כסף נבחר חלק ג תצט

והא גט ואם מתי יהא גט ואם לא מתי לא יהא גט כדי שיהא תנאי כפול וכו'. ואם מת תהי' מגורשת כשימות והוא שיגיע הגט לידה קודם מיתה:

כ' ה"ה צ"ע האיך יתקיים הגט בלא מעכשיו הא נתבאר למעלה שאם אמר הרי זה גט אם מתי לא אמר כלום שמשמעו לאחר מיתה ואפשר שהוא סבר שהכפל מוציא מידי משמע לאחר מיתה ומכניסו בכלל משמע תנאי והטעם שכשלא כפל הוא סבור שהוא כאומר לאחר מיתה ומפני כך אינו כופל וכו' אבל כשכפל מגלה דעתו שהוא אומר כן בתנאי ואומר משפטי תנאים וכו' זה נראה בדעתו ובדעת מי שאומר שבמעכשיו אין צורך לכפול וכו' ורחוק הוא ורמב"ן ורשב"א כתבו דהא דשמואל בשאמר מעכשיו דאלו אם מתי גריד' משנה שלימה שנינו ה"ז גיטך אם מתי לא אמר כלום ומכאן הקשו לדברי הגאונים שאומרים שבמעכשיו אין צורך למשפטי תנאים והניחו בצ"ע עכ"ל:

עוד כ' הרמב"ם שם הנותן גט ואמר לה אם לא תתני ר' זוז אין זה גט או אינה מגורשת ה"ז לא גירש כלל ואין כאן גט לא ע"ת ולא תלוי במעשה. ועיין בטור וש"ע אה"ע סימן ל"ח מדיני תנאי. ושם סעיף ה' כ' הרמ"א בשם הגמ"ר שכתב ויש אומרים דכל מה דתיקון רבנן הוי כמ"ש בתורה. וכ' חלקת מחוקק דבהגמ"ר כתב בתקנה דרבנן אפי' בממונ' תנאי בטל דעשו חיזוק יותר משל תורה. (ועיין במש"ל פי"ב מאישות על הא דכתב הרב המגיד אמה שכתב הרמב"ן דאם התנה לפחות מעיקר כתובה תנאו בטל הטעם דעשו חיזוק כשל תורה וכו' ואע"ג דבדבר שבממון אפי' בדאוריי' תנאו קיים י"ל כיון שבעילתו בעילת זנות מדרבנן הוי מלתא דאיסור' ועשו חיזוק כשל תורה בתנאי איסורין ע"ש). ועיין ש"ע אה"ע סימן ס"ו וס"ט וצ"ב וקי"א וקמ"ג ובח"מ בטור ובש"ע סימן ר"ז ועיין בט"ז שם וסימן רמ"א לענין תנאי במתנה וסימן דמ"ש לענין תנאי שומרין וסימן רפ"א לענין תנאי בירושה וסימן ס"ז לענין שמיטה וסימן ש"ה סעיף ד':

[יט.] כ' הרמב"ם פ"ט מגירושין המגרש אשתו לאחר זמן קבוע ה"ז מגורשת כשיגיע הזמן שקבע וה"ז דומה לתנאי ואינו תנאי דומה לתנאי שהיא מתגרשת כשיגיע אותו זמן שקבע ואינו תנאי שהמגרש ע"ת הרי גירש וזה עדיין לא גיר עד שיגיע אותו זמן לפיכך המגרש על תנאי צריך לכפול וכו' וזה אינו צריך ולא לשאר משפטי תנאים כיצד האומר לאשתו ה"ז גיטך ולא תתגרשי בו אלא לאחר ל' יום אינה מגורשת אלא לאחר ל' יום ואם מת הבעל או אבד הגט או נשרף בתוך ל' אינה מגורשת. (כ' ה"ה דין זה באומר לאחר זמן שהיא מתגרשת לאחר זמן מבואר הוא בהקש הקדושין לגירושין וכבר נתבאר כן פ"ז מאישות ומה שכ' שא"צ משפטי תנאים דבר ברור הוא שהרי אין כאן תנאי אלא קביעו' הזמן לחול המעשה ועוד שלא מצינו בגמרא שנזכר משפטי תנאים בדין לאחר ועוד מבואר בירושלמי בקדושין פרק האומר שהכל מודים שאם אמר לאחר שירדו גשמים מקודשת שא"צ לכפול עכ"ל). וכן אם תלה הגירושין במעשה דינו כדין מגרש אחר זמן כיצד כגון שאמר הרי זה גיטך ולא תתגרשי בו עד שתתני לי ר' זוז ה"ז מתגרשת אחר שתתן וא"צ לכפול ולא לשאר משפטי תנאים שהרי לא גירש ע"ת אלא עדיין לא גירש זה אלא תלה הגירושין בעשיית כך וכך ואח"כ תתגרש:

