כסף נבחר חלק ג תפט

הנקי כתיב (וכוונתו חנקי) טעמא דכתיב הנקי הא לאו הכי מכלל לאו אתה שומע הן לא אמרינן אלא איפוך אפי' באיסור' ל"ל. מתקיף לה רבינא ובאיסורא ל"ל אלא מעתה שתויי יין ופרועי ראש דבמיתה הכי נמי דל"ל לר"מ (דבמיתה לא שמעינן לה אלא הן מכלל לאו דכתיב יין ושכר אל תשת ולא תמותו הא אם תשתו תמותו) והא תנן אלו שבמיתה שתויי יין וכו' (ולא פליג איש עליה) אלא לעולם תיפוך כי ל"ל בממונא באיסורא אית ליה ושאני סוטה דאיסורא דאית ביה ממונא (כלומר אלא כי מפכית לה לא תימא אפי' באיסורא ל"ל אלא ודאי אית ליה ומש"ה ליכא פלוגתא גבי שתויי יין ושאני סוטה דאית בי' גביית כתובה ושבועה דמתני' נמי על שם ממון באה. ובלאו איפוך ליכא לתרוצי דא"כ לר"מ שבועה דמתני' איסור גרידא היא וכו' ואי רבנן פטרי בה אלמא לית להו מכלל לאו וכו' אפילו באיסור גרידא אם כן שתויי יין דבמיתה לרבנן מנ"ל). כתבו תוס' קשה לר"ת דבנדרים דף י"ג גבי נדר ל"ל לר"מ מכלל לאו וכו' אף על גב דהוי איסור ואומר הר"ר י"ט דוקא באיסורא חמור אית ליה וכו' כגון גבי פרוע ראש וכו' וכן גבי שבועה שלא אוכל לך נדרים דף ט"ו משמע דאית ליה משום דאיסור חמור דלא תשא וכו' וא"ת והלא בקדושין דף ס"א בעי ר"מ ת"כ בשבועה גבי אז תנקה מאלתי וי"ל דהתם איכא ממונא דכתיב וכל טוב אדוניו בידו עכ"ל:

ובנדרים דף י"א איתא מתני' לחולין שאוכל לך וכו' אסור. [גמרא]. סברוה מאי לחולין לא לחולין להוי אלא קרבן מני מתני' אי ר"מ ל"ל מכלל לאו וכו' אלא רבי יהודה (דאית ליה מכלל לאו ולא בעי ת"כ) אימא סיפא וכו'. כתב הר"ן אף על גב דאמרי' בשבועות דבאיסורא אית ליה הא אסיקנא התם דבסוטה ועדות ל"ל משום דאית ביה ממון ונדרים נמי ממונא אית בהו דהיינו חפצא דמתסר עליה. עוד כתב הר"ן ולענין הלכה נקטינן כר' יהודה דמכלל לאו אתה שומע הן וכסתם מתני' דהכא אף על גב דאתקין שמואל בגיטי דש"מ אם מתי ואם לא מתי וכו' לאו דס"ל כר"מ אלא דחש ליה לרווחא דמלתא גזירה משום ב"ד טועין דס"ל כר"מ ואי לא כפלו וכו' אתי למשרייה בעלמא וכן דעת הרי"ף ורמב"ן ז"ל. ולקמן דף י"ו כתב הר"ן ובשבועה כיון שהוא חל בגופו אינו אלא איסור גרידא אפילו רבי מאיר מודה דמכלל לאו אתה שומע הן וכו' עכ"ל [ועיין סוטה דף י"ז:

