עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryקשת יהונתן

קשת יהונתן טז

Keshet Yehonatan 16 · קשת יהונתן · free full Hebrew text

Open in the reader →

רק לפי מקרה כמ"ש שפיר לא יתקן בו טעם וגזרה כי הלא מקרה בעלמא בא ואינו נוגע לעצם פרה כלל וזהו ענין סבי דבי אתונא שהם היו חכמי פלסופי' קדמונים ואתונא היה ראש מדרשם ואקדימיאה שלהם ולכך צחקו על פרה אדומה והוכיחו לריב"ח כי הצבע הוא מקרה בעלמא והראי' שאמרו לו ברר מתוך הגבינות איזהו מן פרה שהוא צבע כך או צבע כך אם הוא לפי שינוי המזגי' וא"כ שא"א לברר ש"מ שהוא רק מקרה א"כ אין כאן טעם למצות פרה אדומה דוקא ויצחקו עלינו זרים וריב"ח בא להשיבם אתם צוחקי' עלינו נימא לנפשם כי ידוע במשנה דעכו"ם ד' י"ג ע"ב דאין למכור לעכו"ם תרנגול לבן שמקפידים עליו להקריב לעכו"ם דוקא תרנגול לבן ע"ש וטען ריב"ח אמור נא בבצים שיובחנו אם הוא מתרנגול לבן או שחור וע"כ תודו ג"כ כי אין הצבע בכמות ואיכות התרנגול כי א"כ היה מובחן ומורגש בביצה רק הוא מקרה ומ"מ מקפידים אתם בעכו"ם להיות דוקא לבן וא"כ למה תצחקו עלינו בפרה אדומה טלו קורה מבין עיניכם וא"ש (ודברי פי חכם חן). עכ"פ יש דרכי עכו"ם קדמוני' להדר בתר תרנגל לכן ולכן דברים כאלה חמורים כאשר האריך בהם הרמב"ם להתרחק מאוד מדרכיהם וחוקתם. ונשוב להנ"ל כי יה"כ נגד מאמר העשירי בבראשית והוא ויאמר אלהים הנה נתתי לכם את כל עשב וכו' לכם יהיה לאכלה ובאמת יש להבין איך יומנה זה בכלל המאמרות שנברא העולם כי בכל מאמר היה בריאה חדשה אבל זו לא היה רק אמירה לאדם שמורשה לאכול הכל אבל אין בו בריאה חדשה ורק אמירה בעלמא ואיך יומנה בכלל יו"ד מאמרות שנברא בהם העולם וצ"ע לכאורה אבל יובן כי ודאי כל ירקות וגדולי ארץ לא היו ראוים ועלולים כלל למאכל אדם והיו גורמים יותר נזק מתועלת רק הקב"ה נתן בתוכו רוח חיים וענין רוחני וזהו למאכל אדם וכו' וזהו אשר מחזק כח הנפש וגוף והמותרת באמת הוא צואה ודוחה הגוף מעליו והיה לזרא אבל לולי שרוח ה' בתוכו היה הכל כמו קיא צואה בלי מקום והיה מזיק לגוף בעיפושי' וכדומה א"כ הך ויאמר היה בריאה חדשה גמורה שנתן הקב"ה בתוך כל גדולי ארץ רוח חיוני עד שהיה ראוי ומוכן לאכילת אדם מה שלא היה מקודם וזהו המאמר העשירי ולכך נאמר לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' וכו' והיינו מאמר העשירי שהוא מוצא פי ה' כי יצא מפיו ליתן רוחני לתוך האוכלים ולכך ביה"כ שמאמר ה' בענינים עליונים אסורה לנו האכילה פה שהתיר פה שאסר. לכן עלינו ביו"ד ימים אלו לשוב לתקן העולם שנברא ביו"ד מאמרות ובפרטות בעו"ה בגלות המר הזה אשר אין לנו לא זבח ולא מנחה ונשלמה שיח שפתינו שצריך התעוררות רב לקונן על אבדון בית תפארתנו והוד תפארת ישראל שנפלה בעו"ה ובימים אלו נאמר קומי רוני בלילה לראש אשמורת שפכי כמים לבך ובעו"ה לא האמינו דורות קדמונים שיהיה כ"כ אריכות הגלות ויהיה שנת תקי"ב ואנחנו לא נושענו בעו"ה אוי לנו שהיו מאבדים עצמן לדעת כמעט אלו ראו זו האורך ונחנו בעו"ה מה נעשה ראוי היה לבכות יום ולילה על שברנו ומבלי לבלות זמן בשארי ענינים אבל בעו"ה תקלתינו תקנתנו כי אין אנו מרגישים העדר בית תפארתנו ועוצם קדושה שניטל' הימנו ואין אנו אלא עצמות יבשות בעו"ה בהבלי דגרמי וע"ז נבא הנביא התחיינה עצמות היבשות האלה והנה עלינו מוטל ביותר לתקן עצמנו ובפרטות בימים אלו שהם קיום העולם והם נגד יו"ד מאמרות. ואמרו במשנה בעשרה מאמרות נברא העולם ומה ת"ל והלא במאמר אחד יכול להבראות אלא להפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם שנברא ביו"ד מאמרות והדבר תמוה דשאיל מה ת"ל ולא שאל למה נברא ואם יש בו טעם אף שאלתו מה ת"ל לא קשה דנכתבו הדברים כהווייתן והתי' להפרע מן הרשעים אינו מובן דמה הבדל יש בפרעון אם מאבדין עולם אם נברא במאמר אחד או ביו"ד וע"ק בממ"נ אם העונש קל באם