם בשביל זה יאמר עפרא לפומי' אוי לנו מיום הדין ומיום התוכחה אשר בעו"ה כל היום עסקינו עם נשים פנויות ונשואות ולא ימלט מן הסתכלות ובעו"ה עינינו סגורות מלהשיג או מלראות בקודש כי בעו"ה חושך וס"א טח על עינינו וכסתה וחשכה אור עין ישראל וע"ז ממש גבר כח הס"א בכל יום מחמת הראי' והסתכלות בנשים ובתולות וכבר צוח שלמה היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה היש אפשרי להסתכל ולעסוק עמהם ולא יהיה פה כח גבורת התאוה והחימוד והרהור עבירה ובעו"ה ע"י ראיה בנשים ופני רשעים וכהנה חשכה עינינו מלראות בקודש וזה מאמרם ז"ל במות האדם המלאך מלא עינים וכוונתם הוא לזה כי יש בידו על האד' ההסתכלו'