[ג.] גיטין דף ע"ה ת"ר הרי זה גיטך והנייר שלי אינה מגורשת ע"מ שתחזירי לי את הנייר מגורשת מ"ש רישא ומ"ש סיפא (קס"ד דע"מ לאו כמעכשיו כרבנן והוי כמו לכשתחזירי לי את הנייר ליהוי גט אם כן אמאי מגורשת הא בשעת גירושין לא מידי נקיטנ') אלא אמר אביי הא מני רבי מאיר דאמר בעינן ת"כ והכא דלא כפלי' לתנאי מתקיף לה רבא טעמא דלא כפלי' הא כפלי' לא הוי גיטא מכדי כל תנאי מהיכא גמרינן להו מתנאי ב"ג וב"ר מה התם תנאי קודם למעשה (תנאי שתלוי בו המעשה הוזכר קודם למעשה אם יעברו זה התנאי ונתתם זה המעשה ה"נ בעי' דנימא אם תחזירי יהא גט) לאפוקי הכא דמעשה קודם לתנאי (דאמר הרי זה גיטך ברישא ואחר כך ע"מ שתחזירי) אלא אמר רבא משום דמעשה קודם לתנאי. מתקיף לה רב אדא בר אהבה טעמא וכו' הא תנאי קודם למעשה לא הוי גיטא מכדי כל תנאי מב"ג גמרינן מה התם תנאי בדבר אחד ומעשה בדבר אחר [נחלת עבר הירדן] אף כל וכו' לאפוקי הכא דתנאי ומעשה בדבר א' (בגט עצמו הוא התנאי להחזירו והוא המעשה להיות גט) (ותוס' כתבו דהתנאי סותר המעשה דאין גט חל אלא אחר שנתקיים התנאי ואז אין הגט בידה). רב אשי אמר הא מני רבי היא דאמר כל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי (ואשתכח דבשעת גירושין נקיטא לגט ולאחר זמן הוא מחזרת ומתנה ע"מ להחזיר שמה מתנה) אתקין שמואל בגיטא דש"מ אם לא מתי לא יהא גט ואם מתי יהא גט (דבעי ת"כ) ולימא אם מתי יהא גט וכו' לא מקדים אינש פורענות לנפשיה ולימא לא יהא גט אם לא מתי בעינן תנאי קודם למעשה מתקיף לה רבא מכדי כל תנאי מב"ג וכו' מה התם הן קודם ללאו (אם יעברו ונתתם) אלא אמר רבא אם לא מתי לא יהא גט אם מתי יהא גט אם לא מתי לא יהא גט אם לא מתי לא יהא גט לא מקדים וכו' ואם מתי יהא גט ואם לא מתי לא יהא גט בעינן הן קודם ללאו. כתב הרא"ש בכולהו תנאי דמתני' לא דק לפרש אם נעשו כהלכתן וסמיך על זה מאחר שהוצרך לדקדק על תנאי דהכא מכח קושיא דפריך מרישא לסיפא ופי' לך כל דין תנאי מהכא איכא למילף בכל דוכתי דמדכר תנאי בגמרא שצריך שיעשה כמו שפי' כאן וכו'. ועוד כתב מכאן משמע דהל' כרבי מאיר דבעי ת"כ ואין לומר דשמואל ורבא לשופר' דשטרי תיקנו דאם כן נפיק מיני' חורבא היכא דאתני ולא כפל. וכן פסק בה"ג ובעל מנת נמי בעי כפיל' לרבי מאיר דהא בעל מנת שתשמשי פליגי וכו' לפיכך צריך ליזהר בכל התנאים שיהא תנאי כפול והן קודם ללאו ותנאי קודם למעשה ושלא יהא תנאי ומעשה בדבר א' והא דקאמר ב"מ (דף ס"ו) אי קיימת דידך אנא ואמרי' פטומי מילי בעלמא הוא לרבי מאיר לא איצטריך דבעי ת"כ אלא אשמעינן דאפילו לרבנן לא מהני. הרי"ף כתב בתשוב' דע"מ כמעכשיו דמי בין באיסור בין בממון וכן כתב בשמעתין אף על גב דבעי' בגיטין ת"כ ה"מ באם כענין שנאמר אם לא יעברו אבל בע"מ לא. וכ"כ משמו של רב האי בתשוב'. וכ"כ הרמב"ם וראב"ד נתן טעם לדבריהם דתנאי בע"מ או במעכשיו כיון דמהשתא חייל המעשה בתנאי הוא דחייל דהשתא מתנה עמו אבל על תנאי דאם כיון שהתנאי בא לבטל המעשה לא הוי תנאי אם לא שכפל אותו ולדבריהן הא דאמר רב אשי הא מני רבי ה"ק לא מפני שהתנאי בטל כאביי ורבא דתנאי ודאי קיים דע"מ כמעכשיו ואינו צריך לדיני תנאים אלא אף על פי שתנאי קיים מתגרשת משעת נתינה. ואף על גב דרבי מאיר בעי ת"כ בע"מ שתשמשי וכו'. אין הלכה כרבי מאיר בהא. ורמב"ן הקשה הא משמע בתוספתא דרבי מאיר אית ליה ע"מ כמעכשיו ואפ"ה בעי ת"כ ואשכחן נמי בע"מ דבעינן יכול לקיימו ע"י שליח דקיי"ל חליצה מוטעת כשרה כגון דאמר ע"מ שתתני לי ר' זוז. ועוד דבירוש' דקדושין פרק האומר משמע דבע"מ ובמעכשיו בעינן תנאי כפול ובלאחר שירדו גשמים לא בעינן תנאי כפול וגם ר"ח סובר כן וכו' אלמא דסבירא ליה דבכל התנאים בעינן שיהא בהן דין התנאים. וכן הסכימו חכמי ארצינו וכן עמא דבר עכ"ל הרא"ש. ועיין שער המלך פ"ו מאישות שמקשה בשם האחרונים דהרא"ש סותר א"ע למה שכתב בפ' י"נ דרבא פליג ארב אד ואם כן מאחר שהוא פסק כרבא גבי אתרוג זה נתון לך והאיך פסק הכא להא דרב אדא ע"ש. ורשב"ם בב"ב דף קל"ז ע"ב גבי הילך אתרוג ע"מ שתחזירי לי כתב ואף על גב דקיימא לן לגבי גיטין כרבי מאיר דבעי תנאי כפול הני מילי לענין גיטין וקדושין בעי לכתחלה לרווחא דמלתא מיהו גבי דיני ממונות לא בעינן ת"כ אלא גילוי דעתא בעלמא דהא בדיני' הרבה אזלי' בתר אומדן דעת עכ"ל. וכ"כ הרא"ש שם בשם הר"ש הזקן והביא ראיה מירושלמי פרק האומר א"ל ר' יוסי בר בון בכל אתר אית ליה לר"מ מכלל לאו אתה שומע הן והכא ל"ל אמר רב מתנה חומר הוא בעריות וכו' ואי אפשר