(כ' ה"ה דין זה מירושלמי שאם אמר לאחר שירדו גשמים א"צ לכפול). ומה בין המגרש ע"ת לזה שקבע זמן לגירושין או תלאן במעשה שהמגרש ע"ת יש שם גירושין ואינם גומרים עד שיתקיים התנאי לפיכך כשנתקיים התנאי נתגרשה אם היה גט קיים אע"פ שאינו ברשותה אחר שנתקיים התנאי שהרי הגיע לידה מתחלה בתורת גירושין ואם נשאת קודם שיתקיים התנאי לא תצא אבל התולה גירושין בזמן או במעשה לא הגיע הגט לידה בתורת גירושין אלא בתורת פיקדון עד הזמן שקבע או עד שתעשה המעשה לפיכך כשהגיע הזמן צריך להיות הגט ברשותה או תחזור ותטלנו או שיהי' במקום שיחדה אותו בו אף על פי שאינו ברשותה כמו שבארנו (דהיינו שהניחתו בצידי רשות הרבים שצידי רה"ר אינן כרה"ר) ואח"כ תתגרש בו ואם נשאת קודם שיגיע הזמן שקבע או קודם שתעשה המעשה שתלה בו הגירושין תנא והולד ממזר שעדיין א"א גמורה ואין כאן שם גירושין. בפ"ו מאישו' כ' האומר הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר ל' יום ובא אחר וקדשה בתוך הל' יום ה"ז מקודשת מספק לשניהם וכו' בא אחר ואמר מעכשיו ולאחר כ' ובא אחר ואמר ולאחר יוד וכו' קדושי כולן תופסין בה וצריכה גט מכל אחד ואחד מפני שהיא ספק מקודשת לכולן. ועיין בה"ה ובכ"מ:

[כ.] בפ"ח מגירושין כ' הרמב"ם ה"ז גיטך ע"מ שלא תנשאי לפלוני אינו גט הא למה זה דומה לאומר ה"ז גיטך ע"מ שלח תשתי יין לעולם אבל אם אמר לה ע"מ שנח תנשאי לפלוני עד חמשים שנה ה"ז גט. ולא תנשא לו כל זמן שהתנה ואם נשאת בטל הגט למפרע זנתה עמו הולד כשר והגט כשר שלא התנה אלא על הנשואין. כ' ה"ה יש מי שהקשה אפילו אם הלכה ונשאת לזה שנאסרה עליו האיך גיטא בטל שהרי נישואין אינן נישואין שאם נישואין הם גט בטל וא"א היא ולא בת נישואין היא ואשתכח דזנות בעלמא הוא ולא בטל גיטא. וכ' הרמב"ן דכל שנשאת לו דרך נשואין בטל גיטא דכן אתני עלה ועוד ממ"נ כשהיא נשאת לזה אם תאמר עברה על התנאי אין כאן נשואין אם תאמר לא עברה על התנאי א"כ הגט אינו בטל ומגורשת היא אף לזה ואי אפשר לבטל נשואיו יותר משל אחרים ושמעינן מיניה שהאומר לחברו שדי נתונה לך ע"מ שלא תתנהו לפלוני ונתן לו בדרך קנין בטלה המתנה ושדה חוזרת לבעלים הראשונים עכ"ל. ור"ן בהמגרש כתב על דברי רמב"ן ולי נראה כיון שאי אפשר לגט להתבטל אלא מחמת חלות הנשואין ע"כ שהנשואין חיילי שאין לך דבר שמעכב אותן מלחול שהרי מגורשת גמורה היא וכו'. ותוס' גיטין דף פ"ד כתבו דע"מ שלא תנשאי הכוונה נשואין ממש ולא אשכחן ביטול הגט אלא לאחר מיתת המגרש ולפי דבריהם הנותן מתנ' וכו' ע"מ שלא למכור ומכר המכירה בטילה ומתנה קיימת ועיין בטור ח"מ סימן רמ"א שהבי' תשובת הרא"ש שמוכח מיניה דמתנה בטילה. ועיין מש"ל פ"ג הל' ו' ממכירה שכתב והדבר צריך תלמוד:

[כא.] כ' ה"ה בפ"ח מגירושין הל' י"א אם עברה ע"ת אחר מיתת בעלה כגון שאמר ע"מ שלא תשתי יין כל ימי חיי פלוני. ואחר שמת הבעל שתתה יין ועדיין פלוני קיים אי אמרי' בטל הגט למפרע או לא ובה"ג כ' דהוי פליגי רבנן בזה כיון דבחיי הבעל לא עברה עלוי' תנאה ולאחר מיתה הוא דעברה כיון דבעל מת בטל לי' לתנאי' ולא בטל גט למפרע ונפקא מיני' אם נשאת בחיי הבעל אם אסרינן לי' לשני דבניה ממזרים או לא וי"א דהגט בטל למפרע ובניה ממזרים ודעת התוס' (גיטין דף פ"ד שכתבו דלא אשכחן ביטול הגט בע"מ שלא תנשאי אלא אם עברה לאחר מיתת המגרש על התנאי ואז גט בטל ובניה ממזרים) שבטל הגט למפרע. וכן נראה מדברי רבינו שכתב בסמוך ואם נשאת בטל הגט למפרע ולא חילק בין אם נשאת בחיי הבעל לנשאת לאחר מיתתו. [וצ"ע על ה"ה למה צריך להביא ראיה מדלא חילק וכו' הלא רבינו כ' לעיל הל' א' בפי' הרי זו מקיימת התנאי אחר מותו א"כ מוכח ע"כ דצריכה אף אחר מותו לקיים