קשת יהונתן יד

דרוש תו"מ שדרש הגאון המפורסם רבן של כל בני הגולה מהר"י זלה"ה ביום א' מימי הסליחות תקיא"ל בק"ק אלטונא: הנביא התחיל תקעו שופר בציון קרשו צום קראו עצרה אספו עם קדשו קהל קבצו זקינים יצא חתן מחדרו וכלה מחופתה וגו' בין אולם למזבח יבכו הכהנים וגו'

כבר דרשתי כמה פעמים כי אלו דברים שאמר הנביא הם לתקן עשרת הדברות שעברו ישראל בעו"ה אשר בהם כלולים כל תרי"ג מצות כנודע כי הם העשרת דברים כוללים כל חלקי התורה ולכך אמר הנביא כנגד אנכי לא יהיה לך תקעו שופר בציון כי נודע טעם תקיעת שופר בר"ה להמליך מלך מלכים הקב"ה כי לו יאתה המלוכה בכל אופן וכאשר נאריך אח"כ בזה וכנגד לא תשא שהוא ש"ש ונדרים אמר קדשו צום לקבל בנדר על עצמו תענית ולגדור גדרים בשמירת נדרים וכנגד שמור יום השבת שהוא ביטול מלאכה אמר קראו עצרה שהוא עצרת ממלאכה וכנגד זכור יום השבת לזכור יום השבת דהיינו כמאמר חז"ל עשה קהלות גדולות ודרש לפניהם הלכות שבת שזהו בכלל עשה זכור יום השבת להזכיר ברבים כי שבת מורה על חידוש העולם וכדומה לכך אמר אספו עם לייחד ולקדש שם ה' הנורא וכנגד כבד אביך ואמך שבכלל זה כבוד הרב ובחירי העם שהוא בכלל אבות שמגדלם לתורה ויראה ומנהלם כאם תגדל הבן ואומן היונק ע"ז אמר קדשו קהל לקדש ולכבד נבחרי הקהל לרוממם וכנגד לא תגנוב אמר קבצו זקנים שהם זקני עיר להשגיח ולמלט העני משוע ולשבר זרוע עול ושודדים ולבער גונבים מהעיר וזהו עיקר אומנת הזקנים להשגיח בעיר לבל יהיה חמס בעיר וכנגד לא תנאף אמר יצא חתן מחדרו וכלה מחופתה שהוא פשוט והכל יודעין כלה למה נכנסה לחופה לבל יזנה ויתן עינו באשת רעהו ויבחר באשתו אשר בחר וכנגד לא תענה אמר אספו עוללים וכו' כי נודע בעון עדות שקר בנים קטנים מתים וכנגד לא תחמוד אמר בין אולם למזבח יבכו הכהנים כי נודע כי בכהנים משרתי ה' בטלה תאות הקנינים שאין להם חלק ונחלה בארץ וגם הולכים יחיפים לבטל התאוה וכל מגמתם ה' הוא נחלתם ולכך נגדם הוא לאו לא תחמוד הרי דכלל הכל נגד יו"ד דברות. וכן עלינו מוטל ביו"ד ימי תשובה לתקן הפגמים בכללות ובפרטיות וכל רגע ורגע העובר בימים אלו בלי הרהור תשובה הוא פסידא דלא הדר בעו"ה ולכן הקיצו בני אל חי משינת האולת ותנו דעתכם לכך לחזור בכל אופן מכל דבר ובפרט מדברים שאדם רגיל בהם ונחשבים כהיתר עד שזר נחשב אם אדם ימחה בו אוי לנו מיום הדין ימים אלו ג"כ נגד יו"ד דברות. ולכך ר"ה נגד אנכי ולכך ממליכין לקב"ה בשופר ומלכיות וזכרונות ויום שני כנגד לא יהיה לך ולכך תרי יומי כיום אריכתא כי אנכי ולא יהיה לך בדבור אחד נאמרו ויה"כ נגד לא תחמוד כי ביה"כ הרי אנו כמלאכים ובטלה כל תאוה וחמדה. והנה לא זו שהם כנגד יו"ד דברות אף גם נגד יו"ד מאמרות שבהן נברא העולם ור"ה כנגד בראשית דהוי ג"כ מאמר והוא שכבר אמרנו שבריאת עולם היה בשופר כי בכל דיבור שיוצא מפי הקב"ה נברא מלאך דהיינו בתנועת הדבור כי כל התנועות הם מלאכים כנודע ותחלת בריאה לא היה מלאך כלל ולכך לא היה רק בקול בעלמא וקול שופר ולכך מפרש התרגום בראשית בחכמתא ותרגום ירושלמי בסוכלתנא כי שופר חכמה ואינה מלאכה וכן בכל ר"ה מחדש מעשה בראשית הכל בשופר ובפרט כבר נודע כי המלאכים הנבראים בכל יום שהקב"ה מעבירן. הענין כי הם מקטריגים על ישראל באמרם מה אנוש כי תזכרנו ולכך הקב"ה מעבירן כמו